היום (א') התקיים דיון בתזכיר חוק רישוי סביבתי משולב בוועדת שרים לענייני חקיקה בכנסת. לוועדה בדרך כלל מגיעים תזכירי חוק מגובשים שלא נתונים במחלוקת משמעותית, ולאחר שהם מאושרים בוועדה הם עוברים להמשך תהליך החקיקה - קריאה ראשונה, שנייה ושלישית.

לקראת קידום החוק משרדי ממשלה, איגודי ערים וארגוני סביבה הגישו את הערותיהם. בין היתר עסקו ההערות בהארכת התוקף של ההיתר מ-7 שנים לעשור, במנגנון ההשגות החדש שמוצע, ביכולת של הרשויות המקומיות ושלוחותיהן לפקח על בתי העסק ועוד. חלק מההערות התקבלו על ידי המשרד והוטמעו בנוסח המעודכן שיעלה היום לדיון.

נזכיר שחוק רישוי סביבתי משולב עתיד לאחד לכדי היתר אחד את היתר הפליטה לאוויר, היתר רעלים ותנאים ברישיון עסק. ההיתר המאוחד יהיה תקף לעשר שנים ותהליך קבלתו וחידושו יתנהלו מול גורם יחיד מוסכם מהמשרד להגנ"ס.

כתבות רלוונטיות:

1. פורסם תזכיר חוק רישוי סביבתי משולב, 08.2.2022
2. חוק רישוי סביבתי משולב יעלה לאישור הממשלה עוד חודש, 06.2.2022
3. רישוי סביבתי משולב יגובש מחוץ לחוק ההסדרים, 29.7.2021
4. רישוי סביבתי משולב ייכנס לחוק ההסדרים, 15.7.2021
5. הירוקים מתנגדים לשינויי הרגולציה בחוק ההסדרים, 09.7.2020
6. מידע נוסף על רישוי סביבתי משולב | Infospot

הדרת הרשויות המקומיות

בין ההערות שהוגשו, הובע חשש מהדרת הרשויות המקומיות, משום שעד היום הן יכלו לקבוע תנאים ברישיון העסק ולהיות מעורבות בתהליכי קבלת היתר פליטה לאוויר ואילו בשיטות הרישוי החדשה סמכותן נגרעת מול אותם מפעלים שיקבלו את התנאים הסביבתיים שלהם בהיתר המשולב.

הדבר מפר את האיזון בינן (שלכאורה מייצגות את התושבים) לבין מפעלי התעשייה שפועלים בתחומן, כך לפי הגורמים שהעלו את הנושא (עמותות, איגודים ערים ומשרד הפנים).

ערעור לדרג ניהולי פוליטי

בנוסף הוגשו הערות בנוגע למנגנון ההשגות המוצע, לפיו אם מבקש ההיתר אינו מרוצה מהחלטת המשרד להגנ"ס הוא רשאי להגיש השגה – כלומר, לערער – למנהל (ככל הנראה סמנכ"ל תעשיות) או למנכ"ל המשרד להגנ"ס.

כיום לא ניתן להגיש ערעור על היתר פליטה לאוויר, היתר רעלים או רישיון עסק למנכ"ל המשרד להגנ"ס – שהוא לעתים מינוי פוליטי ולא מקצועי, והגורמים שהעירו (עמותות ואיגודי ערים) חוששים מכך שהאפשרות המוצעת בחוק החדש תאפשר לאכוף את הדרג המקצועי במשרד להגנ"ס ולקבל החלטה על בסיס שיקולים זרים.

תוקף ההיתר – 7 שנים או 10 שנים?

הערה אחרת נגעה להארכת תוקף ההיתר המשולב ל-10 שנים, לעומת 7 השנים של היתר הפליטה לאוויר כיום, ושנה עד 3 שנים שתקף בהן היתר רעלים.

מגישי ההערות מציינים כי ההארכה ל-10 שנים יגרום להארכת השימוש בטכנולוגיות מיושנות להפחתת השפעתן הסביבתית, אי הקפדה על מרחקי הפרדה והוראות נוספות ואף היערכות לקויה של המפעלים למצבי חירום.

בחירת טכניקה מיטבית זמינה BAT

הערה נוספת עוסקת באופן בחירת הטכניקה המיטבית הזמינה BAT, שבחוק החדש שינו את הניסוח לגביה. בחוק החדש מוצע לבחור מבין מספר טכניקות מיטביות (באופן דומה לרגולציה האירופאית) ולא בהכרח בטכניקה הזמינה המיטבית ביותר שקיימת כיום, כך לפי איגוד ערים שרון-כרמל שהגיש את ההערה.

האיגוד מבקש שהדרישה תיתן משקל מרבי ליישום הטכניקה בעלת ערך הפליטה המחמיר ביותר האפשרי.

הסתמכות על חקיקה אירופאית דורשת תקציב

נקודה מעניינת שאיגוד מפרץ חיפה העלה בנוגע לתזכיר החוק המוצע היא הצורך לעקוב אחר חקיקה אירופית, זאת משום שבתזכיר החוק נכתב שהחקיקה הישראלית תתבסס על זו האירופית ביתר דגש לעומת העבר.

לטענת האיגוד, הדבר ייאלץ את הגורמים השונים, בינהם רשויות מקומיות, עמותות וכו', לעקוב באופן תמידי אחר חקיקה זרה – צעד שדורש תקציב וכוח אדם נוסף שאינו בנמצא.

האיגוד מתריע כי מפעלים בעלי ממון יוכלו לעשות שימוש מסרבל ויקר בהגשת עתירות על בסיס החקיקה האירופאית, שתדרוש הצגת חוות דעת של מומחים מחו"ל, והסתמכות על מומחי משפט אירופאיים, באופן שיקשה על הרשויות בישראל, עם דגש על הרשויות המקומיות, להתמודד עם טיעונים מסוג זה, בשל היעדר תקציב ומומחיות מקצועית לחקיקה זרה.

הערות נוספות מצד גורמים שונים הוגשו בתגובה לתזכיר החוק ונענו חלקית. קישור לנוסח המעודכן בתחתית הידיעה.

מדוע צריך רישוי סביבתי משולב?

ללא קשר להערות שהתקבלו לתזכיר החוק, הסיבות לחוק החדש זכו לנימוקים שונים.

כיום, המשרד להגנ"ס מעניק מספר היתרים סביבתיים שונים: היתר פליטה לתקופה של 7 שנים, היתר רעלים לתקופה שבין שנה ל־3 שנים, תנאים סביבתיים ברישיון עסק לתקופה של בין 5 ל־15 שנים, והיתר הזרמה לים.

החוק מבקש לאחד את ההיתרים הללו להיתר מאוחד - רישוי סביבתי משולב. להסדרת ההיתר המאוחד יהיה איש קשר אחד מסוים שירכז את העבודה על ההיתר מול המפעל. בנוסף, ההיתר יהיה תקף לעשור והאפשרות להכניס בו שינויים משמעותיים במהלך תקופה זו תהיה מוגבלת, לעומת המצב כיום. כך, תהיה ודאות לעסקים והם יוכלו לתכנן את השקעותיהם הסביבתיות והאחרות. כתוצאה מחוסר הוודאות כיום נפגעת היכולת של עסקים להגיב להזדמנויות עסקיות ונפגע התמריץ שלהם לבצע השקעות משמעותיות בהגנה על הסביבה ובאמצעים להפחתה במקור. מצב זה פוגע הן בפריון המשאבים והן בביצועים הסביבתיים של התעשייה.

כמו כן, כיום זמני המענה לפניות מפעלים מתארך בשל עומס משימות ומחסור בכוח אדם במשרד להגנ"ס. הזמן למענה עשוי להגיע עד לשנתיים במקרים קיצוניים. עיכובים במענה לבקשות לאישור שינויים בתהליכי ייצור עלולים לפגוע בתהליכים עסקיים בתעשייה באופן משמעותי או ביכולת של התעשייה להגיב לשינויים בשוק. כיום לא מוגדרים לוחות זמנים קבועים לטיפול בפניות מסוגים שונים ואי אפשר לעקוב אחרי הפנייה באופן דיגיטלי, מה שיוצר חוסר ודאות בקרב המפעלים.

מלבד משכי זמן הטיפול הגבוהים, איחוד ההיתר יתרום גם לסביבה. לפי המשרד להגנ"ס, ראייה מתכללת תאפשר התחשבות בקשר שבין מרכיבי סביבה שונים, בהשפעות ההדדיות בין אוויר, מים וקרקע, ותיעדוף של הטיפול בהשפעות המזיקות ביותר במסגרת רישוי משולב, ועל כן צפויה להביא לתוצאות עדיפות מבחינה סביבתית. רישוי משולב של כלל ההיבטים הסביבתיים יאפשר גם מתן העדפה למניעה במקור של היווצרות מזהמים ופסולת, לטובת הפחתה מיטבית של כמויותיהם והשפעותיהם הסביבתיות השליליות.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "הרפורמה ברישוי הסביבתי היא הרפורמה הסביבתית המשמעותית ביותר בישראל מאז חוק אוויר נקי. היא תאפשר ליישר קו עם הסטנדרטים הסביבתיים של האיחוד האירופי ולהפחית את הזיהומים והסיכונים הסביבתיים מהתעשייה בישראל. במסגרת המהלך יתוגברו מערכי הרישוי הסביבתי במשרד להגנת הסביבה לטובת שיפור ההגנה על הסביבה בישראל. כך נוכל גם לעמוד במחויבות שלנו לארגון ה-OECD ולהראות ששיפור הסביבה עולה בקנה אחד עם השיפור בכלכלה".

שר האוצר אביגדור ליברמן: "אנחנו ממשיכים בצעדים לשיפור הרגולציה בישראל. הרפורמה ברישוי הסביבתי צפויה לחסוך חצי מיליארד שקלים בשנה לתעשייה היצרנית ולייצר ודאות ויציבות ארוכות טווח שיגדילו את ההשקעות במשק. מלבד הסיוע לתעשייה, הרפורמה גם תשפר את ההגנה על הסביבה בישראל ותשפר את איכות החיים של אזרחי ישראל".

---

מסמכים רלוונטיים: