מחקר חדש של המשרד להגנת הסביבה סוקר את השיטות למדידת פליטות גזי חממה שמגולמות באורך החיים של חומרי הבניין בישראל, ושיטות למדידת הפחתת פליטות גזי חממה אלה. בהמשך, המחקר בוחן ומציג המלצות לעידוד מדידה של הפליטות ומדידה של הפחתת הפליטות המגולמות בחומרי הבנייה בישראל.

עד היום התמקדו מרבית המאמצים להפחתת הפליטות בענף הבנייה – בפליטות תפעוליות מתוקף השימוש במבנה, כלומר: התייעלות אנרגטית, תכנון חסכוני באנרגיה, שילוב אנרגיה מתחדשת במבנה וצעדים דומים.

המחקר הנוכחי התמקד בפליטות הפחמן המגולמות במבנה (Embodied Carbon) – אלה שנוצרות לאורך מעגל החיים המלא של החומרים המשמשים לבנייה – מחציבת החומרים, השינוע ותהליכי הייצור ועד לפליטות מסוף חיי המבנה - פירוק, שינוע והיפטרות מהחומר.

בעקבות הממצאים ממליץ המחקר לשלב כלים מדיניים וכלכליים במטרה להפחית את הפליטות מענף הבנייה. בין היתר, הומלץ על מתן מענקים לתעשיינים שמייצרים חומרי בנייה דלי-פליטות, ועל מענקים ליזמים ולקבלנים שבונים מבנים עם ביצועי פחמן מגולם מצטיינים – כלומר משתמשים בחומרים דלי פליטות ובכמות חומרים קטנה יותר.

מנגד, הומלץ לקבוע רף עליון של פליטות פחמן מותרות לפי סוג בניין או מגזר. יש לציין שהמחקר לא עסק בעלויות הכלכליות הנגזרות מיישום כלי המדיניות שהוצעו.

כתבות רלוונטיות:

1. פרויקטים וחברות ממשלתיות יחויבו לשלב אנרגיות מתחדשות, 15.9.2022
2. אכיפה נגד משליכי פסולת בניין באופן פיראטי, 09.8.2022
3. יזמים יידרשו להציג דירוג אנרגטי של דירות מגורים, במידה והוא קיים, 27.6.2022
4. נכנס לתוקף תקן מחייב לבנייה ירוקה, 03.3.2022
5. חוק חדש מחייב בנייה ירוקה בכל הארץ, 30.8.2020

למה בישראל פולטים יותר פחמן גם בענף הבנייה?

לפי המחקר, ענף הבנייה בישראל מבוסס על שימוש בחומרים עתירי-פליטות וכמעט שלא נעשה שימוש בחומרים דלי-פליטות. גורמים נוספים לכך שפליטות הפחמן גבוהות יותר בענף הבנייה בארץ לעומת העולם הם היעדר תמריצים כלכליים למדידה ולהפחתה של פליטות פחמן מגולם, היעדר רגולציה רלוונטית למדידה ולהפחתה של פחמן מגולם והיעדר מודעות וידע מקצועי בנושא הפחמן המגולם בקרב בעלי העניין.

פחמן מגולם הוא זה שכלולים בו סך הפליטות שנוצרו לאורך מעגל החיים המלא – משלב ייצור המוצר, הכולל את הפליטות מחציבת חומרי הגלם, שינוע, ייצור המוצר ותהליך הבנייה עצמו, דרך שלב השימוש במוצר, הכולל את הפליטות הנוצרות מתחזוקה ושיפוץ, ועד לפליטות מסוף חיי המוצר, הכוללות פירוק, שינוע והיפטרות מהחומר. פליטות הפחמן המגולם מענף הבנייה הן כ-11% מסך הפליטות העולמיות.

סיבה נוספת להתמקד בפליטות של ענף הבנייה בישראל היא קצב גידול האוכלוסייה המהיר, הדרוש בנייה בהיקף רחב יותר, לעומת מדינות מערביות אחרות.

המקל והגזר: ישראל יכולה לקבוע כללים מגבילים לצד הענקת תמריצים

הפרק המרכזי במחקר מתמקד בצעדים שישראל יכולה לנקוט כדי לקדם הפחתת פליטות של פחמן מגולם מענף הבנייה וכך לקדם את השגת היעדים הלאומיים בתחום האקלים.

להלן כמה מההמלצות מתוך המחקר, אשר משלבות צעדים מדיניים והגבלות לצד מתן מענקים וסבסוד:

1. יצירת קריטריון רלוונטי למדידת ולהפחתה של פחמן מגולם, כחלק מאימוץ הטקסונומיה האירופית. ההמלצה סוקרת למשל את האפשרות לסווג בתור ”פעילות ירוקה“ בניית מבנים חדשים שביצעו ניתוח מחזור חיים לבניין שלם (WBLCA) או מבנים ששילבו בפועל חומרי בנייה דלי-פחמן.
2. הגדלת התמיכה בתוכניות סבסוד לצורך מדידת פליטות פחמן מגולם.
3. מענקים לתעשיינים שמייצרים חומרים דלי-פליטות, ומענקים ליזמים ולקבלנים שבונים מבנים עם ביצועי פחמן מצטיינים.
4. הנחות במס או החזרי מס לתעשיינים/ יזמים/ דיירים על-פי עמידה בביצועים של פליטות פחמן, קרי: יצירת חומרים דלי-פליטות או שילובם במבנים.
5. רביזיה בפרק החומרים בתקן הישראלי לבנייה ירוקה (5281). הרביזיה תאפשר קבלת ניקוד על ביצוע LCA (מחזור חיים) או EPD (הצהרה סביבתית למוצר), ניקוד על שימוש בחומרים דלי-פחמן, ניקוד על אופטימיזציה בכמות הבטון שבה נעשה שימוש, ניקוד על ביצוע ניתוח מחזור חיים למבנה – WBLCA ועל בניית מבנים דלי-פליטות.
6. קביעת כללים מחייבים לרכש ציבורי וממשלתי. יחידות סמך ממשלתיות ורשויות מקומיות יגדירו תנאים סביבתיים ו“תנאי פליטות פחמן“ לרכש חומרים ומוצרים לענף הבנייה במבני ציבור. הכוונה היא להחמיר את התנאים בהדרגה עד שבשלב האחרון לא יהיה אפשר להשתמש ברכש בחומרים ובמוצרים שלא יעמדו בתנאים.
7. תקציבי פחמן הוא כלי לפיו נקבע רף עליון של פליטות פחמן מותרות לפי סוג הבניין או מגזר התעשייה.
8. יצירת מנגנון לאומי לדיווח פליטות פחמן מגולם לחומרי בניין ולמוצרי בניין, ובשלב מתקדם יותר – גם מנגנון דיווח לפליטות של מבנים.
9. קידום של ימי עיון בנושא פחמן מגולם, ניוזלטרים ודוחות במטרה להעלות את המודעות. מי שיהיו אחראים לכך הם המרכז להתייעלות במשאבים, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה והמשרד להגנת הסביבה.
10. יצירת קורסים אקדמיים בנושא מדידה והפחתה של פחמן מגולם המיועדים למהנדסים, לאדריכלים, לאנשי סביבה ועוד.
11. יצירת קורסים מקצועיים לאנשי מקצוע רלוונטיים על-ידי המועצה הישראלית לבנייה ירוקה.

במחקר אין חלופה אחת מומלצת ליישום, ונראה כי נדרש ליישם כמה כלי מדיניות במקביל. בכל מקרה, המלצת הבסיס הראשונה כוללת הסדרה וקביעת קריטריונים למדידה אחידה של פליטות פחמן מגולם בישראל, ואילו ההמלצה השנייה מתייחסת ליצירה או לאימוץ של מאגרי נתונים ובנצ‘מרקים לחומרי בניין ולמבנים, כדי שתהיה נקודת ייחוס למדידת ההפחתה. לפי החוקר, ללא יישום המלצות אלו יתעורר קושי יסודי ליישם את מרבית כלי המדיניות המוצעים בהמשך המחקר.

---

מסמכים רלוונטיים: