המשטרה הירוקה, משטרת ישראל וגורמים נוספים פעלו לאחרונה בשני מקרים כדי לאכוף עבירות של השלכת פסולת בניין באופן פיראטי.

במקרה אחד בשבוע שעבר עוכבו ונחקרו 7 חשודים בעקבות השלכת כמויות גדולות של עפר לנחל איילון, סמוך לגנות. על פי הערכות, החשודים פעלו במשך שבועיים ושינעו מאות משאיות בעודם מפירים את חוק שמירת הניקיון וחוק רישוי עסקים.

מעשיהם גרמו לסתימה של נחל איילון בעפר ולסכנה ליישובים הסמוכים מפני הצפות של הנחל. כמה חשודים נוספים יזומנו לחקירה בימים הקרובים. 6 כלים ששימשו לביצוע העבירות, כולל משאיות, באגר ושופל כבר נתפסו. על פי החשד, החשודים עוסקים בכרייה ובשינוע של עפר בהיעדר אישורים נדרשים ובאמצעות משאיות בלא רישיון שינוע.

במקרה השני, המשטרה הירוקה עיכבה לחקירה נהג משאית שנתפס משליך פסולת בניין בשטח פתוח באזור גוש חלב בצפון. הנהג נעצר לאחר שמעשיו תועדו במצלמות. המצלמות הוצבו בשטח לאחר שבסיור שגרתי של מפקחי המשטרה הירוקה אותר מפגע במקום. נהג משאית נוסף ובעל השטח זומנו אף הם לחקירה. על פי הממצאים יוחלט במשרד להגנת הסביבה על המשך ההליכים כנגד המזהמים. 

כתבות רלוונטיות:

1. ניסיון נוסף לקדם חוק להסדרת הטיפול בפסולת בניין, 23.2.2022
2. בית המשפט גזר חודשיים מאסר על משליך פסולת, 24.4.2022
3. המשטרה הירוקה פשטה על שני אתרי פסולת פיראטיים, 12.4.2022
4.  23עצורים בפשיטה על עסק פיראטי לפינוי פסולת, 15.2.2022
5.  למידע נוסף על פסולת | infospot

חוק פסולת בנייה עד סוף השנה?

בשנים האחרונות ניסו לקדם חקיקה בתחום פסולת הבנייה ללא הצלחה. בנובמבר 2018 עבר תזכיר חוק פסולת בניין קריאה ראשונה, אך קידומו נעצר בשל חילופי השלטון התכופים מאז.

בפברואר השנה אמר המשרד להגנת הסביבה בדיון בכנסת כי עד סוף השנה הוא מתכוון לפרסם טיוטת חוק שתסדיר את הטיפול פסולת בניין, אך בינתיים שוב יש בחירות בפתח ולא ברור אם הנושא יקודם. בדיון הציג המשרד את הבעיות המרכזיות כיום בתחום פסולת הבניין.

בעיה אחת היא השלכת הפסולת בשטחים פתוחים. בין השנים 2021-2019 התקבלו 1,676 תלונות על כך במוקדי המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, וייתכן מאוד שהיו מתקבלות תלונות נוספות אם משאבי הפיקוח של רשות הטבע והגניחם לא היו יורדים בשנה האחרונה.

לדברי המשרד השלכת הפסולת נובעת מחקיקה חסרה, חוסר בפיקוח ובאכיפה, חוסר במתקני קצה לטיפול בפסולת וכן חוסר בפיקוח עצמי מצד החברות שמייצרות את הפסולת.

בעיה אחרת היא מימוש חלקי בלבד של פוטנציאל הכלכלה המעגלית שטמון בפסולת הבנייה. גם המימוש החלקי נובע מחקיקה חסרה, וכן מתמלוג נמוך לחומרי גלם בתוליים, מהיעדר יישום של הפרדה והפחתה במקור ומאי רכש ציבורי ירוק.

לחלק מהבעיות האלה מנסים לקדם פתרון ללא קשר להעברת החוק. לפני פחות משנה למשל המשרד להגנת הסביבה פרסם קול קורא לעידוד הקמה ושדרוג מתקני טיפול בפסולת בנייה וקיבל 45 הצעות בתגובה. לאחר מכן, בפברואר האחרון הוא פרסם קול קורא נוסף, הפעם להקמת מערכים אזוריים לטיפול בפסולת בנייה והוא עדיין פתוח להגשות.

לצד זאת, עד סוף שנת 2023 שבעה תקנים למוצרי בנייה צפויים לקבל אישור שיאפשר שימוש בחומרים ממוחזרים. עדכון תקן בנייה ירוקה תוך תיאום עם מכון התקנים נמצא בשלב מתקדם. המשרד להגנת הסביבה גם הגביר את האכיפה נגד השלכת פסולת בנייה בשנה האחרונה ומקדיש לכך יותר משאבים.

התייחסויות

יוסי בר, מנהל המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה:

בתגובה לזיהום נחל איילון: "החשדות החמורים המיוחסים לחשודים הם הפרה בוטה של החוק, תוך פגיעה חמורה בסביבה שעלולה להוביל לנזק ליישובים הסמוכים ולסביבה. הפעילות הביאה לעיכוב המעורבים המרכזיים לחקירה, הפסקת העבירות ותפיסת הכלים ששימשו על פי החשד לביצוען. זו דוגמה נוספת לכך שיש השקה קבועה בין העבריינות הסביבתית לתחומי פשיעה נוספים, לרבות עבירות תכנוניות שמולן יש לפעול ביד נוקשה באופן מתואם ומשולב כפי שנעשה במשותף".

בתגובה לזיהום שטח פתוח בגוש חלב בצפון: "אנו נמצאים בשיא הקיץ, ומפגעי פסולת לא רק מזיקים לבריאות הציבור, לבעלי החיים ולסביבה אלא עלולים להיות מקור לשרפות. המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה תמשיך להיאבק בתופעת השלכת הפסולת בכל אמצעי האכיפה העומדים לרשותה".

חברות לפינוי וטיפול בפסולת עירונית