רישוי סביבתי משולב יגובש מחוץ לחוק ההסדרים
טיוטה מעודכנת לחוק ההסדרים מתייחסת גם לרישוי הסביבתי המשולב. וגם, המשרד להגנ"ס מתנגד לשינוי המוצע בחוק ההסדרים לרישוי עסקים ואומר: לא נישאר עם אחריות ללא סמכות
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 29/7/2021

משרד האוצר פרסם להערות הציבור טיוטה מעודכנת נוספת של חוק ההסדרים, ימים ספורים לאחר הטיוטה הקודמת שפורסמה, ובמסגרתה התייחסות מפורטת לרישוי סביבתי משולב שלא יקודם במסגרת חוק ההסדרים, אלא בתהליך נפרד.

כמו כן, המשרד להגנ"ס מצהיר כי הוא מתנגד לשינוי המוצע במנגנון רישוי עסקים דרך חוק ההסדרים – עם דגש על העברת הסמכות האחרונה למתן תנאים ברישיון עסק לוועדת רישוי בינמישרדית שלמשרד יש בה רק נציג אחד והיא יכולה לבטל או להשהות תנאים סביבתיים שהמשרד מעוניין להחיל על עסק.

אפשר להעביר הערות על הצעות החוק, עד לתאריך 31.07 באמצעות אתר משרד האוצר.


כתבות רלוונטיות:

  1. חוק נימבי חוזר, 26.7.2021
  2. רישוי סביבתי משולב ייכנס לחוק ההסדרים, 15.7.2021
  3. הצעת חוק הרישוי הסביבתי המשולב, 07.7.2020
  4. הירוקים מתנגדים לשינויי הרגולציה בחוק ההסדרים09/7/2020
  5. הרשויות המקומיות נגד חוק ההסדרים
  6. מידע נוסף על רישוי סביבתי משולב | Infospot

מדוע צריך רישוי סביבתי משולב?

כיום, המשרד להגנ"ס מעניק מספר היתרים סביבתיים שונים: היתר פליטה לתקופה של 7 שנים, היתר רעלים לתקופה שבין שנה ל־3 שנים, תנאים סביבתיים ברישיון עסק לתקופה של בין 5 ל־15 שנים, והיתר הזרמה לים ללא הגבלת זמן. את ההיתרים הללו מבקשים לאחד תחת רישוי סביבתי משולב.

תהליכי קבלת ההיתר, דרישות היישום, הדיווח והבקרה, והגורמים מולם עובדים במשרד להגנ"ס שונים מהיתר אחד לשני. המצב הזה גורם לאי ודאות, לחוסר אחידות ולבירוקרטיה מיותרת אשר פוגעת בתעשיינים, אך גם במשרד להגנ"ס שמנהל ומתחזק באופן שוטף מספר מערכי רישוי ומתקשה לבחון מפעלים בראייה סביבתית מתכללת.

מאז שנת 2015 נעשה ניסיון להעביר את הצעת החוק של רישוי סביבתי משולב, שלא עבר מסיבות שונות, חלקם התנגדויות של התעשיינים וחלקם התנגדויות של הארגונים הירוקים. גם בשנה שעברה היה ניסיון לשלב את חוק הרישוי הסביבתי המשולב בחוק ההסדרים, אך תקציב המדינה לא אושר וחוק ההסדרים ירד מסדר היום.

רישוי סביבתי משולב יקודם בחקיקה ממשלתית רגילה

רק לפני כשבועיים דיווחנו כאן כי משרד האוצר פרסם תמצית של הצעות שירכיבו את חוק ההסדרים, ואחת מהן הייתה רישוי סביבתי משולב.  אך בטיוטת חוק ההסדרים שפורסמה לפני מספר ימים לא היה אזכור לרישוי הסביבתי המשולב, וכעת מפורסמת טיוטה מעודכנת של חוק ההסדרים, שאמנם מתייחסת בהרחבה לרישוי הסביבתי המשולב, אך מודגש בה כי הוא לא ייכלל בחוק ההסדרים אלא יקודם על ידי השרה להגנ"ס, בהסכמת שר האוצר, בתוך 180 יום, אז יוגש תזכיר חוק לנושא.

רישוי ל- 10 שנים באמצעות היתר אחד בלבד

רישוי סביבתי משולב הוא איחוד ההיתרים הסביבתיים להיתר אחד שאותו יקבל מפעל מגורם אחד במשרד להגנ"ס. בטיוטה המעודכנת מצוין כי בסבב מתן ההיתרים הראשון יהיה תוקף ההיתר ל-7 שנים בלבד, ולאחר מכן ל-10 שנים.

לפי ההצעה, לכל מפעל או עסק יוגדר היתר אחד 'ראשי' שיכלול בתוכו את ההיתרים האחרים. כך:

  • עסק שנדרש להיתר פליטה לאוויר – יזדקק רק להיתר פליטה שיכלול גם את דרישות היתר הרעלים והתנאים הסביבתיים שבמקור היו ברישיון העסק.
  • עסק שנדרש להיתר רעלים בדרגת סיכון A או B (אך ללא היתר פליטה לאוויר) – יזדקק רק להיתר הרעלים שיכלול גם את התנאים הסביבתיים שבמקור היו ברישיון העסק.
  • יתר העסקים (היתר רעלים בסיווג C ו/או תנאים סביבתיים ברישיון העסק) יוסדרו באמצעות התנאים הסביבתיים ברישיון העסק בלבד.

שינויים בהיתר כפופים להתחשבות בעלות הכלכלית

דגש נוסף לרישוי הסביבתי המשולב המפורטים במסמך הם למשל במקרה שהמשרד להגנ"ס התעכב במתן החלטה על חידוש ההיתר המשולב, אז ההיתר הקיים יישאר בתוקף לשנה נוספת, ובנסיבות מיוחדות ניתן יהיה להאריך את התוקף אף בחצי שנה נוספת. כלומר לא ייקרה מצב שהמפעל נותר ללא היתר בתוקף בגלל עיכוב בתהליך חידוש ההיתר.

כמו כן מוצע כי תקנות וכללים שיותקנו לאחר מתן היתר – או עריכת שינוי בתקנות וכללים – לא ישפיעו על היתר קיים, אלא אם אין לשינוי השלכה כלכלית על בעל העסק או במקרה שאי ביצוע השינוי יגרום לפגיעה סביבתית או בריאותית. דברים אלה ייבחנו במסגרת הערכת השפעת הרגולציה (RIA) שכל מחוקק מחויב לה לפני התקנת שינוי ברגולציה קיימת או פרסום רגולציה חדשה.

בטיוטה, מוגדר גם מהי בדיוק "השלכה כלכלית": עלות יישום השינוי לגורמים הנדרשים להטמיע אותו עולה על 30 מיליון ₪ בשנה קלנדרית מסוימת לפי תחשיב שיבוצע על ידי המשרד להגנ"ס על פי מתודולוגיה שיגבש המשרד בתיאום עם משרד האוצר.

עוד מוצע כי במקרה שעסק עורך שינויים לא משמעותיים הוא לא יידרש לקבל אישור על כך ויהיה ניתן להסתפק בהודעה מראש.

מתי אפשר להגיש השגה על היתר?

במסמך הנוכחי מצוינים גם התנאים להגשת השגה על היתר של המשרד להגנ"ס. לפיהם, מקבל היתר יכול להגיש השגה אם הוא רואה את עצמו נפגע מההחלטה, בתוך 21 ימים. ההשגה תוגש לגורם בכיר במשרד להגנ"ס שתמנה השרה להגנ"ס.

העילות שבהן יש רשות להגיש השגות הן:

  • קיים פער ניכר בין העלות לתועלת בהתבסס על העקרונות של ה-BREF הכלכלי, או שקיים פער בין לוחות הזמנים הנדרשים לשם יישום תנאי ההיתר לבין לוחות הזמנים האפשריים לעמדת מבקש ההיתר.
  • דרישה שנקבעה בהיתר שונה מהדרישה המקובלת לעניין זה באיחוד האירופי.
  • דרישה שנקבעה בהיתר שונה באופן משמעותי מדרישה שניתנה לבעל היתר אחר בישראל בעל מאפיינים דומים.

אם בעל העסק ירצה לערער על החלטת הגורם הבכיר במשרד שטיפל בבקשה הערעור, הוא יוכל להגיש השגה נוספת למנהל הכללי של המשרד באחד משני התנאים הבאים: תנאי ההיתר עלולים לסכן את המשך קיומו של קו ייצור או של המפעל כולו/ מבקש ההיתר עוסק בתשתיות לאומיות.

ניתן להגיש הערות ציבור לטיוטה עד לתאריך 31.7.2021.

המשרד להגנ"ס נגד הרפורמה ברישוי עסקים

הצעת חוק אחרת שנכללת בטיוטת חוק ההסדרים נוגעת להקלה ברישוי עסקים. בהצעה, בין היתר מבקשים להעביר את הסמכות לגבש ולפרסם את המפרטים האחידים שטרם פורסמו ל"ועדה בינמשרדית לאסדרת רישוי עסקים" שתורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים ומנציגי רשות הרגולציה, ותסתייע ביועצים מקצועיים בתחומי האסדרה שבהם תדון.

עוד מוצע שהוועדה תהיה מוסמכת לשנות או לבטל תנאים ברישיון עסק שנקבעו על ידי משרדי ממשלה. וכן שהוועדה תפעל להוזלת עלויות דרישות הרישוי, לקיצור של הליכי הרישוי ולמיקוד של דרישות הרישוי בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים.

באשר למפרטים האחידים, המטרה היא ליצור סנכרון בין הדרישות של כל משרד ממשלתי רלוונטי וכן הסתכלות מתכללת על המפרט האחיד כולו. השאיפה היא לצמצם את אי הוודאות לעסקים וחוסר הבהירות של הדרישות מהם ברישיון העסק.

בטיוטת הצעת החוק מצוין כי בעוד שהמשרד הממשלתי, נותן האישור, הוא הגורם האחראי לאשר עיסוק מסוים, הוא חסר תמריץ לבחון את ההשפעות הרוחביות על המשק, ובפרט את העלויות שדרישותיו משיתות על העסק, גם כאשר דרישות אלו נועדו למנוע תרחישי סיכון עם סבירות או חומרה נמוכות.

אתמול (ד') המשרד להגנ"ס הצהיר כי הרפורמה הצפויה ברישוי העסקים מסורבלת, בזבזנית ובירוקרטית, והיא צפויה לגרום לנזק בריאותי וסביבתי חמור ולהעמיד את המשרד להגנ"ס בעמדה של אחריות ללא סמכות.

השרה להגנ"ס, תמר זנדברג, הוסיפה כי המשרד מטפל בעסקים קטנים כמו תחנות דלק שיכולות לגרום לזיהום כבד של קרקע ומים ולפלוט חומרים מסוכנים. עסקים נוספים הם הטיפול בפסולת ובשפכים ומכבסות שנמצאות בריכוזי אוכלוסייה ועושות שימוש בחומרים מסוכנים ומסרטנים. במקרה של אסון שייגרם לבריאות הציבור או לסביבה בגלל התיקונים בחוק רישוי העסקים, המשרד לא יוכל לשאת באחריות אם לא יהיה הגורם המקצועי שקובע את הסטנדרט לרישיונות העסק.

השרה הוסיפה כי בשל החשש, המשרד מעוניין להוציא את הרפורמה מחוק ההסדרים או לכל הפחות לפצל אותה או להכניס בה שינויים משמעותיים.

---

מסמכים רלוונטיים:

  1. רישוי סביבתי