לפני כשנה דיווחנו כי המשרד להגנ"ס השיק מאגר של נתוני ההשפעות הסביבתיות (טביעת רגל סביבתית) של מוצרים בישראל. כעת אנו מדווחים שלאחרונה פורסמו הנתונים של 110 מוצרים ראשונים במאגר, כולם חומרי בנייה שמיוצרים בישראל: לוח גבס, פרופיל אלומיניום, בלוק, טיח, וכו'.

עבור כל מוצר מפורסם המספר הקטלוגי, תיאור המוצר, שם היצרן, אתר הייצור, תקן החישוב, מועד האימות, קישור לאתר חיצוני עם מידע מפורט, גבולות החישוב של ההשפעות הסביבתיות, ונתוני ההשפעות הסביבתיות של המוצר, בינהם:

• פוטנציאל ההתחממות הגלובאלית GWP
• ההשפעה על דלדול שכבת האוזון
• החמצת מקורות מים וקרקע acidification
• דלדול מקורות אנרגיה לא מתחדשים
• זיהום ים, מי שתייה וקרקע בזרחות וחנקות (איטרופיקציה(

מאגר המידע נקרא באופן רשמי 'המדרך – דיווחי השפעות סביבתיות מדודות ממוצרים'. מדובר במאגר מידע וולונטרי שמיועד להנגיש לציבור ללא עלות את ההשפעות הסביבתיות של מוצרים שונים. את המידע אמורים לספק יבואנים ויצרנים, אך כדי להבטיח את אמינותו, המידע המדווח חייב להיות מגובה באימות חיצוני של גוף מורשה בעל הסמכה ייעודית לכך. המידע והאימות ייבדקו על ידי המשרד להגנ"ס לפני הפרסום במאגר.

עבור חלק מהמוצרים, מודגש בתיאור המוצר, שמדובר במוצר בעל יתרונות סביבתיים, למשל פרופיל אלומיניום שמיוצר מ-75% חומר ממוחזר ו-25% חומר גלם ראשוני ממקורי אנרגיה מתחדשת.

קישור למאגר המידע מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. המשרד להגנ"ס משיק מאגר טביעת רגל סביבתית, 28.05.2024
2. WBLCA הערכת השפעות סביבתיות של מבנים, 04.04.2024
3. האם תחליפי בשר יפגעו פחות בסביבה?, 13.02.2023
4. אירופה: דרישה לדיווח על טביעת רגל פחמנית, 28.12.2022
5. כיצד לעודד שימוש בחומרי בנייה דלי פחמן, 27.10.2022

הרקע להקמת המאגר לדיווחי השפעות סביבתיות ממוצרים

כחלק מהעלייה במודעות לאיכות הסביבה בעשורים האחרונים, הייתה עלייה במודעות להשפעת תהליכי ייצור על איכות הסביבה. אולם רק בשנים האחרונות עולה המודעות להשפעות הסביבתיות של מוצר לאורך כל חייו, כולל שלב השימוש במוצר וסוף חיי המוצר, ונעשים ניסיונות לתכנן מוצרים שמפחיתים את ההשפעה הסביבתית.

השיטה המקובלת למדידת ההשפעה הסביבתית של מוצר לאורך חייו נקראת ניתוח מחזור חיים LCA – Life Cycle Analysis. שיטה מקובלת נוספת שמתמקדת בהשפעה על שינוי האקלים, עם דגש על פליטת גזי חממה, נקראת טביעת רגל פחמנית Carbon Footprint.

יש כיום מספר מצומצם של מדינות שהחלו לדרוש בשנים האחרונות לדווח על השפעה סביבתית של מוצרים מסוימים. למשל, לפני כשנתיים נכנס לתוקף מנגנון CBAM - Carbon Border Adjustment Mechanism באיחוד האירופאי, שבשלב הראשון מציב דרישה לדיווח על טביעת רגל פחמנית של מוצרים מיובאים, לצורך הטלת מס גבולות של פליטות פחמן על סחורה מיובאת.

המטרה: הפחתת השפעה סביבתית של מוצרים

בישראל אין חקיקה שמחייבת מדידה או דיווח של השפעה סביבתית של מוצר, ולכן הנושא פחות מוכר, ונדיר למצוא מוצרים בארץ שקיים עבורם מידע שכזה. אך יצואנים ישראלים יכולים לקבל דרישות לספק מידע שכזה, מיבואנים בחו"ל ששמים דגש על הנושא, או מחויבים אליו ברגולציה המקומית.

החלטת ממשלה 171 על מעבר לכלכלה דלת פחמן שהתקבלה ביולי 2021, הטילה על המשרד להגנת הסביבה לגבש מנגנון וולונטרי לדיווח ולפרסום של מידע בנושא השפעה על האקלים ופליטות גזי חממה של מוצרים ושירותים המיוצרים בישראל ומיובאים אליה. מכוח החלטת הממשלה הזו, המשרד להגנ"ס הקים את מאגר המידע החדש.

המאגר אמור לספק מידע אמין על ההשפעות הסביבתיות של חומרים ומוצרי צריכה בישראל לאורך מחזור חייהם, ובפרט לפוטנציאל ההתחממות הגלובלית או לטביעת הרגל הפחמנית שלהם. המשרד סבור כי המידע שיצטבר במאגר יוכל לשמש את בעלי העניין שונים למחקרי שוק ולתהליכי רכש מבוססי צריכה מושכלת של מוצרים וחומרים עדיפים לסביבה.

המטרה הראשית של המאגר להערכת השפעות סביבתיות ממוצרים ומחומרים, היא הפחתת ההשפעות הסביבתיות השליליות הנגרמות מחומרים וממוצרי צריכה בישראל. זאת בשל ההנחה שיצרן שיבצע ניתוח מחזור חיים למוצר, יגלה איזה חלקים בתהליך גורמים להשפעה הסביבתית המזיקה הרבה ביותר, ויוכל לפעול כדי לצמצמה. במקביל, צרכנים שישוו נתונים מיצרנים בארץ או בחו"ל יהוו תמריץ נוסף ליצרנים לפעול לצמצום ההשפעה הסביבתית של מוצריהם.

מטרות נוספות של המאגר להערכת השפעות סביבתיות ממוצרים ומחומרים:

1. עידוד המגזרים, עסקי וציבורי כאחד, לדרוש את מדידת השפעות המוצרים על הסביבה, כחלק מתהליך הרכש.
2. הנגשת מידע לציבור ולבעלי עניין
3. יצירת תשתית אמינה להשוואה בין חומרים ומוצרים על סמך השפעותיהם על הסביבה
4. יצירת מאגר נתונים רחב שיהיה בסיס לערכי ייחוס סביבתיים לחומרים ולמוצרים.

----

מסמכים רלוונטיים: