המשרד להגנת הסביבה מתגאה בהישגיו במסגרת חוק ההסדרים שאושר יחד עם תקציב המדינה על ידי הממשלה ביום שישי האחרון, אך גם מתריע מפני סמכויות שנלקחות ממנו. חשוב לזכור שחוק ההסדרים והתקציב עוד צריכים לעבור את אישור הכנסת בחודשים הקרובים ולכן ייתכן שיהיו בו שינויים.

ההישגים כוללים שמירה על הרכב הנהלת קרן הניקיון כך שהשליטה תישאר בידי המשרד להגנת הסביבה ולא תעבור למשרד הפנים. בנוסף, ריכוך הסעיפים שיאפשרו לחברה הממשלתית שמנהלת את מערכת החשמל הארצית לאשר לתחנות כוח לחרוג מהיתר הפליטה שלהן. קידום של חוק פסולת בניין וחוק רישוי סביבתי משולב, תמיכה במתקני טיפול בפסולת באמצעות תעריף חשמל ועוד.

עם זאת, המשרד להגנת הסביבה לא הצליח להביא לביטול ההחלטה לקצץ את סמכויותיו כיועץ סביבתי בוועדות התכנון. לדברי גורמים במשרד, מדובר בבכייה לדורות משום שתוכניות הבנייה ייבחנו באופן פחות מעמיק, תוך פרסום מידע מצומצם יותר לציבור. המשרד יוסיף לפעול מול גורמי האוצר למציאת פתרונות חלופיים, לדבריו.

כתבות רלוונטיות:

1. טיוטת חוק הסדרים מעודכנת: אלה עיקריה בתחום הסביבה, 20.2.2023
2. חוק רישוי סביבתי משולב חוזר לחוק ההסדרים, 25.1.2023
3. המשרד להגנת הסביבה מתנגד לקיצוץ סמכויותיו בוועדות התכנון, 06.3.2023
4. היתר הפליטה ליחידות המזהמות בתחנת הכוח לא יוארך, 02.11.2022
5. ברגע האחרון נדחתה העברת השליטה בקרן הניקיון, 20.2.2023

קיצוץ סמכויות השמרד להגנ"ס בוועדות התכנון: בכייה לדורות

המשרד להגנ"ס מתריע כי יש עדיין כוונה לקצץ את סמכויות המשרד בוועדות התכנון ובמועצת התכנון, שבהן המשרד משמש כיום כיועץ סביבתי ונותן המלצות לגבי קידום או עצירת תוכניות בנייה.

הכוונה היא להעביר את תפקיד הייעוץ הסביבתי ליועצים פרטיים. המשרד להגנת הסביבה הביע חשש מכך והודיע שימשיך להיאבק על סמכויותיו וכי הסביבה והציבור ייפגעו אם לא יצליח בכך.

מרגע שהנושא של הייעוץ הסביבתי בוועדות התכנון הופיע בטיוטות הראשונות של חוק הההסדרים, המשרד להגנ"ס התנגד לו בחריפות, אך במקרה הזה הוא לא הצליח לשנות את הגזירה.

ריכוך האפשרות של תחנות כוח לחרוג מהיתר הפליטה

סעיף נוסף שהמשרד להגנ"ס התגנד לו הוא האפשרות שניתנה לחברה הממשלתית נגה, החברה שמנהלת את מערכת החשמל הארצית, לאשר לתחנות הכוח לחרוג מהיתר הפליטה לאוויר במצבי חירום כדי לשמור על אמינות אספקת החשמל.

המשרד להגנת הסביבה טוען כי הצליח לרכך את הנוסח של הסעיפים העוסקים בנושא הזה, בין היתר נאמר כי החריגה מהיתר הפליטה תהיה כפופה לבחינת חלופות אחרות, וכי משרד האנרגיה יידרש לספק הסברים על אישורי הפעלה חריגים שיינתנו לתחנות הכוח.

אך בשורה התחתונה הנושא הזה נשאר בחוק ההסדרים.

תמיכה במתקני טיפול בפסולת באמצעות תעריף חשמל

בשורה משמעותית מאוד עבור המשרד להגנת הסביבה, וענף הפסולת הוא שהמשרד הצליח לשמור את סמכויותיו בקרן לניקיון מבלי לחלוק אותן עם משרד הפנים.

צעד נוסף שנכנס לחוק ההסדרים מבלי שהופיע בטיוטות המוקדמות ואמור להשפיע על ענף הפסולת הוא הבטחת תעריף מועדף לייצור חשמל מפסולת במתקני ביוגז (טיפול אנארובי בפסולת אורגנית) או מתקני השבה (שריפת פסולת).

