המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה את נושאי המיקוד שלו לשנת 2024 במסגרת תמצית תוכנית העבודה השנתית. מטבע הדברים, התוכנית עוסקת בשיקום האזורים שנפגעו במלחמה והתמודדות עם מצב החירום, אך יש בה התייחסות נרחבת גם לנושאי המיקוד הנוספים של המשרד לשנה זו: יישום מדיניות הטיפול בפסולת לרבות פסולת בניין, צמצום זיהום האוויר ופליטות גזי חממה, טיפול במפגעי רעש ועוד.

כדאי לשים לב ליעדים הכמותיים, אבני הדרך ולוחות הזמנים שמופיעים בתוכנית. חלקם מלמדים אותנו על שינויים בתוכניות של המשרד, כמו במקרה של יעדי המיון, ההטמנה והמיחזור של פסולת עירונית לשנת 2030, אשר  שונים מאוד מהיעדים של האסטרטגייה הרשמית.

בין הנושאים שמופיעים בתוכנית העבודה של המשרד להגנ"ס לשנת 2024:

• שיקום סביבתי של אזורי העימות (צפון ודרום)
• יישום אסטרטגיית הטיפול בפסולת עירונית, כולל יעדי הטמנה, מיחזור והשבה
• קידום חוק פסולת בניין והסדרת הענף
• תיקון חוק הפיקדון למכלי משקה
• החלת תקן מיחזור פסולת אלקטרונית על אתרי הטיפול
• קידום חוסן אקלימי והפחתת פליטות גזי חממה
• קידום הרישוי הסביבתי המשולב
• הפחתת מפגעי רעש בערים
• צמצום פליטות מתחבורה
• שיקום נחלים ומניעת זיהום מקורות מים וחופים

קישור לתוכנית העבודה המלאה מופיע בתחתית הידיעה.

כתבות רלוונטיות:

1. התוכנית הסביבתית לשיקום חבל התקומה, 27.12.2023
2. שש קבוצות ניגשו למכרז הקמת מתקן השבה בנאות חובב, 12.12.2023
3. קרן הניקיון אישרה תקציב לתעריף ייצור חשמל מפסולת אורגנית, 5.12.2023
4. 240 מיליון ₪ לתעשיית המיחזור, 18.4.2024
5. למידע נוסף על פסולת | infospot

שיקום יישובי העוטף והצפון

אחת המשימות המרכזיות שנטל על עצמו המשרד להגנת הסביבה לשנה הקרובה היא יישום עקרונות בני קיימא בתהליך שיקום אזורי העימות.

מעבר למחויבות לשקם את ההרס מהמלחמה ולהשיב את הסביבה המוגנת, המשרד רואה בהשקעה באזורי העימות הזדמנות. רבים מיעדי השיקום מבטיחים יישום של טכנולוגיות חדשניות וסביבתיות בהיקף שטרם נראה בארץ. מדובר בהזדמנות לנסות ולבנות מחדש את האזורים האלה, תוך הקפדה על פיתוח בן קיימא, בתקווה להרחיב את הפרויקטים לרחבי הארץ בעתיד.

להלן רשימת היעדים של המשרד להגנ"ס בנושא שיקום אזורי העימות:

להגדלה לחצו כאן

307 מיליון ₪ לתוכנית "דרום ירוק – שיקום חבל תקומה"

במקביל לפרסום תוכנית העבודה, אושרה בממשלה תוכנית שיקום ופיתוח חבל תקומה (ולא לאזורי העימות בצפון) לשנים 2024-2028, שכוללת בתוכה גם את התוכנית של המשרד להגנ"ס ליישום היבטים סביבתיים הנקראת "דרום ירוק" בתקציב של-307 מיליון ₪, מהם שליש מתקציב המשרד להגנ"ס, והיתר על ידי מינהלת תקומה.

על אף הסכום שהוקצה, במשרד להגנ"ס מציינים כי הם ממשיכים לנסות למצוא מקור תקציבי לכ-72 מיליון ₪ לצורך שיקום 7,000 דונם של שטחים פתוחים בדרום שניזוקו מפעילות כוחות הביטחון בשטח.

התוכנית שאושרה על ידי הממשלה לפני שבועיים, דומה לזו שהוצגה כאן לפני 5 חודשים, אך יש מספר הבדלים. להלן רשימת הסעיפים והתקציב כפי שאושרו:

להגדלה לחצו כאן

קידום אסטרטגיית הטיפול בפסולת עירונית: הקמת מתקנים

גם בשנת 2024 המשרד להגנת הסביבה שם את קידום אסטרטגיית הטיפול בפסולת עירונית בסדר עדיפות גבוה. כזכור מדובר באסטרטגייה שמטרתה צמצום שיעור ההטמנה באמצעות קידום תחליפים.

המשימות העיקריות שמציב לעצמו המשרד בתחום זה לשנת 2024 עוסקות בקידום תהליכי הקמת מתקני טיפול בפסולת מסוגנים שונים: קידום הקמת מתקן השבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב, תמיכה תעריפית בטיפול בפסולת אורגנית, תמיכה בתעשיית המיחזור, ועוד.

בהקשר של הקמת מתקן ההשבה בנאות חובב, הראשון מסוגו בישראל, שאמור להפיק אנרגיה באמצעות טיפול תרמי (שריפה) בשאריות פסולת עירונית ממוינת שלא ניתנת למיחזור, כזכור לפני שנה פורסם המכרז לבחירת זכיין, לאחר מכן דיווחנו בדצמבר כי 6 קבוצות נגשו לתהליך המיון המוקדם. היעד של המשרד להגנ"ס לשנת 2024 היא בחירת הזכיין במכרז הנ"ל.

משימה מרכזית נוספת, היא פרסום מנגנון תמיכה תעריפית למתקני טיפול בפסולת אורגנית. כזכור, בדצמבר האחרון דיווחנו כי קרן הניקיון אישרה תקציב גבוה במיוחד בגובה 2.4 מיליארד ₪ לטובת תעריף חשמל שייוצר במתקני טיפול אנאירובי בפסולת אורגנית, במטרה לספק ודאות ליזמים ולעודד הקמה של מתקנים כאלה. היעד של המשרד לשנת 2024 הוא לפרסם את המתווה הנ"ל באופן רשמי.

משימה נוספת שכבר בוצעה, ממש לפני חג פסח, היא פרסום קול קורא לתמיכה בתעשיית המיחזור. כפי שדיווחנו, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה יצאו בקול קורא להקמת או הרחבה של מפעלי מיחזור ומתקני מיון ולהטמעת השימוש התעשייתי בפסולת למיחזור (תכנון מעגלי). בסבב הראשון שהתפרסם יוקצו כ-240 מיליון ₪ מתוך התקציב הכללי שעומד על 400 מיליון ₪.

בנוסף לכך, עד סוף השנה, המשרד להגנת הסביבה הציב לעצמו יעד לאתר 22 חטיבות קרקע שניתן להקים עליהן מתקני פסולת חדשים (עד סוף 2023 אותרו 15 חטיבות קרקע). בנוסף לכך, הוא מתכוון לתמוך בהקמה של עוד 2 מתקני מיון פסולת חדשים. במהלך השנה המשרד מתכוון לפרסם מכרז נוסף להקמת מתקן פסולת ובשנה שלאח מכן 4 מכרזים למתקנים נוספים.

חיתוך יעדי המיחזור, השבה והטמנה של פסולת עירונית

תוכנית העבודה של המשרד להגנ"ס שמה על השולחן באופן רשמי את יעדי המיון, ההטמנה, המיחזור וההשבה המעודכנים של המשרד להגנ"ס עד לשנת 2030. כזכור, לפני חודשיים דיווחנו כי המשרד להגנ"ס נערך לתרחיש בו הוא מקצץ את יעדי המיחזור, ההשבה וההטמנה לשנת 2030. כעת תוכנית העבודה מציגה את היעדים המעודכנים בפועל.

תמצית יעדי הטיפול בפסולת עירונית מעורבת

להגדלה לחצו כאן

אחד הצעדים הראשונים שהמשרד להגנ"ס קידם בשנים האחרונות במסגרת יישום אסטרטגיית הטיפול בפסולת עירונית, היה מיון של הפסולת העירונית להפרדת רכיבים ברי מיחזור לפני הטמנתה. במסגרת הזו שודרגו והוקמו מתקני מיון כך שבשנת 2023 - 1.6 מיליון טון פסולת עירונית עברה במתקני מיון והיעד לשנת 2024 הוא 2.4 מיליון טון פסולת עירונית שתעבור במתקני מיון.

היעד המקורי של אסטרטגיית הפסולת הייתה כי בשנת 2030 כל הפסולת העירונית תעבור במתקני מיון, מדובר על כ – 7 מיליון טון פסולת עירונית בשנה. אך בתוכנית העבודה של המשרד מופיע יעד של 4.4 מיליון טון פסולת עירונית שתעבור במתקני המיון, כ- 60% בלבד מכמות הפסולת העירונית הצפויה בשנת 2030.

בהיבט של שיעורי מיחזור והשבה לעומת שיעור ההטמנה של פסולת עירונית מעורבת – לפי יעדי אסטרגיית הפסולת המקורית - בשנת 2030 המשרד להגנ"ס קיווה לעמוד על 80% מיחזור והשבה ו–20% הטמנה, אך תוכנית העבודה מציגה יעדים שונים בתכלית: 65% הטמנה ו-35% מיחזור והשבה בשנת 2030.

זאת כאשר המשרד להגנ"ס מציג כי שיעור ההטמנה בשנת 2024 צפוי להיות 80%, כלומר רק 20% מיחזור והשבה. מספרים שדומים מאוד לנתוני ההטמנה והמיחזור מהעשור האחרון. האמת היא שמדובר על נסיגה לעומת השנים האחרונות, כאשר אפילו המשרד להגנ"ס מציין כי שיעור ההטמנה בשנת 2022 עמד כבר על 75%. אם כן, מדוע שבשנתיים שבין 2022 ל- 2024 תהיה עלייה של 5% בשיעור ההטמנה? התשובה טמונה ככל הנראה בהגבלת השימוש החקלאי בדשן שמקורו בפסולת אורגנית ממתקני מיון אזוריים (שלא עברה הפרדה במקור), עם דגש על הפסולת האורגנית שמטופלת במתקן משואה בבקעה, ששב לפעול השבוע לאחר שהיה סגור בחודשים האחרונים.

טיפול בפסולת בניין

אחד מהנושאים שהמשרד להגנ"ס מתמקד בהם הוא הסדרת ענף הטיפול בפסולת בניין במטרה לצמצם את פסולת הבניין המושלכת בצידי דרכים ובשטחים הפתוחים. לשם כך, המשרד הציג לאחרונה מתווה חדש לחוק פסולת בניין, אותו הוא מקווה להעביר בכנסת עד סוף השנה.

בנוסף לכך, המשרד מקווה עד סוף השנה לתת התחייבויות חדשות להקמה או שדרוג של לפחות 10 מתקני טיפול בפסולת בניין. מטרות נוספות לשנת 2024: עלייה נוספת של 2% ביחס לשנה שעברה בשיעור פסולת הבניין שמגיעה למתקן קצה (82%), והתחלת פעילות של 6 מערכים אזוריים שהוקמו על ידי איגודי ערים או אשכולות של רשויות מקומיות, שמטרתם פינוי ובקרה על פסולת בניין הנוצרת בשטחן.

תיקון חוק הפיקדון למיכלי משקה

גם חוק הפיקדון זוכה להתייחסות בתוכנית העבודה לשנת 2024. המשרד מקווה לפרסם נוסח לתיקון חוק הפיקדון עד סוף השנה. זאת בהמשך לפרסום שלנו מלפני שנה על כוונתו לעדכן את החוק עקב קשיים בישומו.

בדיווח הקודם שלנו, ציינו כי העדכון צפוי לכלול יעדי מיחזור גבוהים יותר, במטרה לתמרץ את תאגידי האיסוף להתאמץ ולאסוף מנקודות רבות ומרוחקות יותר. נושאים נוספים שאמורים היו להכנס לתיקון החוק הם: איסור איסוף בקבוקים מתחנות מעבר, עדכון הגדרת מיחזור מוכר שלא יתחשב ב'השבה', להכיר רק מיכלים שהופרדו במקור לטובת יעדי האיסוף, הוספת אמצעי אכיפה על אי עמידה בתדירות איסוף, הקלה על בתי עסק קטנים, הטלת חובת איסוף 'קהילתי' ועוד.

כדאי לציין שחוק אחריות יצרן המרכזי ביותר, שמטפל בכמות הפסולת הגדולה ביותר, חוק האריזות, נעדר מתוכנית העבודה של המשרד להגנ"ס.

יישום תקן מיחזור לפסולת אלקטרונית באתרי הטיפול

בתחום של פסולת אלקטרונית, עד סוף השנה המשרד להגנ"ס מתכוון להגיע ל-10 מתקני טיפול בפסולת אלקטרונית שיקבלו תנאים מעודכנים ומחמירים יותר ברישיון העסק שלהם. כאשר עד סוף שנת 2026 מספר המתקנים הזה צפוי לעלות ל-40. נזכיר כי בסוף 2030 דיווחנו על פרסום טיוטת תנאים חדשים לרישוי מתקני טיפול בפסולת אלקטרונית. התנאים מאמצים את תקן סנלק האירופי(Cenelec EN50625 ) שמכתיב כיצד יש לטפל בפסולת אלקטרונית, לתעד אותה ולדווח עליה.

בנוסף לכך, עד חודש יולי 2024 המשרד צפוי לחדש את מתן ההכרה בשני גופי היישום המוכרים ליישום חוק פסולת אלקטרונית – אקומיוניטי ו-מ.א.י.

קידום חוסן אקלימי

בתוכנית העבודה של המשרד יש יעדים המתייחסים גם לחוסן אקלימי, כולל השלמת חוק האקלים שעבר קריאה ראשונה בכנסת לאחרונה, וגיבוש דוח מעקב ודיווח על פליטות גזי חממה בארץ. כאשר מדד התוצאה המרכזי הוא להוריד את פליטות גזי החממה מדי שנה, במטרה להגיע ליעד ההפחתה של 30% עד שנת 2030, בהשוואה לשנת 2015.

באשר להיערכות למשבר האקלים, המשימות העיקריות של המשרד לשנת 2024 הן: פרסום שלב המיפוי של התוכנית הלאומית להיערכות לשינוי אקלים, פרסום טיוטת דוח עלות-תועלת והערכת סיכוני אקלים להערות הציבור, וגיבוש תחזית מעודכנת לעליית מפלס הים.

יעדים נוספים לסוף שנת 2024 הם 55 רשויות מקומיות שיגבשו תוכניות הערכות לשינוי אקלים, 18 רשויות שיש להן תוכניות להצללה וקירור באמצעות עצים ו-6 רשויות שביצעו פיילוטים לפעולות הצללה אופרטיביות.

בנוסף לכך, המשרד מתכוון להמשיך לקדם שילוב של רכבים מאופסי פליטות לשוק ולהגיע בסוף השנה לשיעורי של 22% ברכבים פרטיים ושל 12% במקרה של אוטובוסים. לפי המסמך, בשנים הקרובות לא צפויה הפחתה בפליטות גזי חממה מתחבורה בשל הגידול במספר כלי הרכב. רק לאחר תחילת הפעלתן של מערכות הסעת המונים וחדירה מסיבית של רכב חשמלי תירשם הפחתה ניכרת בפליטות.

נושאים נוספים שנמצאים על הפרק בשנת 2024 בהיבט של שינוי האקלים הם: פרסום טיוטת אסדרה להטלת מגבלות על שימוש בגזי קירור המהווים גזי חממה משמעותיים, אישור החלטת ממשלה לאימוץ תוכנית מעבר המשק לגזי קירור שאינם גזי חממה משמעותיים, פרסום טיוטת אסדרה לאשרור אמנת שטוקהולם, וגיבוש מתווה לצמצום פליטות מתאן ממטמנות.

באשר לקידום טכנולוגיות קלינטק, המשרד הציב לעצמו יעד להכפיל את שיעור החברות שיצליחו למכור את המוצר שניסו במסגרת תוכנית הפיילוטים של המשרד – מ-20% ל-40% מהחברות בסוף 2024.

צמצום זיהום אוויר

המשרד להגנת הסביבה מציב יעדים גם בתחום צמצום זיהום האוויר. בין היתר הוא מתכוון להוסיף 5 תחנות ניטור איכות אוויר חדשות עד סוף השנה.

בנוסף לכך, המשרד מציב יעדים לפיהם עד סוף השנה יהיו 4 רשויות מקומיות לפחות שיחתמו על נספח להסכם גג תחבורה לצמצום זיהום אוויר מתחבורה ועוד 5 רשויות שיחתמו על הסכם לצמצום נסועה פרטית באזורי תעסוקה.

צמצום מפגעי רעש

לפי תוכנית העבודה, המשרד להגנת הסביבה מתכוון להמשיך לקדם את צמצום מפגעי הרעש כפי שעשה בשנים האחרונות. עד כה הוא כבר תמך ברכישת מצלמות רעש ובפריסתן בערים אחדות. לאחרונה למשל דיווחנו על התכנון להתקין מצלמות לאכיפת מפגעי רעש בנוף הגליל. המשרד תמך גם בביצוע פיילוטים לגלאי רעש וקיים מבצעי אכיפה נגד כלי רכב מרעישים ברחבי הארץ.

מצלמות אקוסטיות לתיעוד רעש הן טכנולוגיה חדשה יחסית שנעשה בה שימוש בישראל, שיודעות  להבחין בין רעש של שימוש בצופר רכב, לבין יתר רעשי הרקע. פיילוט מוצלח של הטכנולוגיה כבר הושלם בפתח תקווה לפני כשנה, ובעקבות כך אישרה הכנסת לראשונה לעירייה להטיל קנסות בגין מפגעי הרעש שתועדו במצלמה.

עד סוף השנה המשרד מתכוון להגיע ליעד של התקנת 40 גלאי רעש בערים לעומת 5 בלבד בשנת 2023. כמו כן, מבצעי האכיפה נגד רכבים מרעישים צפויים להתרחב מאוד, מ-15 ב-2023 ל-60.

שיקום נחלים ומניעת זיהום של מקורות מים

עוד לפי תוכנית העבודה של המשרד, בשנת 2024 הוא יתמקד בשיקום נחלים ובמניעה וצמצום של זיהום מקורות מים וחופים כמו גם בשדרוג מט"שים ובהסדרתם. באמצעות שדרוג מט"שים, מטרת המשרד להביא 82% מהקולחים לרמת טיפול שלישונית עד סוף 2024 (לעומת 77% ב-2023).

כדי לשמור על ים נקי, המשרד מתכוון להגביר מאוד את הביקורות על מפעלים בעלי היתר הזרמה לים. שיעור הביקורת ב-2023 היה 63% והוא צפוי לעלות ל-92% עד סוף 2024. לעומת זאת, הביקורות על אוניות צפוי לרדת ביחס ל-2023.

מעבר לכל היעדים והתחומים שפורטו בכתבה הנוכחית, המשרד להגנת הסביבה מתכוון לקדם השנה גם את הרישוי הסביבתי המשולב, להגדיל את התמיכה בבנייה ירוקה במוסדות חינוך, לקדם חינוך סביבתי במוסדות החינוך ובקהילה ולקדם שמירה על טבע עירוני ומגוון ביולוגי.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "השלכות הלחימה על מצב הסביבה הן משמעותיות ורבות, ועוד צפויות לעלות סוגיות סביבתיות לטיפול בעתיד הקרוב. כמשרד האמון על שמירה והגנה על סביבה בריאה וטובה עבור כולם, אנחנו ממשיכים לפעול בתוך שגרת החירום עבור מטרות אלו, כאשר הגנה ושיקום הסביבה בדרום ובצפון נמצאים בראש מעיינינו.

יד ביד עם ההתמקדות באזורי העימות, נמשיך לקדם את נושאי המיקוד שבחרתי בשנה שעברה. גם השנה נמשיך ליישם את מדיניות הפסולת ולצמצם הטמנה, נקדם את היערכות ישראל למשבר האקלים, נשמור על סביבה עירונית בריאה ומקיימת ונגן על השטחים הפתוחים. בתוך כך נפעל גם השנה להפחתת זיהום האוויר וגזי חממה, נקדם מהלכים למניעת זיהום הנחלים היפים של ארצנו לפי עקרון "המזהם משלם" תוך הגברת האכיפה; ונקדם את הסטנדרטים הסביבתיים של ישראל כך שנתקרב לעמידה ביעדיה בנושאים אלה".

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט: "בימים מאתגרים אלו של מלחמה ואי-ודאות, תוכנית העבודה של המשרד להגנת הסביבה משקפת את הצרכים וסדרי העדיפויות המשתנים לצד פעילות שוטפת וקידום נושאי הליבה של המשרד. בה בעת, מזמן המשבר גם הזדמנויות חדשות לפיתוח סביבתי באזורי העימות ולקידום פרויקטים בעלי חשיבות לאומית.

כבימי שגרה, וביתר שאת בשגרת החירום, ישנה חשיבות רבה ביצירת המשכיות ועקביות בפעילויות הליבה של המשרד. בתחומים אלו, נוביל השנה מספר פרויקטים מרכזיים, בהם איתור חטיבות קרקע חדשות להקמת מתקני פסולת ומתן תמיכות להקמתם, נקדם את חוק פסולת בניין, את החוק לרישוי משולב ואת חוק האקלים ונפרסם את התוכנית הלאומית להערכות לשינוי אקלים. בנוסף, יושם דגש על מפגע הרעש וזיהום האוויר מתחבורה הפוגעים הן בבריאות הפיזית והן באיכות החיים ומעוררים לחץ וחרדה נוספים בעת מלחמה. מחויבותנו לסביבה רק גדלה בתקופה מאתגרת זו, ואנו במשרד מגויסים ונחושים להבטיח הגנה ושמירה על הסביבה בעת שגרה וגם בעת חירום".

---

מסמכים רלוונטיים: