השבוע התקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה הדיון הראשון בהצעת חוק פסולת בניין כדי להכינו לקריאה שנייה ושלישית, זאת לאחר שהחוק עבר בקריאה ראשונה בכנסת. להלן חלק מהדברים שעלו במהלך הדיון, כולל הסתייגויות ודרישות לתוספות לחוק.

יו"ר ועדת הפנים ח"כ יואב קיש התייחס לכך שהצעת החוק חייבת ללכת יחד עם פתיחת שוק אתרי המיחזור וההטמנה והגדלתו. לדבריו, אם לא יהיו מספיק מתקני קצה זמינים, הצעת החוק לא תועיל. קיש הוסיף כי הוועדה תצטרך למצוא פתרונות שיבטיחו שהצעת החוק תאזן בין הכוח שיינתן בידי אתרי ההטמנה והמיחזור למובילי הפסולת.

לדברי גיא סמט, מהמשרד להגנת הסביבה, יש כיום אלפי מובילים. הצעת החוק תאפשר לצמצם את הרגולציה לאתרי הקצה שמספרם כ-30, ובעתיד יגיעו ל-60-80. לא מאות. יש אפשרות לפקח, וגם לפרסם לציבור מי המתקנים המורשים, שרק אליהם רשאי יצרן הפסולת להתקשר. הרשות המקומית תפקח על יצרן הפסולת. לעומת המצב כיום בו כל אחד מניח מכולה איפה שהוא רוצה.

עו"ד ניסים חלימה, מהתאחדות משנעי הפסולת, אמר כי הוועדה צריכה לשים דגש על הפגיעה בחופש העיסוק, אם הצעת החוק תעבור כפי שהיא. החוק יעלים חברות הובלה. "הגדולות ישרדו אבל זה יעלים את בן המיעוטים מהדרום שמחזיק משאית אחת וזו פרנסתו. לחברות הגדולות יש אכיפה פרטית. עובדים רק עם תעודות משלוח. זה יותר טוב מכל מפקח".

קובי פלקסר, מהתאחדות בוני הארץ בירך על הצעת החוק. "ההסדרה טובה לנו. עד היום האחריות התגלגלה אלינו. אבל אם נצטרך לאשר כלי אצירה זה יסרבל וייקר. אנחנו מבקשים שתהיה תוכנית אב לאתרי ההטמנה והמיחזור, שמרחקי ההובלה לא יעלו על 30 ק"מ".

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. האוצר חושש שחוק פסולת בניין יגרום לעליית מחירים, 18.11.2018
2. חוק פסולת בניין עבר קריאה ראשונה בכנסת, 13.11.2018
3. חוק פסולת בניין: האתגרים, הבעיות והפתרונות, 5.07.2018
4. המחלוקת על פעילות מטמנת ברקת בשוהם נמשכת 18.06.2018
5. מידע נוסף בנושא פסולת בניין | infospot

עמדת התאחדות התעשיינים לחוק פסולת בניין

גם התאחדות התעשיינים הציגה את עמדתה בדיון ואף פרסמה נייר עמדה בנושא. ההתאחדות מברכת על הצעת החוק להסדרת ענף פסולת הבניין, אך יש לה מספר סייגים:

1. כפל רישוי: גם הצעת החוק וגם חוק רישוי עסקים דורשים שניהם מאתר פסולת בניין לקבל רישיון בכפוף לעמידה בדרישות סביבתיות אותם מכתיב המשרד להגנ"ס. בכדי לא לגרום לכפל רישוי יש לבטל את הדרישות ברישוי עסקים שמקבלות ביטוי בנוסח חוק זה, למנוע אפשרות לקביעת אגרת רשיון נוספת ולוודא את ההתאמה בין שני הרישיונות.
2. ברירת מחדל לאישור מיכלי אצירה על ידי הרשות המקומית: צפויים קשיים ביישום הצעת החוק בשל הדרישה שכלי האצירה לאיסוף ופינוי של פסולת בניין יאושרו על ידי הרשות המקומית שבשטחה הם מוצבים. זאת משום שלא תמיד לרשות המקומית יש משאבים נאותים לתהליך אישור כלי אצירה, שמספרם יכול להגיע לאלפים בערים הגדולות. לכן, מוצע כי לאחר פרק זמן סביר מהגשת הבקשה להצבת כלי אצירה, אם לא התקבל סירוב מהרשות המקומית, כלי האצירה יאושר באופן אוטומטי.
3. עקרונות שוויוניים להתקשרות עם יצרן פסולת בניין: הצעת החוק דורשת מאתר פסולת בניין להתקשר בתנאים שוויוניים עם כל יצרן פסולת שיפנה אליו. שונות בין איכות הפסולת ומרחקי השינוע למתקן המיחזור לא מאפשרים לקבוע מחיר שוויוני אחיד אלא עקרונות שוויוניים לקביעת איכות ומחיר השרות.
4. היעדר התייחסות לקידום "כלכלה מעגלית" בפסולת בניין: יש להשלים 2 דגשים נוספים על מנת שהחוק יתמוך בשוק פסולת הבניין כ"משק סגור":
   1. העדר עידוד שימוש בחומר ממוחזר: איסוף פסולת הבניין לאתרי פסולת מורשים, ללא קידום פתרונות שימוש בחומר ממוחזר, יטפל רק בצד אחד של המשוואה. לכן, נדרש לקדם ולפקח על הקיים – סיום כל התקינה למוצרים השונים כך שתהיה אפשרות לשימוש בחומר ממוחזר במוצרי בנייה, ופיקוח על מכרזים ממשלתיים המחויבים לעשות שימוש בחומר ממוחזר. לאחר מכן יש להקצות משאבים לתמיכה ביזמים בפיתוח מוצרים מתקדמים.
   2. היעדר תמיכה להקמת תשתיות מיחזור: עלות שינוע וטיפול בפסולת בניין צפויה להיות גבוהה, בהיעדר מתקנים מורשים למיחזור פסולת בניין. לכן מוצע לתת תמריצים להקמת מתקנים חדשים באזורים בהם חסרים מתקנים ואף להחיל עליהם את החוק באופן הדרגתי.

עמדת אדם טבע ודין לחוק פסולת בניין

גם עמותת אדם טבע ודין (אט"ד) מברכת על הצעת החוק, שהיא הייתה בין יוזמיו המקוריים. יחד עם זאת, באט"ד חושבים שיש כמה דגשים נוספים שכדאי לשלב בחוק, הנה חלקם:

1. מנגנון לקביעת יעדי מיחזור: לקבוע כי על השר להגנ"ס לגבש תכנית לאומית לטיפול בפסולת בניין, שתכלול, בין השאר, גם יעד מיחזור לאומי מחייב. כמו כן, יש להסמיך את השר לקבוע בתקנות יעדי מיחזור פרטניים עבור סקטורים שונים.
2.  מערך הדיווח ושקיפות ציבורית: לוודא כי אתרי הפסולת והרשויות המקומיות ידווחו אל המשרד להגנ"ס נתונים איכותיים אמינים ומלאים אודות כמויות, דרכי הטיפול ועוד, במערכת ממוחשבת. כמו כן, יש לייצר מנגנון דיווח לציבור ולכנסת.
3. קביעת אמצעי זיהוי ומעקב אחר כלי אצירה: ללא שימוש באמצעי סימון וזיהוי של כלי האצירה, לא יהיה ערך לחוק ולא ניתן יהיה לפקח על פינוי פסולת הבניין. לכן יש להורות כי השר יקבע את ההוראות בעניין תוך 4 חודשים מיום פרסום החוק.
4. סמכותה של רשות מקומית לקבוע הסדר חלופי ולגבות אגרה: הצעת החוק מתירה לרשות מקומית לקחת על עצמה את האחריות לספק שירות פינוי פסולת בניין בתחומה. לצורך כך ולמען הסר ספק, יש לציין מפורשות כי רשות רשאית לגבות אגרה לכיסוי עלויות שירותי הפינוי.
5. סנקציה כנגד רשות מקומית שלא מבצעת את תפקידה: החוק מטיל את האחריות לאישור פיקוח ואכיפה של הצבת כלי אצירה בתחומן ולכן חשוב להטיל סנקציה מינהלית על רשות שלא תבצע את תפקידה.
6. הבטחת הרתעה אפקטיבית כנגד הצבת כלי אצירה בניגוד לחוק: להוסיף גם סמכות מינהלית מפורשת לרשות המקומית להחרים כלי אצירה שהוצב שלא כדין ולחייב את בעליו בעלויות הנדרשות, בדיוק כפי שנעשה לגבי כלי רכב שחנה במקום אסור. זאת מאחר שהצבה בלתי מורשית של כלי אצירה עלולה להוות מטרד כאשר היא מוצבת במקום בלתי מתאים.

דיון נוסף בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לצורך הכנת הצעת החוק לטיפול בפסולת בניין לקריאה שנייה ושלישית, צפוי בשבועות הקרובים.

------------

מסמכים רלוונטיים:

1. הצעת חוק לטיפול בפסולת בניין, הכנסת [pdf] 10.2018