המשרד להגנת הסביבה פרסם לפני שבוע להערות הציבור תזכיר חוק להסדרת הטיפול בפסולת בניין שמטרתו העיקרית היא להבטיח את הגעת פסולת הבניין אל האתרים המורשים שבהם מתבצע טיפול ומיחזור סביבתיים, ובכך לצמצם את השלכת הפסולת בשטחים הפתוחים.

הצעת החוק פורסמה בהמשך לשילוב הנושא בחוק ההסדרים שאושר על ידי הממשלה מספר ימים לפני כן.

בהצעת החוק מוצע לחייב את יצרני פסולת הבניין (קבלנים, בעלי נכסים וכו') להתקשר עם אתר מורשה לטיפול בפסולת בניין, במקום עם קבלן פינוי פסולת. בנוסף החוק מציע לחייב את בעלי הרישיון באתרי הטיפול להציב כלי אצירה רשומים שיפונו אל אתר הפסולת, ולחייב שינוע על ידי מוביל מורשה. העיצומים הכספיים שמוצע להטיל בגין הפרת החוק נעים בין 100-50 אלף ₪.

נוסח טיוטת החוק מבוסס על נוסח חוק פסולת בניין שעבר בקריאה ראשונה בכנסת ב-2018 ותהליך חקיקתו הופסק בשל חילופי הממשלות. כיום מעל ל-1 מיליון טונות פסולת בנייה – מתוך 6.85 מיליון טונות של פסולת בנייה בשנה – מושלכים בשטחים פתוחים באופן לא חוקי. החוק החדש עתיד להפחית את השלכת הפסולת וכך למנוע את העלות הכרוכה בניקוי השטחים הפתוחים, המוערכת בכ-70 מיליון ₪ מתקציב המדינה.

לאחר שיסתיים ההליך המקוצר שהוקצב לקבלת הערות מהציבור עד ה- 08 למרץ, הצעת החוק תעלה לסדר היום של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית (תקציב המדינה וחוק ההסדרים).

כתבות רלוונטיות:

1. חוק ההסדרים אושר, 01.3.2023
2. חוק פסולת בניין עבר קריאה ראשונה בכנסת, 13.11.2018
3. חוק פסולת בניין: האתגרים, הבעיות והפתרונות, 5.07.2018
4. שיטות הסוואה צבאיות לתיעוד השלכת פסולת בניין, 20.12.2022
5. מידע נוסף בנושא פסולת בניין | infospot

החקיקה הקיימת לא מספיקה

לפי ההסבר להצעת החוק, כבר כיום חל איסור להשליך פסולת ברשות הרבים בחוק שמירת הניקיון. אולם זה לא מונע ממפרי החוק להשליך פסולת בניין בשטחים פתוחים בהיקף של בין מיליון טונה ל-3.5 מיליון טונות בשנה.  

תהליך האיסוף והפינוי של פסולת הבניין והטיפול בה הוא מורכב, וכולל משתתפים רבים, ביניהם התושבים, קבלני בנייה ושיפוצים, משנעי פסולת בניין, בעלי מפעלי מיחזור או אתרי סילוק פסולת בניין, והרשויות המקומיות.

במצב הנוכחי, הענף לא מוסדר באופן מלא וגורמים עבריינים מנצלים זאת. לכן מוצע להרחיב את החקיקה, כך שיצרן הפסולת (קבלן בנייה, בעל נכס וכו') יחויב להתקשר עם אתר טיפול מורשה, במקום המצב כיום שליצרן הפסולת מתקשר עם משנע הפסולת, לו יש תמריץ כלכלי להשליך את הפסולת באופן פיראטי, במטרה לחסוך עלויות שינוע, תשלום היטל ההטמנה ודמי הטיפול באתר המורשה.

הבעיות – והפתרונות שמציע חוק פסולת בניין

מלבד בעיית התמריץ הכלכלי להשלכת פסולת בניין בשטחים פתוחים כדי להימנע מעלויות שינוע ותשלום היטל הטמנה ודמי טיפול באתר מורשה, ישנם בעיות נוספות בתחום שהחוק מנסה לפתור:

• פיקוח ואכיפה: כיום אין פיקוח על כלי האצירה (מכולות פסולת בניין), דבר המקל לפנותם ללא פיקוח גם לשטח פתוח. על כן, מוצע לחייב את אתר הטיפול להציב בעצמו את כלי האצירה, ולסמן אותם כדי לאפשר לבצע מעקב אחריהם. בהקשר זה מוצע שרשויות מקומיות יפקחו על כלי האצירה בשטחן.
• שוק קטן וחשש מאי תחרות: מאחר שאין אתרי קצה רבים המורשים לטפל בפסולת בניין, החוק מציע שהמשרד להגנת הסביבה יפקח על המחירים – בין אם הם גבוהים מדי ובין אם הם נמוכים מדי, במטרה לשמור על שוק מתפקד ועל האינטרס הציבורי. רשימת האתרים המורשים יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
• כריית חומרי גלם בתוליים בכמות הולכת וגדלה: כיום לפחות מיליון טונה בשנה של פסולת בניין מושלכת בשטחים פתוחים במקום לעבור מיחזור. החוק, שיאפשר פיקוח הדוק יותר על מסלול הפסולת, יביא לעלייה במיחזור, והודות לכך גם להפחתת כריית חומרי גלם שישמשו לבנייה.

עיצומים כספיים של עד 100 אלף ₪

בהצעת מוצע להטיל עיצום כספי בהתאם לסוג העבירה. כך, נקבע כי בגין הפעלת אתר פסולת בנייה ללא רישיון, המשרד להגנת הסביבה יהיה רשאי להטיל עיצום כספי של 100,000 ₪.

במקרה של הובלה ללא רישיון להוביל פסולת בנייה, אפשר יהיה להטיל על המוביל עיצום כספי של 75,000 ₪.

בגין הפרות נוספות של החוק החדש יהיה אפשר להטיל עיצום כספי של 50,000 ₪. ההפרות יכולות להתבצע על ידי בעלי רישיון להפעלת אתר לטיפול בפסולת בנייה, על ידי מובילי הפסולת או על ידי יצרן הפסולת. בעל אתר הפסולת עלול לקבל עיצום כספי של 50,000 ₪ אם הפר את תנאי הרישיון, הציב כלי אצירה לא רשומים, העביר את תוצרי המיחזור לגורם אחר או לאתר לא מורשה או הפר את חובת הדיווח השנתית. מוביל עלול לקבל עיצום כספי דומה אם הוביל את הפסולת לא בכלי אצירה רשומים, או לא לאתר המורשה שאיתו התקשר יצרן הפסולת.

בנוסף, בגין אי ניהול רישום או שמירת מסמכים הצעת החוק קובעת כי ניתן להטיל עיצום כספי של 25,000 ש"ח.

---

מסמכים רלוונטיים: