לאחר עיכובים ודחיות רבות, הצעת החוק לטיפול בפסולת בנייה ומניעת השלכתה ברשות הרבים אושרה בקריאה ראשונה בכנסת. את החוק יזם המשרד להגנת הסביבה והוא נועד להסדיר את הבעיות הקיימות עם פסולת בנייה אך אבל עדיין מוקדם לברך על המוגמר. כעת החוק יעלה לדיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה כדי להכינו לקריאה שנייה ושלישית. במהלך הדיונים יתכן שיוכנסו  שינויים בחוק והוא אף עלול להיתקע בשלב הזה, כמו חוקים רבים אחרים. כך שהדרך לאישורו הסופי עוד ארוכה. 

עלות הטיפול במפגעי פסולת הבניין – כ-100 אלף ₪ בשנה

זרם פסולת הבניין הוא זרם הפסולת המשמעותי האחרון בישראל שטרם הוסדר. בישראל מיוצרים כ-6-4 מיליון טונות פסולת בנייה בשנה, מתוכם כ-1.5 מיליון טונות פסולת בניין מושלכים בשטחים הפתוחים ולא באתרי פסולת מוסדרים. השלכת הפסולת יוצרת מפגעים סביבתיים רבים, ביניהם זיהום מי תהום ונגר עילי, מפגעי אבק ופגיעה נופית. עלות הטיפול השנתית במפגעי פסולת הבנייה יכולה להגיע ל-100 מיליון ₪ בשנה.

תיקון החוק מגדיר את השחקנים המרכזיים בשרשרת הטיפול בפסולת הבניין, קובע את התפקידים ומכתיב את הסמכויות והחובות של כל אחד מהם. המטרה העיקרית בחקיקה היא להבטיח את הגעת פסולת הבניין אל האתרים המורשים שבהם מתבצעים טיפול ומיחזור סביבתיים, ובכך לצמצם באופן ניכר את הפגיעה בשטחים הפתוחים.

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. חוק פסולת בניין יועלה להצבעה בכנסת באוקטובר, 10.07.2018
2. חוק פסולת בניין: האתגרים, הבעיות והפתרונות, 5.07.2018
3. המחלוקת על פעילות מטמנת ברקת בשוהם נמשכת 18.06.2018
4. עיריית ראשון לציון משיקה מפעל למיחזור פסולת בניין, 25.01.2018
5. מידע נוסף בנושא פסולת בניין | infospot

החידוש בחוק פסולת בניין: פיקוח, מעקב ובקרה

השינויים שהחוק החדש לפסולת בנייה מציע:

• חובת התקשרות ישירה של יצרן הפסולת עם אתר טיפול ומיחזור מורשה בלבד לצורך הצבת כלי אצירה, הובלת הפסולת והטיפול בפסולת הבנייה.
• אצירת פסולת הבנייה תבוצע אך ורק באמצעות כלים רשומים שיוצבו על פי נוהל שייקבע על ידי הרשות המקומית ותפקח על הצבתם.
• כלי האצירה יפונו על-ידי מתקנים מורשים שעימם התקשרו יצרני פסולת הבנייה באמצעות מובילים מטעמם.
• המשרד להגנת הסביבה יקבע את הקריטריונים למתן רישיון למתקן מורשה, ויפקח על בעלי הרישיון.
• המשרד אף יהיה רשאי לקבוע תנאים למעקב ובקרה אחר פינוי הפסולת לאתר מורשה.
• הרשות המקומית תקיים מכרז לבחירת אתרים הרשאים לפנות ולטפל בפסולת בנייה בשטחן, והתושבים יתקשרו ישירות איתו וישלמו לו בצורה ישירה. כך המכרז יוריד את מחירי ההובלה והטיפול, יקטין את התמריץ הכלכלי להשלכת הפסולת; ויגדיל את יכולת הבקרה, הפיקוח והאכיפה על מעגל הפסולת ואתרי הקצה.
• אם יהיו רשויות מקומיות ללא מכרז, המשרד להגנ"ס יבצע את המכרז ויידע את התושבים על אתר הטיפול האחראי לפינוי.

התייחסויות

השר להגנת הסביבה, זאב אלקין: "השלכת פסולת בניין בשטחים פתוחים הפכה למכת מדינה. פסולת זו מושלכת בצידי הדרכים,  בעמקים ובשטחים הפתוחים והיא פוגעת בבריאות שלנו, בטבע שלנו - ומי שמשלם על  טיפול בהררי פסולת הבטון הפיראטית בצדי הדרך הוא הציבור. חוק פסולת בניין הוא מהפכה של ממש, אחת מהמהפכות הסביבתיות החשובות ביותר בשנים האחרונות. כבר שנים רבות מנסים ארגונים סביבתיים והמשרד להגנת הסביבה לקדם את הצעת החוק, ולצערי התהליך הזה היה תקוע תקופה ארוכה בגלל מורכבות הנושא ואינטרסים שונים. 

"מהרגע שנכנסתי לתפקידי כשר להגנת הסביבה, שמתי לעצמי את קידום החוק כאחת מהמטרות המרכזיות - ואני שמח שהכנסת אישרה היום בקריאה ראשונה את החוק. אני מקווה שוועדת הפנים תכין את החוק החשוב הזה לאישור בקריאות השנייה והשלישית במהירות האפשרית. אני מודה למשרדי האוצר והפנים, ולחיים ביבס, יו"ר השלטון המקומי, על תמיכתם בקידום הצעת החוק - חוק שיחזיר את הנוף הטבעי של השטחים הפתוחים"

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר: "ב-15 השנים האחרונות מנסים לקדם בישראל חוק פסולת בניין - ללא הצלחה. השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, הצליח להעביר היום בכנסת תיקון לחוק שיוביל להצלחה חסרת תקדים בנושא שהוא אחד המפגעים הסביבתיים הגדולים ביותר במדינת ישראל".

-----------

מסמכים רלוונטיים:

1. הצעת חוק לטיפול בפסולת בניין, הכנסת [pdf] 10.2018