הקרן לניקיון של המשרד להגנ"ס מבקשת לקדם את הטיפול בפסולת בנייה בישראל, וכעת מפורסם קול קורא להקמה או שדרוג מתקני טיפול בפסולת בניין בהשקעה של כ-100 מיליון ₪, מתקציב קרן הניקיון. 

זאת בזמן שחוק פסולת בניין, שעבר קריאה ראשונה בכנסת בשנת 2018 במטרה להסדיר את הענף, תקוע מאז בשל חוסר היציבות של הממשלות המתחלפות תדיר.

כתבות רלוונטיות:

1. 121 מיליון ₪ לפרויקטים של סביבה בעוטף עזה, 06.4.2021
2. טיפול בפסולת בניין במחיר מסובסד, 07.1.2021
3. הקמה ושדרוג של מרכזי מיחזור עירוניים, 31.3.2021
4. 600 מיליון ₪ להקמת משק פסולת אזורי ומתקני טיפול, 03/3/2020
5. למידע נוסף על פסולת | infospot

תקציב להקמה או שדרוג מתקני טיפול

לדברי המשרד להגנ"ס, לפריסה רחבה של מתקנים איכותיים לטיפול בפסולת הבנייה יש פוטנציאל משמעותי להגדלת המיחזור בישראל ולצמצום השלכות בלתי חוקיות של פסולת בניין בשטחים הפתוחים. חומרי הגלם הממוחזרים המיוצרים במתקנים אלו מופנים לענפי הסלילה והבנייה בישראל, ובכך משמשים כתחליף לחומרי הגלם הטבעיים המופקים במחצבות השונות.

בתוך כך ציין המשרד כי הוא פועל להרחבת התקינה המאפשרת שימוש בחומרים ממוחזרים לתשתיות ולבנייה והתאמתה, כמו גם להסרת חסמים סטטוטוריים ובירוקרטיים להקמת מתקנים ולשימוש בחומרים ממוחזרים.

התקציב השמור לקול הקורא הנוכחי הוא כ-100 מיליון ₪ לטובת תמיכה בהקמה של מתקני טיפול חדשים או שדרוג מתקני טיפול קיימים. מתוכם, 52 מיליון ₪ יוקצו להקמת מתקנים חדשים ו-48 מיליון ₪ יוקצו לשדרוג מתקנים קיימים.

במקרה של שדרוג, תינתן תמיכה עבור רכישת ציוד מתקדם שישביח את איכות התוצרים שמוציא המתקן, הוספת תשתיות לרבות קירוי, ועבור הוספת תשתיות למניעת זיהום אוויר.

הקיבולת הנדרשת למתקן חדש שיוקם היא מינימום 5 דונם, לטובת קליטה וטיפול ב-500 טונות פסולת בנייה ביום לפחות. גם מתקנים משודרגים יידרשו להציג קיבולת דומה, כלומר, יכולת לקלוט לפחות 500 טונות פסולת ביום לאחר השדרוג.

תנאים נוספים לקבלת התמיכה הכספית כוללים קיומה של תוכנית מפורטת להקמה או שדרוג של מתקן, לצד תוכנית כלכלית ויכולת ישימות טכנולוגית. כמו כן, מבקש התמיכה נדרש להתחייב שלא יעלה את מחיר הטיפול במתקן במשך 5 שנים מהקמתו.

עוד דרישות שמופיעות בקול הקורא הן עמידה בתקן חומרים ממוחזרים ושיעור הטמנה מינימלי.

אמות המידה למתן התמיכה כוללות התייחסות לכמות הפסולת המתוכננת להיות מטופלת במתקן וגודלו, מקומו, מספר החומרים המתוכננים להיות מטופלים בו וסוגיהם, המצב התכנוני של המתקן במועד הגשת הבקשה וגובה מחיר כניסה המוצע. כך למשל, אם המתקן המתוכנן צפוי להימצא במרחק קטן מ-10 ק"מ ממתקן קיים אחר שמטפל בפסולת בניין – הוא יקבל ניקוד נמוך לעומת מתקן שנמצא במרחק גדול יותר ממתקני טיפול קיימים.

מבקשי התמיכה יידרשו לדווח למשרד להגנ"ס בתקופת הקמת הפרויקט ואחריו, ולשלוח מאזני פסולת חודשיים ורבעוניים שיציגו את כמות הפסולת הנקלטת במתקן לפי מקורות הפסולת, מחיר כניסה לטונה, כמות הפסולת שטופלה ונמכרה למחזור וכמות הפסולת שנשלחה להטמנה. כמו כן, הם יידרשו להציג אישורי קליטה במטמנות ולצרף חשבוניות מס בגין מכירת החומר הממוחזר.

מי רשאי להגיש בקשה לתמיכה?

מי שרשאי להגיש בקשה במסגרת קול קורא זה הם רשויות מקומיות, לרבות איגודי ערים ואיגוד ערים מסוג של אשכול רשויות מקומיות, או חברה פרטית, עוסק מורשה, אגודה שיתופית או שותפות.

עם זאת, אם תתקבל בקשה דומה בנוגע לאותו תא שטח הן מאיגוד ערים והן מרשות מקומית אחרת, תיבחן רק הבקשה של איגוד הערים.

יצוין כי רשאים להגיש בקשה רק גופים שלא קיבלו תמיכה ממשלתית למטרה דומה משנת 2014 ועד היום.

סכומי התמיכה בהקמה או שדרוג של מתקני טיפול בפסולת בנייה

לפי מסמכי הקול הקורא, היקף התמיכה יהיה הנמוך מבין האפשרויות הבאות:

• עד 5.6 מיליון ₪ או עד 50% מעלות ההקמה במקרה של הקמת מתקן מתקדם חדש הכולל מערך שטיפה.
• עד 4.5 מיליון ₪ או עד 40% מעלות ההקמה במקרה של הקמת מתקן מתקדם חדש ללא מערך שטיפה.
• סכום תמיכה מקסימלי של עד 5.4 מיליון ₪ או עד 40% מעלות שדרוג המתקן במקרה של שדרוג מתקן באמצעות הוספת מערכי ותהליכי מחזור מתקדמים, לרבות הוספת תשתיות למניעת זיהום אויר.

לוחות זמנים לתמיכה בהקמה או שדרוג מתקנים

המועד האחרון להגשת בקשות במסגרת הקול הקורא הוא 09.8.2021.

הגופים שבקשתם תאושר יידרשו להתחיל את הפרויקט בתוך שנתיים מיום הוצאת היתר הבנייה ובכל מקרה לא יותר משלוש וחצי שנים מיום קבלת אישור זכאות לקבלת תמיכה מהמשרד.

כמו כן, הם יידרשו להגיש דוחות אחת ל-6 חודשים בתקופת השדרוג או הקמת המתקן. אחריה יידרשו להגיש דוחות רבעוניים במשך 18 חודשים, בהתאם לדרישת המשרד להגנת הסביבה.

את הבקשות יש להגיש באמצעות פורטל התמיכות הממשלתי במערכת המרכב"ה, והן יידונו על ידי הקרן לשמירת הניקיון.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "עידוד המיחזור בישראל ומניעת ההטמנה הם אינטרס לאומי. מתקני טיפול ומיון הם חלק מרכזי בתוכנית המשרד להגנת הסביבה להסדרת הטיפול בפסולת הבנייה. בכוחם של מתקנים אלו לצמצם את היקף הטמנת הפסולת בישראל בהיקף משמעותי. נמשיך לפעול לתמיכה בתחום".

---

מסמכים רלוונטיים: