הצעת חוק רישוי סביבתי משולב חוזרת לסדר היום דרך חוק ההסדרים. לפי תמצית ההצעה שפרסם משרד האוצר בשבוע שעבר, ההיתרים הסביבתיים השונים יאוחדו להיתר אחד שיהיה תקף ל-10 שנים ללא אפשרות להכניס בהם שינויים, למעט במקרים חריגים.

מלבד הצעת חוק זו, משרד האוצר יוזם שינויים נוספים במסגרת חוק ההסדרים, להם עשויה להיות השפעה על סוגיות סביבתיות. אחת מהן היא הקמת ועדה מאסדרת לרישוי עסקים, שבין היתר תהיה מוסמכת לשנות את הדרישות שקבעו הרגולטורים השונים ברישיון העסק, בינהם המשרד להגנת הסביבה. הצעה אחרת נוגעת לתוכנית להפחתת רגולציה ובכלל זה רגולציה סביבתית. הארגונים הירוקים פרסמו התנגדויות לחלק מההצעות במתכונתן הנוכחית.

כתבות רלוונטיות:

1. הצעת חוק הרישוי הסביבתי המשולב, 07.7.2020
2. חוק נימבי שוב על הפרק, 06/7/2020
3. הירוקים מתנגדים לשינויי הרגולציה בחוק ההסדרים, 09/7/2020
4. הרשויות המקומיות נגד חוק ההסדרים
5. מידע נוסף על רישוי סביבתי משולב | Infospot

שוב על הפרק: רישוי סביבתי משולב

על פי ההצעה שנכללת בתמצית חוק ההסדרים שפורסמה, כל ההיתרים הסביבתיים יאוחדו לכדי היתר אחד שאותו יקבל מפעל מגורם אחד במשרד להגנ"ס לתקופה של 10 שנים, והוא יכלול את כל התנאים הסביבתיים שבהם הוא נדרש לעמוד.

כיום, המשרד להגנ"ס מעניק מספר היתרים סביבתיים שונים: היתר פליטה לתקופה של 7 שנים, היתר רעלים לתקופה שבין שנה ל־3 שנים, תנאים סביבתיים ברישיון עסק לתקופה של בין 5 ל־15 שנים, והיתר הזרמה לים ללא הגבלת זמן.

תהליכי קבלת ההיתר, דרישות היישום, הדיווח והבקרה, והגורמים מולם עובדים במשרד להגנ"ס שונים מהיתר אחד לשני. המצב הזה גורם לאי ודאות, לחוסר אחידות ולבירוקרטיה מיותרת אשר פוגעת בתעשיינים, אך גם במשרד להגנ"ס שמנהל ומתחזק באופן שוטף מספר מערכי רישוי ומתקשה לבחון מפעלים בראייה מתכללת.

מאז שנת 2015 נעשה ניסיון להעביר את הצעת החוק של רישוי סביבתי משולב, שלא עבר מסיבות שונות, חלקם התנגדויות של התעשיינים וחלקם התנגדויות של הארגונים הירוקים. גם בשנה שעברה היה ניסיון לשלב את חוק הרישוי הסביבתי המשולב בחוק ההסדרים, אך תקציב המדינה לא אושר וחוק ההסדרים ירד מסדר היום.

ארגון אדם טבע ודין (אט"ד) התייחס להצעה הנוכחית ובירך על המהלך הכללי של איחוד ההיתרים הסביבתיים להיתר סביבתי מאוחד שייקח בחשבון את הקשר בין מקורות הזיהום השונים. אם זאת, באט"ד חוששים מהאפשרות שהחוק החדש יאפשר הקלות בדרישות הסביבתיות או ייצור מנגנונים שיאפשרו למפעלים שלא מרוצים מההיתר - לעקוף את גורמי המקצוע ולפנות למנכ"לית המשרד או לגורמים בכירים אחרים – הצעה שכזו הופיעה בסיבוב הקודם של הרישוי הסביבתי המשולב כחלק מחוק ההסדרים, שכאמור לא אושר.

ועדה לרישוי עסקים תורשה לבטל תנאים ברישיונות עסק

הצעת חוק נוספת שנכללת בחוק ההסדרים הנוכחי נוגעת לרישוי עסקים. הכוונה היא להקים ועדה לרישוי עסקים תחת סמכות משרד האוצר שתפקידה יהיה לבחון תנאים ברישיון עסק המייצרים נטל כלכלי בלתי סביר. הועדה תהיה רשאית לשנות או לבטל את התנאים, לפי שיקולה, אם תסבור שהנטל הכלכלי שבישומם גובר על התועלת שבמתן האפשרות לעסק לעבוד.

לפי משרד האוצר, התנאים לרישיון נקבעים על-ידי 7 רגולטורים שונים, שקובעים את התנאים לרישיון ללא סנכרון, וללא בחינת עלויות. בהתאם, תהליך הרישוי משית על העסקים עלויות גבוהות ונמשך זמן ארוך, באופן שפוגע בעסקים רבים, קטנים כגדולים, ובפעילות הכלכלית הכוללת של המשק.

מלבד שינוי או ביטול תנאים ברישיון העסק, הוועדה תפעל להוזלת עלויות דרישות הרישוי, לקיצור של הליכי הרישוי, ולמיקוד של דרישות הרישוי בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים, כך לפי משרד האוצר.

תוכנית להפחתת רגולציה

בהקשר של הפחתת רגולציה, הוגשה הצעת חוק שנכללת בחוק ההסדרים והיא מציעה לנקוט במספר צעדים במטרה להפחית את נטל הרגולציה.

לפי הודעת משרד האוצר, ישראל נמצאת בפער פריון מממוצע ה-OECD. חלק מהסיבות הוא תוצאה של נטל רגולטורי חריג ועודף הנובע מתהליכי רגולציה לא אחידים ולא קוהרנטיים, היעדר תכנון ותכלול בין רגולטורים וחוסר התאמה של סטנדרט הרגולציה בישראל לסטנדרט בינלאומי.

אי לכך, מוצע במסמך להקים רשות לטיוב רגולציה. תפקידה יהיה לבקר את זרם הרגולציה החדש ולהשהות רגולציה חדשה עד לאישורה בוועדת שרים לרגולציה. הרשות אף תפעל לצמצום הרגולציה הקיימת ולאיחוד דרישות רגולטורים, וכן ליצירת תוכנית שנתית לצמצום רגולציה למשרדי הממשלה.

עוד מוצע במסגרת הצעת החוק לקבוע סעיפי שקיעה לרגולציות ישנות "בעייתיות". כמו כן, מוצע לחוקק "חוק יסודות רגולציה" שקובע עקרונות לרגולציה חכמה, ביניהם הכנסת חובה להתחשב בשיקולי תחרות, התאמה לסטנדרט בינלאומי, השפעות על עסקים קטנים ועוד.

לבסוף, בהצעת החוק מוצע לרסן את הרגולציה באופן מיידי. כלומר, להגביל את כניסתן לתוקף של רגולציות חדשות בפרק זמן הקרוב, למעט במקרים חריגים.

תגובת ארגון אדם טבע ודין להצעת חוק זו היא ש"קיים חשש שהמדובר בגחמה משותפת של משרד רוה"מ והאוצר, להקמת גוף בקרה שאינו מקצועי במשרד רוה"מ, אשר יפקח על תחומים מקצועיים במשרדים השונים, לרבות המשרד להגנ"ס. כך לדוגמא, תוכל רשות הרגולציה לעשות אובר רולינג על חוקי סביבה חדשים, תקנות שונות מכוח חקיקה סביבתית וכדומה".

בארגון גם מתריעים שהתמקדות בהיבט הכלכלי, מבלי להתחשב בעלויות החיצוניות שמשקללות את הפגיעה בבריאות הציבור ובסביבה, אינה נכונה.

ספקים מומלצים לטיפול בזיהום אוויר: