המשרד להגנת הסביבה אמר בדיון בוועידת הפנים והסביבה של הכנסת כי עד סוף השנה הוא מתכוון לפרסם טיוטת חוק שתסדיר את הטיפול פסולת בניין.

בנובמבר 2018 עבר תזכיר חוק פסולת בניין קריאה ראשונה, אך קידומו נעצר בשל חילופי השלטון התכופים שהיו מאז ועד לאחרונה. הרשויות המקומיות מבקשות מהמשרד להמשיך את תהליך החקיקה במקום בו נעצר בשנת 2018, ולא להתחיל את התהליך המחדש, כפי שהמשרד מתכוון לעשות.

הבעיות המרכזיות בתחום פסולת הבנייה הן השלכה פיראטית בשטחים פתוחים, חוסר בנתונים לגבי הכמות האמיתית של הפסולת, חוסר בתמרוץ כלכלי לטפל בפסולת במקום להשליכה, סחבת באסדרת התחום, חוסר במתקני קצה ועוד.

כתבות רלוונטיות:

1. קול קורא להקמת מערכים אזוריים לפסולת בניין, 15.2.2022
2. 2.1 מיליון טון פסולת בניין מושלכים באופן לא חוקי, 19.5.2021
3.  100מיליון ₪ למתקני טיפול בפסולת בנייה, 11.5.2021
4. 121 מיליון ₪ לפרויקטים של סביבה בעוטף עזה, 06.4.2021
5. למידע נוסף על פסולת | infospot

בתוך עשור צפוי גידול של יותר ממיליון טונות בפסולת בנייה

מנתונים שהציג המשרד להגנ"ס בוועידת הפנים בכנסת, נכון להיום כמות פסולת הבנייה בארץ מוערכת בכ-6.3 מיליון טונות. כמות זו צפויה להגיע לכ-7.5 מיליון טונות בתוך עשור ול-9.5 מיליון טונות ב-2040. כיום קיימים 36 אתרי קצה שמטפלים בפסולת זו, מתוכם 13 מטמנות והשאר מתקני מיחזור. המשרד להגנ"ס פרסם קול קורא להקמת 22 מתקנים חדשים.

לפי דוח שפרסם מבקר המדינה לפני פחות משנה, שיעור פסולת הבנייה שנקלטה באתרי המיחזור הוכפלה בין השנים 2014-2019. אלא שהשיפור חל בעיקר בין השנים 2014-2016, ומאז שנת 2016 שליש מפסולת הבנייה בישראל עדיין מושלכת באופן לא חוקי, מדובר בכמות של כ- 2.1 מיליון טונות פסולת בנייה שגורמת לפגיעה סביבתית, כלכלית ונופית.

מה הבעיות המרכזיות בתחום פסולת הבנייה?

במסגרת דיון בוועידת הפנים והסביבה בכנסת, המשרד להגנ"ס הציג את הבעיות המרכזיות כיום בתחום פסולת הבנייה.

בעיה אחת היא כאמור השלכת הפסולת בשטחים פתוחים. בין השנים 2021-2019 התקבלו 1,676 תלונות על כך במוקדי המשרד להגנ"ס ורשות הטבע והגנים, וייתכן מאוד שהיו מתקבלות תלונות נוספות אם משאבי הפיקוח של רט"ג לא היו יורדים בשנה האחרונה.

לדברי המשרד להגנ"ס, השלכת הפסולת נובעת מחקיקה חסרה, חוסר בפיקוח ובאכיפה, חוסר במתקני קצה לטיפול בפסולת וכן חוסר בפיקוח עצמי מצד החברות שמייצרות את הפסולת.

בעיה אחרת היא מימוש חלקי בלבד של פוטנציאל הכלכלה המעגלית שטמון בפסולת הבנייה. גם המימוש החלקי נובע מחקיקה חסרה, וכן מתמלוג נמוך לחומרי גלם בתוליים, מהיעדר יישום של הפרדה והפחתה במקור ומאי רכש ציבורי ירוק.

היעד: 100% לאתרי קצה, 70% מיחזור

לפי המשרד להגנ"ס, באירופה יש ממוצע של 70% מיחזור פסולת בנייה, כאשר המדינות המצטיינות הן לוקסנבורג, מלטה והולנד.

כנגזרת של כך, המשרד מציב יעדים גם לישראל:

• 100% מפסולת הבנייה תובל לפתרונות קצה מוסדרים
• 70% לפחות מהפסולת ימוחזרו והשימוש בחומר הממוחזר יגדל
• שיפור איכות התוצרים
• הפחתה במקור

התועלות מיישום צעדים אלה יהיו הפחתה עד מניעה מוחלטת של השלכת הפסולת בשטחים פתוחים, הפחתת ניצול השימוש בחומרי גלם בתוליים ומנגד – הגדלת השימוש בחומרי גלם ממוחזרים, הקטנת נפחי ההטמנה והגדלת התעסוקה בענף המיחזור.

עד סוף השנה טיוטת חוק, ומה בינתיים?

במסגרת הדיון בוועדת הפנים והגנ"ס של הכנסת, המשרד להגנ"ס פירט על פעילותו כיום בתחום פסולת הבנייה. ראשית, לדבריו עד סוף השנה תפורסם טיוטה של חוק פסולת בנייה שמטרתו להסדיר באופן מקיף את התחום. יש לציין שבעבר כבר פורסמו 2 הצעות חוק להסדרת הטיפול בפסולת בניין אך הן לא הבשילו לכדי חוק.

אלא שהרשויות המקומיות פרסמו נייר עמדה לקראת הדיון בוועדה (קישור מופיע בתחתית הידיעה) ובו ביקשו מהמשרד להגנ"ס להמשיך לקדם את הצעת החוק האחרונה, שהיא כבר תוצר של עבודה משותפת מול השלטון המקומי ואף עברה קריאה ראשונה בכנסת בנובמבר 2018. ואילו המשרד להגנ"ס מעוניין להתחיל את התהליך מחדש ולקדם הצעת חוק 'מאפס'.

שנית, המשרד להגנ"ס פרסם לא מזמן קול קורא לעידוד הקמה ושדרוג מתקני טיפול בפסולת בנייה וקיבל 45 הצעות בתגובה. החודש הוא פרסם קול קורא נוסף, הפעם להקמת מערכים אזוריים לטיפול בפסולת בנייה והוא עדיין פתוח להגשות.

שלישית, כעת המשרד מגבש תוכנית להרחבת הפיקוח והאכיפה על תחנות מעבר ואתרי פסולת וכן על השלכת פסולת בשטחים פתוחים. לא ברור בכמה כסף היא תתוקצב שכן המשרד ציין כי היא תהיה כפופה למשאבים הקיימים. לפי דוח מבקר המדינה שפורסם בשנה האחרונה, מתוך 180 אלף משאיות בשנה שמשליכות פסולת בנייה בשטחים פתוחים – רק 263 בממוצע נקנסנו בכל שנה. כמו כן, 30% מצווי הניקוי שניתנו ב-2019 לא בוצעו.

לפי נתונים עדכניים של המשרד להגנ"ס, בשנת 2021 הוא פתח 62 תיקי חקירה בתחום הפסולת וכחלק מפעילות המשטרה הירוקה הוגשו 17 כתבי אישום והוצאו 25 צווי ניקוי. בסך הכול הוטלו במהלך השנה 265 קנסות בשווי כספי של 417,250 ₪. בפעילויות אכיפה של המשטרה הירוקה נתפסו 106 כלים ששימשו לביצוע עבירות סביבתיות ב-42 אירועים.

רביעית, עדכון תקן בנייה ירוקה תוך תיאום עם מכון התקנים נמצא בשלב מתקדם. עד סוף שנת 2023 צפויים לקבל אישור 7 תקנים למוצרי בנייה המאפשרים שימוש בחומרים ממוחזרים.

דבר נוסף שצפוי לקרות עד סוף 2023 הוא פרסום מדריך לתעשייה על חישוב תכולת חומר ממוחזר במוצר בנייה. כמו כן, עד סוף תקופה זו המשרד מתכוון לטייב את נתוני פסולת הבנייה בכך שירחיב את החיבור של מתקני הטיפול למערכת הממוחשבת שלו לדיווח אתרי פסולת.

המשרד להגנ"ס ציין גם מספר צעדים מתוכננים נוספים שהוצאתם לפועל לא תלויה רק בו אלא בסיוע של גורמים נוספים. למשל, חיוב שימוש בחומרים ממוחזרים בפרויקטים ציבוריים דורש חקיקה או החלטת ממשלה. כנ"ל חיוב חברות ציבוריות לפקח על עצמן. וגם בנושא של הגברת הפיקוח על מובילי פסולת על ידי חיוב באמצעי מעקב אלקטרוניים תלוי בגיבוש RIA, בתוצאות דיון עם משרד המשפטים בנוגע לשאלת הפרטיות ובגיבוש מתווה מול הרשויות המקומיות על היישום.

התייחסויות

מנהלת אגף פסולת במשרד להגנת הסביבה נטע אלול: "אנחנו פועלים במישורים רבים לטיפול בפסולת הבניין שהולכת וגדלה עם השנים. הצגנו היום לוועדת הפנים והגנת הסביבה את הבעיות הקיימות בתחום ואת הפתרונות שמקדם המשרד לטיפול בפסולת הבניין עד להשלמת החקיקה שתסדיר את הנושא. הנושא חשוב ונוגע לכולנו, ונדרשת שותפות של כלל גורמי הממשלה הן למהלך החקיקה הן לצעדים לטווח הקצר".

---

מסמכים רלוונטיים: