הרשויות המקומיות מצטרפות להתנגדותם של ארגוני הסביבה לשינויי הרגולציה הסביבתית המוצעים בטיוטת חוק ההסדרים. מרכז השלטון המקומי, איגוד ערים חיפה ואיגוד ערים שרון-כרמל הביעו בימים האחרונים את עמדתם כנגד חלק מהשינויים המוצעים. המכתבים המלאים מופיעים בתחתית הכתבה.

כזכור, בתחילת החודש פרסם משרד האוצר את טיוטת חוק ההסדרים שילווה את תקציב המדינה הקרוב. אחת ההצעות, המכונה 'חוק נימבי', עוסקת בהעברת סמכות הרישוי של מתקני תשתית לאומית מהרשות המקומית לגוף ממשלתי. הצעה נוספת עוסקת ברישוי סביבתי משולב שיאחד את ההיתרים והרישיונות הסביבתיים השונים, להיתר סביבתי אחד שיינתן לתקופה של 10 שנים.

כתבות רלוונטיות:

1. הירוקים מתנגדים לשינויי הרגולציה בחוק ההסדרים, 09/7/2020
2. חוק ההסדרים כולל רישוי סביבתי משולב, 07/7/2020
3. חוק נימבי שוב על הפרק, 06/7/2020
4. מידע נוסף על רישוי סביבתי משולב | infospot

חובה לאפשר לרשות המקומית זכות וטו

כזכור חוק נימבי מציע שוועדת מנכ"לים של משרדי ממשלה יקבעו איזה מתקנים נחשבים כתשתית לאומית ולכן הליך רישוי העסק שלהם יעבור מהרשות המקומית לידי היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים במשרד הפנים.

במרכז השלטון המקומי (מש"מ) מתנגדים להצעה: "מש"מ מתנגדת להעברת סמכויות ההיבטים הסביבתיים של רישוי עסקים לממשלה בלבד", וטוענים כי חובה לאפשר לרשות המקומית זכות וטו על תהליך הרישוי, או לפחות חובת התייעצות עם הרשות המקומית.

במש"מ מוסיפים כי גם אם כל מפעל בפני עצמו עומד בתקן הפליטה, הרי שיתכן מצב שבו האזור לא עומד בתקני הסביבה – דוגמא לכך שלא ניתן לקיים דיון במנגנון ממשלתי נפרד עבור מתקן תשתית לאומית, מבלי שלרשות המקומית תהיה חלק מהתהליך.

מחלישים את הרשויות המקומיות ואת המשרד להגנ"ס

כאמור, גם איגודי ערים לאיכות הסביבה הצטרפו להתנגדות. ביום חמישי נשלח מכתב מטעם איגוד ערים מפרץ חיפה (המאגד 11 רשויות מקומיות) אל השרה להגנת הסביבה – גילה גמליאל ולמשרד האוצר ובו קריאה לעצור את תיקוני החקיקה.

לדברי האיגוד, על אף שמטרת התיקונים היא לכאורה לייעל את הרגולציה הסביבתית, בפועל הם מחלישים את כוחם של המשרד להגנ"ס והרשויות המקומיות.

לפי האיגוד, אחת הבעיות בהצעה לרישוי נפרד למתקני תשתית לאומית היא היעדר קריטריונים ברורים להכרה במתקן כתשתית לאומית, מה שמאפשר לשלטון המרכזי להתערב כמעט בעל עסק קיים. בנוסף, ההליך המוצע לא משלב את הרשות המקומית ועוקף את הסמכות שניתנה לה בחוק, משום שהיא מייצגת את רצון תושביה, שלא מתיישב תמיד עם השלטון המרכזי.

באיגוד ממחישים כי מפרץ חיפה, בו פועלת תעשיה מזהמת בלב המטרופולין, לא יכול לקבל "אי" של היעדר סמכות.

במידה ושלטון המקומי מעוניין לפקח על מתקנים בעלי חשיבות לאומית במנותק מהסביבה שלהם, יש למקם את המתקנים במקום מרוחק מאוכלוסייה ושטחי מגורים, כך שניתן לנתקם מהרצף המוניציפאלי. כך מציע האיגוד.

למצוא את האיזון בין הבירוקרטיה לשמירה על הסביבה

גם איגוד ערים שרון כרמל העביר מכתב מפורט לשר האוצר ובו הביע את הסתייגותו לשינויי הרגולציה הסביבתית המוצעים בחוק ההסדרים.

יו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון כרמל, אסיף איזק, הזכיר במכתב את הקמתה של אסדת לוויתן במהלכה דרש האיגוד מהמדינה לקיים ניטור רציף וגלוי לציבור של פליטות המזהמים מהאסדה. דרישה זו הובילה לכך שהאיגוד אחראי על הניטור על האסדה. מהלך זה, ציין איזק, מצביע על חשיבות השלטון המקומי בשמירה על איכות חיי התושבים וממחיש את היותם גופים מקצועיים ויעילים.

מנכ"ל האיגוד, ניר סהר, הוסיף וציין כי האיגוד מתנגד להחלשת כוחה של הוועדה המקצועית המייעצת למתן היתרי הזרמה לים ולהארכת תוקף ההיתר ל 10 שנים (במקום 3). כפי שמוצע בחוק ההסדרים. להפך, האיגוד קורא להרחיב את הוועדה ולכלול בה גם נציגות של השלטון המקומי ושל איגודי הערים.

לדברי איזק, יש למצוא את האיזון בין הפחתת הבירוקרטיה לבין שמירה על השיקולים הסביבתיים והבריאותיים.

המשרד להגנת הסביבה יהפוך לחותמת גומי

הארגונים הירוקים פרסמו מכתב התנגדות לטיוטת חוק ההסדרים בשבוע שעבר, אך כעת לאור המועד המתקרב לאישור הצעת החוק, פנו במכתב בהול לגילה גמליאל, השרה להגנ"ס, עם בקשה להביע את עמדתה בנושא. לדבריהם, הצעת החוק מאיימת למחוק את ההישגים הגדולים של המשרד להגנ"ס בעשור האחרון ולהפוך אותו בחלק מהמקרים לחותמת גומי.

בנוסף לכך, הארגונים הביעו חשש כי מלבד התיקונים המתבקשים ע"י האוצר לחקיקה הסביבתית המצמצמים את ההגנה על בריאות הציבור, יתווספו מנגנונים נוספים שיפגעו במשרד להגנ"ס ובכליו המקצועיים והרגולטיביים באמצעות הרפורמה ברישוי עסקים.

---------

מסמכים רלוונטיים: