האיחוד האירופי פרסם לאחרונה דוח בנושא מפגעי רעש המציג את הנתונים שדווחו לשנת 2022 במסגרת דירקטיבת רעש סביבתי (END).
לפי הדוח, נכון לשנת 2022, כ-112 מיליון בני אדם באירופה, שהם יותר מ-20% מהאוכלוסייה, חשופים לרמות רעש מזיקות (55 דציבל לתקופה של יום-ערב-לילה) שמקורו בתחבורה (82% מהם מקורם בכלי רכב, 16% רכבות, ו-2% מטוסים). כשמשווים את הנתונים להמלצות המחמירות יותר של ארגון הבריאות העולמי (WHO), שיעור האירופאים החשופים לרמות רעש מזיקות עולה ל-30% – כמעט אחד מכל שלושה.
עוד לפי הדוח, האיחוד האירופי לא יצליח לעמוד ביעדי הפחתת מפגעי רעש שהציב לעצמו, לפיהם עד שנת 2030 יש לצמצם בשיעור של 30% את מספר התושבים הסובלים באופן ממושך ממטרדי רעש שמקורם בתחבורה (בהשוואה לרמות רעש של שנת 2017). נכון לשנת 2022 היה שיפור של 3% בלבד, ובקצב ההתקדמות המתוכנן לא צפוי כל שיפור נוסף. גם בתרחיש האופטימי של נקיטה של צעדים נוספים, מעבר לאלה המתוכננים כיום, צפוי צמצום של 21% (במקום 30%) עד שנת 2030.
לפי הדוח, חשיפה ממושכת לרעש שמקורו בתחבורה היא אחד משלושת המפגעים הסביבתיים המסוכנים ביותר לבריאות, מיד אחרי זיהום אוויר ושינויי טמפרטורה, והיא אחראית ל-66,000 מקרי מוות בטרם עת באירופה, ובעיות בריאותיות נוספות. העלות הכלכלית השנתית של הנזקים הבריאותיים מרעש מתחבורה מוערכים בלפחות 95.6 מיליארד €, המייצגים כ-0.6% של התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של האיחוד האירופאי. קישור לדוח המלא בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
כאמור, בדוח מציינים שלפי תוכניות העבודה הקיימות, לא יהיה כל שיפור בכמות האנשים שחשופים למפגעי רעש מתמשכים באירופה, ולכן גם לא תהיה התקמדות לעבר היעד לשנת 2030 - הפחתה של 30% בהשוואה לשנת 2017. גם אם יינקטו צעדים נוספים, התרחיש האופטימי מדבר על הפחתה של 21%.
בהמשך לכך, הדוח מונה כמה צעדים לצמצום מפגעי הרעש:
לטווח ארוך, הדוח מציע ליישם אסטרטגיות של תכנון ערים ותכנון תחבורה באופן שימנעו את ההיווצרות של מפגעי רעש במקור.
הכוונה היא בין השאר לקביעת אזורי חיץ בין מסדרונות תחבורה לבין אזורי מגורים ומוקדים רגישים (כמו בתי ספר ובתי חולים), תכנון כיווני המבנים לצמצום החשיפה לרעש, עיצוב פנימי רגיש לרעש, קידום ניידות בת-קיימה (כמו תחבורה ציבורית, הליכה ורכיבה על אופניים) ויצירת מרחבים ירוקים ושקטים. כל אלה תורמים לא רק להפחתת מפגעי הרעש אלא גם לשיפור איכות האוויר, לחוסן אקלימי ולשיקום מערכות אקולוגיות.
ומה קורה בישראל בתחום צמצום הרעש? אף שהפחתת רעש הוא אחד הנושאים המופיעים בשנים האחרונות בתוכנית העבודה של המשרד להגנ"ס, ונעשים צעדים מסוימים בתחום, למשרד להגנ"ס אין מיפוי של מפגעי רעש במדינה, אין תוכנית לאומית ואין יעדים להפחתת רעש.
בשנים האחרונות המשרד להגנ"ס מקדם תוכנית "ערים שקטות", השם דגש על רעש מכלי רכב.
במסגרת התוכנית, המשרד להגנ"ס יוצא למבצעי אכיפה למניעת זיהום אוויר ורעש מכלי רכב בערים שונות ברחבי הארץ. במסגרת מבצעי האכיפה נבדקים כלי רכב ואלה שנמצאים לא תקינים מורדים מהכביש ובעליהן מקבלים דוחות בגין עבירות שונות.
בד בבד, המשרד להגנ"ס תומך במספר רשויות מקומיות שמבקשות להתקין מצלמות אקוסטיות לאכיפה דיגיטלית של מפגעי רעש מכלי רכב כמו שימוש בצופר שלא לצורך, מוזיקה חזקה או אגזוז מרעיש ולא תקני. בדומה למצלמות מהירות, מצלמות אלה מזהות את סוג רעש ומקורו ושולחות תיעוד למוקד פיקוח עירוני. הפקחים בוחנים את ההקלטות ושולחים קנס לבעל הרכב שביצע עבירה.
לצד זה, גם משרדי ממשלה אחרים נקטו צעדים כדי להפחית מפגעי רעש: כך למשל, פרסם משרד המשפטים בתחילת השנה הצעה לתיקון הצו שעוסק במניעת רעש שבו ביקש להעלות את גובה הקנסות בין 40%-185% לאחר שלא עודכנו משנת 2000. סכומי הקנסות החדשים נעים מ-500 ₪ לשימוש לא מוצדק בצופר רכב ועד 1,000 ₪ לנהיגה ברכב עם צינור מפלט (אגזוז) לא תקני. כ-3 חודשים לפני כן פרסם משרד התחבורה להערות הציבור טיוטה חדשה של תקנות הטיס העוסקת בהגבלת תנועת מטוסים ומכסת רעש בשעות הלילה בנמל התעופה בן גוריון.
כאמור, הדוח של האיחוד האירופאי מונה את הסכנות הבריאותיות של חשיפה ממושכת לרעש שמקורו בתחבורה. לפי הדוח, חשיפה ממושכת לרעש מתחבורה גורמת מדי שנה ל-66,000 מקרי מוות בטרם עת באירופה. כמו כן היא גורמת לכ-50,000 מקרים של מחלות לב וכלי דם וכ-22,000 מקרים של סוכרת סוג 2.
עוד נזקים בריאותיים של רעש מתחבורה: הפרעות שינה חמורות וקשיי קראיה והשמנת יתר אצל ילדים. כמו כן, לפי מחקר חדש, ייתכן שרעש אחראי גם לאלפי מקרים של דיכאון ודמנציה.
-------
מסמכים רלוונטיים: