לפני כשבועיים פרסמנו כאן כתבה על טיוטת חוק ההסדרים והצעותיה בעניין איכות הסביבה. כעת מתפרסמת גרסה מעודכנת לטיוטה להערות הציבור ויש בה חידושים. בכתבה זו נסקור אותם.

הרישוי הסביבתי המשולב נותר כמעט כפי שהיה בגרסה הקודמת. חוק נימבי רוכך וכך גם סעיף העוסק באכיפת פסולת בניין. הוכנסו סעיפים חדשים שעוסקים בהטלת מכסות על ייבוא רכבים חשמליים ועוד.

ניתן להעביר הערות ציבור לטיוטת חוק ההסדרים עד לתאריך 22.02.2023 בשעה 20:00 באתר משרד האוצר.

כתבות רלוונטיות:

1. חוק ההסדרים: רישוי סביבתי משולב, מתקני השבה ועוד, 02.2.2023
2. עדכון חקיקה: היטל פליטה, 09.3.2022
3. המשרד להגנת הסביבה מתנגד לקיצוץ סמכויותיו בוועדות התכנון, 06.2.2023
4. חוק רישוי סביבתי משולב חוזר לחוק ההסדרים, 25.1.2023
5. 6 מתקני השבה חדשניים לפסולת זכו במענק, 21.12.2022

רישוי סביבתי משולב

טיוטת חוק ההסדרים מציעה להמשיך ולקדם את תזכיר חוק רישוי סביבתי משולב, שמנסים לקדם מאז שנת 2015 ולפני כשנה אושר על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה אך לא הספיק להגיע לקריאה ראשונה בכנסת.

הרישוי הסביבתי המשולב עתיד לאחד לכדי היתר אחד את היתר הפליטה לאוויר, היתר רעלים והתנאים הסביבתיים ברישיון עסק. ההיתר המאוחד יהיה תקף לתקופה של 7-10 שנים ותהליכי קבלתו וחידושו יתנהלו מול גורם יחיד מוסכם מהמשרד להגנת הסביבה (one stop shop). הוא יתבסס על התקנים הסביבתיים האירופאיים, הנחשבים למתקדמים והמחמירים בעולם.

בגרסת הטיוטה המעודכנת בהשוואה לזו שפורסמה לפני כשבועיים, יש שינוי בפירוט התנאים שבהם יוכל השר/ה להגנת הסביבה לשנות היתר משולב שכבר ניתן למפעל. מוצע שהשר יוכל לקבוע הנחיות חדשות שמשנות את אלה שבהיתר הקיים רק אם עלות השינוי לא תעלה על 30 מיליון ₪ בשנה, או שעלולה להיגרם פגיעה או סיכון ניכרים לסביבה או לבריאות הציבור, או שחוסר שינוי בהיתר יגרום לישראל לא לעמוד בדרישה מחייבת לפי הסכם בינלאומי שישראל מחויבת לו.

שינוי נוסף בטיוטה הנוכחית בהשוואה לטיוטה מלפני שבועיים, הוא שהמשרד להגנת הסביבה יהיה רשאי (ולא חייב) להטיל היטל על פליטת מזהמים על מקורות פליטה רלוונטיים – גם אם הם לא טעוני היתר פליטה לאוויר (למשל תחבורה, נמלים ועוד), ובהתחשב בהסדרים כלכליים אחרים הקיימים במשק.

כיום חוק אוויר נקי קובע כי על השרה להגנת הסביבה להטיל היטל כזה רק על בעלי היתר פליטה לאוויר – כ-180 במספר. בעבר אמר המשרד להגנת הסביבה שהטלת היטלים רק על בעלי היתר פליטה הוא מהלך לא שוויוני ואף לא יעיל, זאת משום שהתעשייה לא נחשבת למזהמת העיקרית של כל סוגי המזהמים. ענפים או פעילויות אחרים דוגמת תחבורה, שריפות פסולת, שימוש ביתי (למשל זיהום אוויר מקמינים וחומרי ניקוי) פולטים לעתים יותר ממנה.

בתחילת 2022 ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה כי המשרד להגנת הסביבה יוכל להטיל היטל גם על מזהמים שלא אמורים לפעול עם היתר פליטה לאוויר. מאז לא חלה התפתחות. כעת מוצע בחוק ההסדרים לאשר זאת סופית.

קיצוץ סמכויות המשרד להגנת הסביבה בוועדות התכנון

גם בטיוטה המעודכנת נותרו הסעיפים העוסקים בקיצוץ סמכויות המשרד להגנת הסביבה בוועדות התכנון. בטיוטה מוצע להחליף את הייעוץ הסביבתי של המשרד בוועדות התכנון המחוזיות ובמועצה הארצית ביועצים חיצוניים פרטיים, זאת בשל הרצון לצמצם את משך הזמן הדרוש לביצוע בדיקה של תסקירי השפעה על הסביבה במוסדות התכנון.

המשרד פנה למשרד האוצר והביע את התנגדותו לביטול סמכויותיו. לדבריו, "מערכת ייעוץ סביבתית המבוססת כולה על מערך יועצים אשר אינם עובדי מדינה, ללא האיזונים מצד המשרד להגנת הסביבה, תפגע ותחליש את המענה הסביבתי והמענה לבריאות הציבור בהליכים התכנוניים".

הפעלה חריגה של תחנות הכוח

הצעה נוספת בטיוטת חוק ההסדרים שנוגסת בסמכויות המשרד להגנת הסביבה מאפשרת הפעלה חריגה של תחנות כוח בניגוד להיתר פליטה לאוויר שניתן על ידי המשרד.

לפי הטיוטה, מנהלת מערכת החשמל, החברה הממשלתית נגה, תורשה לאפשר לתחנת כוח לפעול בניגוד לתנאי היתר הפליטה באופן שעלול לגרום לזיהום אוויר, לפגיעה בציבור ובסביבה. תחנות הכוח הן בין המתקנים המזהמים ביותר הפועלים כיום בישראל.

מטרת הסעיף היא להבטיח את אספקת החשמל, אולם המשרד להגנת הסביבה טוען שגם כיום היתרי הפליטה מביאים בחשבון את הצורך להבטיח את אספקת החשמל, ומאפשרים גם הפעלה במצבי חירום במידת הצורך. המשרד מוסיף שהוא הגורם שמוסמך להחליט על הפעלה חריגה לפי החוק, ואין להעביר את סמכויותיו לחברת נגה. לדבריו, יש להסדיר את מעמד חברת נגה בחוק אוויר נקי, אך רק בכפוף לשיקולים הסביבתיים ולתיאום איתו, ובכפוף לסמכותו לדרוש את המידע הרלוונטי.

הטיוטה מציעה שהמשרד להגנת הסביבה יכין תקנות לעניין זה בהסכמת שר האנרגיה. גם לכך המשרד להגנת הסביבה מתנגד, שכן הוא יהיה כפוף למשרד האנרגיה ויצמצם את סמכויותיו.

לדברי המשרד להגנת הסביבה, ההסדר המוצע בטיוטה מתעלם באופן בוטה מהדיון הציבורי בהיתר הפליטה, וממכלול השיקולים שעליו לשקול, וקובע עדיפות מוחלטת להחלטות של גורם חיצוני (חברת נגה). חברת נגה לא נדרשת להביא בחשבון את מכלול השיקולים או לתת דין וחשבון לציבור על החלטותיה, כפי שנדרש המשרד.

בנוסף, ההסדר מפר את האיזונים והבלמים אשר נקבעו בחוק משק החשמל. חוק זה קובע כי בעל הרישיון לניהול המערכת מחליט מהם צורכי המשק ובהתאם לכך את אופן אספקת החשמל, וספקי החשמל כפופים לו. בכך ביקש המחוקק להבטיח את האינטרסים השונים של הציבור בישראל – אספקה סדירה של חשמל על ידי חברת נגה מחד, ושמירה על הסביבה על ידי המשרד להגנ"ס מאידך. לדברי המשרד, הפרת האיזון ומתן אפשרות לתחנות הכוח לפעול בניגוד לתנאי ההיתר, אינה סבירה ואינה מקובלת.

הקלה בגרימת רעש לצורך קידום תשתיות

טיוטת חוק ההסדרים מתייחסת גם לנושא הרעש ומאפשרת לחרוג מתקנות מניעת מפגעים העוסקות ברעש במקרה של בניית תשתיות חיוניות.

לפי המוצע, חברה שמבצעת עבודות תשתית תורשה להפעיל מכונה, או לבצע כל עבודה לצורכי חפירה, בנייה, הריסה או כיוצא באלה, באזור מגורים גם בשעות הלילה, כל עוד הרעש לא יהיה מעל המפלס המירבי (המוגדר בהמשך). באותם תנאים תורשה החברה לבצע פעולות פריקה וטעינה או טלטול מכלים לרבות מכלי אשפה, חביות, מכלי גז מיטלטלים, סחורות וכו'.

הטיוטה מגדירה מה ייחשב ל'המפלס המירבי לרעש': רעש המפריע או עשוי להפריע לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים, בשעות היום, הלילה ולפי תנאים מסוימים.

באילו מקרים תוכל החברה שמבצעת עבודות לחרוג ממפלס הרעש המירבי בשיעור של עד 10 דציבל? אם זה נעשה במהלך שעות היום ולא יותר מ-30 שעות במצטבר בחודש. החברה נדרשת לפרסם לתושבי הסביבה מוקדם ככל הניתן על הרעש המתוכנן.

בנוסף, הממשלה תהיה רשאית לקבוע, במסגרת החלטתה בדבר הגדרת מיזם כמיזם תשתית חיוני מועדף, כי יהיה ניתן לחרוג מהערכים הנ"ל עד ל-5 פעמים בשנה באותו מיזם אם הוצע דיור חליפי לתושבים שבביתם צפויה להיות חריגה ממפלס הרעש, בתנאי שהחריגה לא תאושר ליותר מפעם בשנה ושכלל התושבים שבביתם צפוי להיות הרעש יכולים לעבור לדיור חלופי מבחינה בריאותית ופיזית. הדרישה לעבור לדיור חלופי תהיה לכל היותר לתקופה של 30 יום.

עוד נקבע שהמשרד להגנת הסביבה יעקוב אחרי מדידת הרעש שתבצע החברה בשטח וייתן לה הנחיות לאופן מדידת הרעש.

ריכוך חוק נימבי

בטיוטת חוק ההסדרים שפורסמה לפני כשבועיים הופיע חוק נימבי בגרסתו המחמירה והמוכרת, שבשנים האחרונות ניסו להעביר בכנסת. לפי הצעת חוק נימבי המקורית, הממשלה תהיה רשאית להחליט כי עסק או מתקן שיש בפעילותו חשיבות לאומית יוכל לקבל רישיון עסק באמצעות "צוות מייעץ" מטעמה. זאת במקום שלרשויות מקומיות תהיה הסמכות הבלעדית לאשר רישיון עסק או לשלול אותו. הבעיה שהחוק מבקש לפתור היא התנגדותן של רשויות מקומיות להקים בשטחן מפעלים ותשתיות, כולל תשתיות החיוניות לקיומה של המדינה.

אולם הטיוטה המעודכנת של חוק ההסדרים מציעה חוק נימבי מרוכך. הסמכות לרישיון עסק תישאר בידי הרשויות המקומיות, אולם במקרה שרשות מקומית החליטה להגביל או לא לאשר רישיון עסק ל'תשתיות חיוניות' ניתן יהיה להגיש ערעור נגד החלטתה, לוועדה ממשלתית.

בטיוטה מוצע להקים ועדה לצורך העניין שתכלול נציגים ממשרדי ממשלה שונים – האוצר, הסביבה, הפנים, התחבורה, האנרגיה, הבריאות, החקלאות, העבודה והמשרד לביטחון לאומי. הוועדה תדון בערעורים שיוגשו נגד החלטת הרשויות המקומיות להגביל או שלא לאשר רישיון עסק. אם הוועדה תחליט לקבל את הערעור, הרשות המקומית תחויב להנפיק רישיון עסק בתוך 14 יום. היא תהיה מופקדת גם על ביצוע אכיפת התנאים שהוכתבו ברישיון.

מה הצעת החוק מגדירה כמיזם תשתיות חיוני? מיזם החיוני לצורך אספקת תשתית חיונית או משאבים חיוניים לציבור שיש דחיפות בביצועו. בנוסף, ממיזם כזה נובעת תועלת משקית משמעותית, ואם קידומו יתעכב קרוב לוודאי שיגרם נזק משמעותי לציבור או למשק. כמו כן, מיזם תשתית חיוני הוא כזה שצפוי לשמש אוכלוסייה בהיקף רחב. במיזם כזה צפויים להיות חסמים או עיכובים משמעותיים או ייקור עלויות מעבר לצפוי.

יבואני רכב יידרשו לעמוד ביעדי פליטת גזי חממה

המשרד להגנת הסביבה הוסיף סעיף חדש בטיוטת חוק ההסדרים המעודכנת בנוגע לייבוא כלי רכב חשמליים. כדי לצמצם את פליטת גזי החממה מענף התחבורה, המשרד החליט לקבוע יעדי פליטה ליבואני רכב. כך הוא מכוון את היבואנים לייבא יותר ויותר רכבים חשמליים שפולטים פחות גזי חממה - במקום רכבים רגילים. המשרד מבקש להביא לידי הפסקה כמעט מוחלטת בייבוא רכבים מבוססי דלק מזהם עד לשנת 2030, לדבריו, בהתאם לקצב של האיחוד האירופי.

ישראל התחייבה בוועידת האקלים בגלזגו על הפחתת פליטות גזי חממה. הצעד המתוכנן עתיד להבטיח שהיא תעמוד בהפחתת הפליטות מענף התחבורה, שבינתיים משתרך מאחור.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן אמרה על כך כי "מעבר לתחבורה נקייה מאופסת פליטות הוא צעד הכרחי לצד צעדים אחרים שמקדם המשרד להגנת הסביבה, על מנת שמדינת ישראל תצליח לעמוד ביעדי הפחתת פליטות גזי החממה. צעד זה יאפשר לצמצמם פליטות מזהמי אוויר, המסכנות היום את הציבור, ויביא תועלת רבה לבריאותו".

ביטול האיסור להקים מתקנים תרמיים קטנים

בטיוטת חוק ההסדרים המעודכנת מוצע גם לבחון הקמת מתקני השבה או עיכול אנאירובי. בטיוטה הקודמת דובר על הקמת מתקני השבה בלבד. בנוסף, בטיוטה המעודכנת נוספו אזורים אפשריים בארץ להקים בהם את מתקני הטיפול בפסולת – במחוזות הצפון והמרכז, ובאזורים שנוספו בטיוטה זו – בחיפה, באילת וביהודה ושומרון.

אחד המתקנים מתוכנן לנאות חובב. מדובר למעשה בהמשך המדיניות הקודמת של המשרד להגנת הסביבה. לפני כ-4 חודשים ועדת השרים הממשלתית אישרה הקמה של מתקן השבה בנאות חובב על ידי החברה הממשלתית לשרותי איכות הסביבה. המתקן צפוי לטפל בשאריות פסולת עירונית שאינן ניתנות למיחזור של אזור הדרום בלבד.

כל אחד מהמתקנים שמתוכננים לקום יטפל בשאריות הפסולת העירונית שלא ניתנת למיחזור מהאזור הגיאוגרפי הקרוב, בהתאם למדיניות המשרד להגנת הסביבה והממשלות הקודמות.

סעיף חדש נוסף בטיוטה המעודכנת עוסק בהקמת מתקנים תרמיים קטנים. לפי הסעיף, יוטל על מינהל התכנון, בהתייעצות עם השרה להגנת הסביבה, לבחון אפשרות להקים מתקנים כאלה. הרעיון הוא להקים מתקני השבה קטנים שיהיו בפריסה רחבה ויצמצמו את שינוע הפסולת אליהם.

לפי טיוטת החוק, בשוק קיימים פתרונות בדמות מתקני טיפול תרמיים קטנים העומדים בתקנים אירופאיים מחמירים, המטפלים בכמות פסולת מתחת ל-3 טון לשעה ואינם מחויבים בהיתר פליטה על פי חוק אוויר נקי, וניתן לתת להם תנאים לפיקוח במסגרת רישיון העסק. המתקנים הללו יכולים למנוע את זיהום האוויר ופליטת גזי החממה הנוצרים בעת שינוע הפסולת.

החקיקה כיום לא מאפשרת לקבל היתר בנייה למתקן תרמי קטן באזור בעל ייעוד לתעשייה למתקנים הנדסיים, למעט אם מדובר במתקן טרמי לטיפול בפסולת צמחית בהיקף של עד 3 טון לשעה. בטיוטת חוק ההסדרים המעודכנים מוצע לתקן את החקיקה ולאפשר זאת לכל סוגי הפסולות, למעט פסולת מסוכנת.

ריכוך האכיפה על פסולת בניין

מה שעוד השתנה בטיוטה המעודכנת של חוק ההסדרים הוא הטיפול בעברייני פסולת המשליכים פסולת בניין באופן פיראטי.

בעוד שבגרסת הטיוטה הקודמת מלפני כשבועיים דובר על הגברת האכיפה ותיקון החקיקה כך שתאפשר לתת קנסות והרחבת סמכות האכיפה לגופים נוספים, בטיוטה הנוכחית לוקחים צעד אחורה. מוצע בה רק לבחון את האפשרות לתקן את החוק, כך שיאפשר קנסות.

בנוסף, בטיוטה הקודמת היה סעיף שביקש להטיל אחריות על עבריין הפסולת לנקות את יתר הפסולת באתר שבו הוא השליך פסולת, ובטיוטה הנוכחית סעיף זה בוטל, ושוב הוחלט להסתפק בבחינת דרכים לייעול האכיפה הפלילית ובחינה של כלים ראייתיים מתאימים שיסייעו באכיפה.

במקום להסמיך גורמי אכיפה נוספים, כולל פקחים של רשויות מקומיות ורשות מקרקעי ישראל ושוטרי משטרת ישראל, לתת צווים לשמירת הניקיון, מוצע בטיוטה המעודכנת להקים צוות בראשות המשרד להגנת הסביבה ובהשתתפות משרדי האוצר והמשפטים, אשר יבחן ויגבש המלצות בנושא כלים נוספים להתמודדות עם הפשיעה בתחום פסולת הבניין, כולל אכיפה והרחבת סמכות אכיפה לגורמים נוספים.

בטיוטה הקודמת אף הוצע להרחיב את סמכויות המשטרה הירוקה של המשרד, אך גם סעיף זה רוכך והנושא ייבחן לפני שיאושר.

הגברת התחרות בתחום הטיפול בפסולת

עוד נושא שנותר בעינו בגרסה המעודכנת של טיוטת חוק ההסדרים הוא התחרות בתחום הטיפול בפסולת. לפי נוסח החוק המוצע, שוק הפסולת בישראל מתאפיין בתחרותיות נמוכה. כך למשל, בתחום הטיפול בפסולת אריזות יש רק גוף אחד, תאגיד המיחזור תמיר, שהוכר על ידי המשרד להגנת הסביבה ליישום חוק האריזות.

על פי הטיוטה, המשרד להגנת הסביבה מעריך כי פוטנציאל המיחזור גדול בהרבה מהמיחזור בפועל, בשל העובדה שיצרנים רבים אינם מתקשרים עם גוף מוכר וכמויות הייצור שלהם אינן מדווחות. זאת, בין היתר, בשל עלויות דמי הטיפול הגבוהות שהגוף המוכר היחיד גובה.

לפיכך, מוצע להקים צוות בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ובהשתתפות הממונה על התחרות, החשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר, או נציגיהם, אשר יבחן דרכים להגברת התחרות בתחום הפסולת בישראל. יצוין שהדגש הוא על כל תחום הפסולת ולא רק על פסולת אריזות.

הצעת החוק אמנם מפרטת לגבי תחום פסולת אריזות כדוגמא לתחרותיות הנמוכה, אך לא מן הנמנע כי תחומים נוספים בענף הפסולת ייבחנו.

---

מסמכים רלוונטיים: