המשרד להגנת הסביבה הודיע כי הוא משיק מאגר של נתוני השפעות סביבתיות של מוצרים וחומרים שמיוצרים בישראל או מיובאים לישראל – מונח המוכר בשם טביעת רגל סביבתית Environmental Footprint. את הנתונים אודות ההשפעה הסביבתית של המוצרים, אמורים לספק יצרנים ויבואנים, באופן וולונטרי, והמידע יהיה זמין לציבור ללא עלות.
כדי להבטיח את אמינותו, המידע המדווח חייב להיות מגובה באימות חיצוני של גוף מורשה בעל הסמכה ייעודית לכך. המידע והאימות ייבדקו על ידי המשרד להגנ"ס לפני הפרסום במאגר.
קישור למאגר המידע מופיע בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
כחלק מהעלייה במודעות לאיכות הסביבה בעשורים האחרונים, הייתה עלייה במודעות להשפעת תהליכי ייצור על איכות הסביבה. אולם רק בשנים האחרונות עולה המודעות בעולם להשפעות הסביבתיות של מוצר לאורך כל חייו, כולל שלב השימוש במוצר וסוף חיי המוצר, ונעשים ניסיונות לתכנן מוצרים שמפחיתים את ההשפעה הסביבתית.
השיטה המקובלת למדידת ההשפעה הסביבתית של מוצר לאורך חייו נקראת ניתוח מחזור חיים LCA – Life Cycle Analysis. שיטה מקובלת נוספת שמתמקדת בהשפעה על שינוי האקלים, עם דגש על פליטת גזי חממה, נקראת טביעת רגל פחמנית Carbon Footprint.
יש כיום מספר מצומצם של מדינות שהחלו לדרוש בשנים האחרונות לדווח על השפעה סביבתית של מוצרים מסוימים. למשל, לפני כחצי שנה נכנס לתוקף מנגנון CBAM - Carbon Border Adjustment Mechanism באיחוד האירופאי, שבשלב הראשון מציב דרישה לדיווח על טביעת רגל פחמנית של מוצרים מיובאים, לצורך הטלת מס גבולות של פליטות פחמן על סחורה מיובאת. המוצרים הרלוונטיים: ברזל ופלדה, מלט, דשנים, אלומיניום, חשמל ומימן. בהמשך המס צפוי להתרחב כנראה גם לפלסטיק, לכימיקלים ולמוצרים נוספים.
כבר מספר שנים שבאיחוד האירופאי קיימת פלטפורמה לסיוע ליצרנים ויבואנים שמעוניינים לבצע ניתוחי LCA של מוצריהם, במטרה לייצר מסגרת אחידה לדיווחים מסוג אלה. קישור לפלטפורמה האירופאית בתחתית הכתבה.
בישראל אין חקיקה שמחייבת