לפי הודעת המשרד, ההישג המשמעותי הוא כי התעריף המיוחד שיינתן לחשמל שהופק מפסולת ישקף את התועלת הסביבתית למשק הטיפול בפסולת.

התעריף המועדף אמור לשפר את ההיתכנות הכלכלית של מתקנים לטיפול בפסולת, שהיום מתחרים בהטמנת פסולת, ולהגדיל את הוודאות ארוכת הטווח ליזמים בתחום.

לפי הודעת המשרד להגנ"ס, בתוך חודשיים ייקבעו פרטי המנגנון, כולל  סוג המתקנים שיזכו לתמיכה, גובה הפרמיה, משך התמיכה והיקף מכסת התמיכה.

חוק פסולת בניין

במסגרת חוק ההסדרים הנוכחי יש שני חוקים שנתקעו בעבר בתהליך החקיקה ואף עלו בחוק ההסדרים בממשלות הקודמות, אך טרם הושלמו, וכעת הם שוב נכנסו לחוק ההסדרים: חוק פסולת בניין וחוק רישוי סביבתי משולב. המשרד להגנת הסביבה מבטיח לשוב ולקדם אותם ביתר שאת.

חוק פסולת בניין, בעבר בקריאה ראשונה ב-2018 ותהליך חקיקתו הופסק בשל חילופי הממשלות, יקודם מחדש בגרסה מעודכנת. החוק יחייב יצרני פסולת להתקשר ישירות עם אתר קצה המורשה לקלוט פסולת בניין. החוק יקבע שרק לאתר זה יוכלו יצרני הפסולת לפנות את הפסולת שייצרו. רשימת האתרים המורשים תפורסם על ידי המשרד להגנת הסביבה באופן שוטף, ותעודכן מעת לעת. אם אתר מורשה לא יעמוד בתנאי ההפעלה שיקבע המשרד, יהיה אפשר לגרוע את שמו מהרשימה.

עוד לפי הצעת החוק, אצירת פסולת בנייה תבוצע אך ורק באמצעות כלי אצירה רשומים שהוצבו על ידי אתר הקצה, מסומנים על ידו ושהותקנו בהם אמצעי מעקב ובקרה. כלי האצירה הרשומים יפונו על ידי מובילים מורשים לאתרי קצה מורשים. הרשויות המקומיות יבצעו פיקוח ובקרה על הצבת כלי אצירה בתחום שיפוטן ופינויים לאתרי קצה.

כיום מעל ל-1 מיליון טונות פסולת בנייה – מתוך 6.85 מיליון טונות של פסולת בנייה בשנה – מושלכים בשטחים פתוחים באופן לא חוקי.

התועלות הצפויות מיישום החוק הן הפחתת פסולת בניין המושלכת בשטחים פתוחים ומניעת מפגעים סביבתיים הנובעים מכך וחיסכון העלות הכרוכה בניקוי השטחים הפתוחים עקב כך. עלות זו למדינה מוערכת ב-70 מיליון ₪. עוד צפויה החקיקה להגדיל את היקף פסולת הבניין שנשלחת לאתרי טיפול מורשים, להגדיל את היקפי המיחזור ולצמצם כרייה וחציבה של חומרים ראשוניים.

חוק רישוי סביבתי משולב

החוק השני שמקודם כעת בחוק ההסדרים מחדש, חוק רישוי סביבתי משולב.

החוק מציע לאחד את הרישיונות הסביבתיים המרכזיים שמעניק המשרד להגנת הסביבה לכדי היתר אחד שיהיה תקף ל-10-7 שנים. לדברי המשרד להגנת הסביבה, התועלת של המהלך למשק היא חיסכון חצי מיליארד ₪ בשנה ועוד 3-2 מיליארד ₪ חיסכון בעלויות עקיפות. כמו כן, החוק צפוי לעודד את התעשייה לבצע השקעות סביבתיות יעילות יותר.

חובה להתקין מערכת ייצור חשמל סולארית במבנים חדשים

צעד נוסף שלא הופיע בטיוטת המוקדמות של חוק ההסדרים אך נכנס אליו ברגע האחרון, הוא הסכמה להתקין תקנות שיחייבו כל בניין חדש שאינו למגורים יידרש להתקין מערכת לייצור אנרגיה מתחדשת לשימוש הבניין. זאת כדי לעמוד ביעד האנרגיות המתחדשות של 30% ממשק החשמל עד שנת 2030.

ריכוך ההקלות למפגעי הרעש מפרויקטים של תשתיות

בטיוטות הראשונות של חוק ההסדרים הוצע לאשר חריגות מערכי הסף למפגעי רעש המותרים בחוק, בפרויקטים של תשתיות לאומיות, כך שיאפשר להם לעבוד שעות יותר ארוכות ולהתקדם בקצב מהיר יותר.

אלא שלהערכת הגורמים המקצועיים במשרד להגנ"ס, ההצעה הייתה צפויה לפגוע באופן משמעותי בבריאות התושבים שייחשפו לרעש בשעות היום והלילה. לדברי המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר קיבל את הערותיו והכניסו שינויים רבים בהצעה כדי להבטיח איזון טוב יותר בין שמירה על בריאות הציבור לצורך לקדם עבודות תשתית לאומית ביעילות.

הטיוטה המקורית של חוק ההסדרים כללה אף פגיעה בסמכות המשרד להגנת הסביבה להוציא צווים למניעת מפגעי רעש. לדברי המשרד, אם ההצעה הייתה מאושרת היא הייתה מונעת ממנו להפעיל את סמכויותיו ולהגן על הציבור. לבסוף נקבע שהמשרד יוכל להמשיך להוציא צווים, תוך התייעצות עם גורמים ממשלתיים רלוונטיים.

חשמל בזמן חירום: אגירה במקום גנרטור

המשרד להגנת הסביבה הצליח להכניס סעיף חדש לחוק ההסדרים לקראת אישורו, הנוגע לחשמל מבוזר. כיום חוק התכנון והבנייה קובע כי בבניינים רבי קומות קיימת חובה להתקין גנרטור לאספקת אנרגיה למבנה בעת חירום. גנרטור הוא תשתית המבוססת על דלק פוסילי מזהם והוא מייצר רעש.

בסעיף החדש בחוק נקבע כי ייבחן קידומו של תקנות הנמצאות בסמכות שר הפנים, שיאפשרו להתקין מערכת חלופית לאספקת חשמל בחירום, לרבות ממערכת אגירה, מבלי לחייב בגנרטור מזהם ומרעיש. כך תקודם מערכת חשמל מבוזרת לאספקת חשמל המתבססת, בין היתר, על אנרגיות מתחדשות.

תקציב המשרד להגנת הסביבה יגדל

בנוסף לחוק ההסדרים, המשרד להגנת הסביבה הודיע כי בשנתיים הקרובות תקציבו יגדל ויעמוד על יותר מ-350 מיליון ש"ח. בשנת 2023 תקציב הבסיס יהיה 310 מיליון ₪, ויתווספו לו 41 מיליון ₪ בגין תוספות. ב-2024 תקציב הבסיס יהיה 310 מיליון ₪ והתוספות יעמדו על 49 מיליון ₪. לשם השוואה, בשנת 2022 התקציב עמד על 270 מיליון ₪ והמשרד לא קיבל תוספות נוספות.

כך תתבצע ההקצאה התקציבית: 200 מיליון ש"ח לנושאי אקלים שונים בפריסה תלת שנתית; 100 מיליון ש"ח לפעילות מגזרים וחברה בישראל ; 170 מיליון ש"ח לחוק רישוי סביבתי משולב; ו-40 מיליון שקל לפרויקטים שונים ברשויות מקומיות ואזוריות בנושאי סביבה.

עוד הוחלט כי המשרד יגבש תוכנית לחברה החרדית שתכלול תוכנית להטמעת תוכני סביבה ושינוי אקלים במערכת החינוך ובקהילה בחברה החרדית.

מלבד תוספת תקציב, המשרד יקבל תוספת של 46 תקנים לשם ביצוע הרפורמה ברישוי סביבתי ו-6 תקנים נוספים שיוקצו לטובת הטיפול בפסולת.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "נושאי הגנת הסביבה בישראל הם נושאים הקשורים בביטחון ובעתיד של כולנו ושל הדורות הבאים. לכן אנחנו פועלים באופן נמרץ כדי לשפר את מצב הסביבה בישראל, תוך מתן תשומת לב מיוחדת למשבר האקלים, השפעותיו וההיערכות אליו. הצלחנו להוביל להישגים בחוק ההסדרים, ובשבועות הקרובים תואם כי נמשיך במו"מ עם השותפים שלנו לממשלה בנושא היועצים הסביבתיים בוועדות התכנון בכדי למצוא פתרון נכון. נוביל את הממשלה לתת את המקום הראוי והדגש המתאים לנושאי סביבה".

---

מסמכים רלוונטיים: