המשרד להגנת הסביבה פרסם בשבוע שעבר טיוטת תנאים חדשים לרישיון עסק למתקני טיפול בפסולת אלקטרונית, לאחר שטיוטה ראשונית הוצגה לבעלי עניין לפני כחצי שנה. התנאים מאמצים את תקן סלנק האירופי ((Cenelec EN50625 שמכתיב כיצד יש לטפל בפסולת אלקטרונית, לתעד אותה ולדווח עליה.

כיום בישראל יש כ-50 מתקני טיפול בפסולת אלקטרונית שברובם פועלים בכפוף לתנאי רישיון עסק בסיסיים ביותר, וגם בהם חלקם לא עומדים כפי שדיווחנו לפני חצי שנה. אותם מתקנים יצטרכו להשקיע ולהשתדרג אם ירצו להמשיך לפעול.

התנאים, שיאומצו בהדרגה עד 2026, כוללים בין היתר הוראות לאחסון פסולת אלקטרונית, הוראות טיפול לפי קטגוריות והוראות לטיפול בגזי קירור של מקררים ומזגנים. לפי הערכה כלכלית של המשרד להגנת הסביבה, העלות המשקית השנתית הישירה של יישום הרגולציה היא כ-40 מיליון ₪ בשנת היישום הראשונה, ולאחר מכן העלות תפחת בהדרגה עד כדי מחצית מהסכום.

לצד טיוטת התנאים פרסם המשרד מסמך המפרט על ההשפעה הצפויה של הרגולציה על המשק (מסמך RIA). המסמך עורך השוואה בין חלופות שונות לתקן מיחזור ומוצגות בו הערות בעלי עניין שקיבל המשרד להגנת הסביבה והמענה שלו עליהן, ניתוח כלכלי של העלות המשקית של יישום הרגולציה, סקירת ענף הטיפול בפסולת האלקטרונית בישראל, סקירה בינלאומית, ונושאים נוספים.

ניתן להגיש הערות ציבור לטיוטת התנאים עד לתאריך 13.3.2024 (תאריך מעודכן לאחר דחיית המועד המקורי). מסמכי התנאים מצורפים בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. תנאים חדשים למתקני טיפול בפסולת אלקטרונית, 11.6.2023
2. לקראת אימוץ תקן לטיפול בפסולת אלקטרונית, 11.4.2022
3. עדכוני מדיניות בענף הפסולת, 28.10.2021
4. דרישה חדשה ממתקני טיפול בפסולת אלקטרונית, 30.09.2020
5. למידע נוסף על פסולת אלקטרונית | infospot

המטרה: שיפור המיחזור כדי למצות את חומרי הגלם ולמנוע מפגעי סביבה

מה הביא לגיבוש התנאים החדשים למתקני טיפול בפסולת אלקטרונית? איכות מיחזור ירודה שגרמה לשתי תופעות לא רצויות:

1. מפגעים סביבתיים שפוגעים בציבור: פסולת אלקטרונית מכילה חומרים רעילים, כולל מתכות כבדות, דיאוקסינים, ומעכבי בעירה. טיפול לקוי יכול לגרום לזליגת חומרים ולגרימת זיהום קרקע ומי תהום, זיהום מקורות מים וזיהום אוויר. בנוסף לכך, חלק מגזי הקירור בפסולת אלקטרונית הם גזי חממה עוצמתיים שמזיקים מאוד לתופעת שינוי האקלים.
2. מיצוי חלקי של חומרי הגלם שניתן למחזר.

לפי הדוח, איכות המיחזור הירודה נובעת מהיעדר תקינה לטיפול בפסולת אלקטרונית, היעדר פיקוח ואכיפה ובשל מבנה הענף היוצר תמריץ כלכלי מובנה למקסום רווחים על חשבון איכות הטיפול ועל חשבון הסביבה. העלויות הסביבתיות והחברתיות החיצוניות לא מובאות בחשבון. למתקן טיפול בפסולת אלקטרונית אין תמריץ להשקיע בשדרוג תהליך הטיפול בפסולת כל עוד הטיפול הבסיסי שהוא עושה כיום נחשב, מבחינת החוק, כמיחזור מוכר. מצב זה גורם לדחיקת רגליהם של מפעלי מיחזור מתקדמים שכן מבצעים תהליכי מיחזור בסטנדרט גבוה אך כרוכים בעלויות גבוהות יותר.

כמו כן, המשרד להגנת הסביבה מציין במסמך השפעת הרגולציה כי בשל היעדר פיקוח ואכיפה נוצר תמריץ כלכלי לאיסוף פסולת סלקטיבי ומינימלי, לטובת פסולת המכילה אחוז גבוה של חומרים בעלי ערך כלכלי גבוה כגון ברזל או מתכות יקרות, על פני פסולות אלקטרוניות אחרות. כך יוצא שהפסולות האחרות אינן נאספות ומטופלות כנדרש.

עליית דמי הטיפול תעלה את מחירי מוצרי האלקטרוניקה

כאמור המטרה העיקרית של התנאים החדשים היא לשפר את איכות המיחזור כדי למנוע מפגעים סביבתיים ולשפר את מיצוי החומרים בתהליכי המיחזור. אלא שלאימוץ התנאים החדשים יש מחיר – דמי הטיפול שמממנים היבואנים והיצרנים של ציוד אלקטרוני צפויים לעלות, כאשר המשרד להגנ"ס מעריך את העלות המשקית הישירה שכרוכה באימוץ התנאים החדשים בכ- 40 מיליון ש"ח בשנה, שיירד בהדרגה עד לכ- 20 מיליון ש"ח בשנה.

העלייה בדמי הטיפול צפויה להתגלגל למחירי המוצרים האלקטרוניים ולייקר אותם.

לפי הדוח, בענף פסולת אלקטרונית יש כשל שוק שלא לוקח בחשבון את העלויות החיצוניות הסביבתיות השליליות שנוצרות כתוצאה מהטיפול הלקוי בפסולת כיום. לכן, אם לוקחים את העלויות החיצוניות בחשבון, יש יתרונת כלכליים למשק מיישום התנאים החדשים. לפי הדוח, קיימת תועלת כלכלית למשק להחלת תקן סנלק בין 300 ל - 500 מיליון ₪ עד שנת 2040. בתחשיב הנ"ל הייתה התייחסות לעלויות הבאות:

• עלות המנגנון: מיון, רישום , ודיווח על הפסולת ועלויות חינוך והסברה.
• עלות איסוף ושינוע הפסולת
• עלות הטיפול בפוסלת
• עלות יישום הרגולציה מצד הרגולטור: משאבי ניהול, פיקוח ואכיפה
• הכנסות ממכירת תוצרי המיחזור
• תועלת מהפחתת פליטות גזי חממה

בדוח מסבירים כי יש נושאים שקשה להעריך באופן כמותי ולכן הם לא נכנסו לחישוב, אך השפעתם צפויה להיות משמעותיות ולהטות את הכף עוד יותר לצד הכדאיות להחלת תקן המיחזור המחמיר. בין הנושאים שקשים להערכת כמותית: תועלות סביבתיות ובריאותיות הנובעות מטיפול נאות בפסולת, תועלות ממניעת הטמנת חומרים מסוכנים.

לוח זמנים ומתווה יישום התנאים החדשים למתקני הטיפול

לאחר הטמעת הערות הציבור ופרסום סופי של התנאים, המשרד להגנ"ס צפוי לדרוש ממתקני הטיפול בפסולת אלקטרונית עמידה בתקן לכל המאוחר תוך שנתיים (מועד משוער ינואר 2026) כדי לאפשר למתקני הטיפול זמן ללימוד והיערכות.

בינתיים, המשרד להגנ"ס כבר מחיל חלק מהדרישות בעת חידוש רישיון העסק של כל אחד מבין 50 מתקני טיפול בפסולת אלקטרונית, הנדרשים לכך אחת ל-5 שנים.

הסמכה של מתקני הטיפול לתקן החדש צפויה בשנת 2027 עבור שנת הפעילות הקודמת (2026) והמשרד להגנ"ס יכיר רק במיחזור פסולת אלקטרונית שתתבצע במתקן מוסמך, לטובת עמידה ביעדי המיחזור של החוק. כלומר 2 תאגידי המיחזור המוכרים ליישום חוק פסולת אלקטרונית (אקומיוניטי ומ.א.י) יהיו חייבים לשלוח את הפסולת האלקטרונית לטיפול רק במתקני טיפול להם יש הסמכה לתקן המיחזור החדש.

בנוסף לכך, המשרד להגנ"ס צפוי לפרסם רשימה של מתקני טיפול בפסולת אלקטרונית בעלי הסמכה לתקן המיחזור החדש, החל משנת 2027.

התנאים המעודכנים למתקני טיפול בפסולת אלקטרונית

להלן דוגמאות לסעיפים שמופיעים בטיוטת מסמך התנאים לרישיון העסק למתקני טיפול בפסולת אלקטרונית:

• חובת תיעוד ודיווח לרבות מאזן מסה וזרם החומרים העוברים דרך המתקן.
• מניעת כניסת נגר עילי נקי (מי גשם) לאזור הטיפול והאחסון וקירוי קבוע כך שתימנע הרטבה של פסולת הציוד והסוללות לאורך שרשרת הקליטה, הטיפול והאחסון.
• התקנת מאצרה אטומה עבור הטיפול בחומרים מסוכנים נוזליים.
• הכנת תכנית קליטת ציוד הכוללת נוהל לאופן בדיקה ומיון סוגי פסולת הציוד החשמלי והאלקטרוני המתקבלת במתקן.
• הוראות אחסון פסולת ותוצרי הטיפול, לרבות הוראות נפרדות לאחסון ולטיפול בסוגים שונים של פסולת אלקטרונית – סוללות ליתיום, רכיבים המכילים אסבסט או כספית, סוללות, מצברים, מסכים ועוד.
• חובת דיווח על שינוי בפעולת מתקן הטיפול, או במיקומו, וכן הוראות לפינוי הפסולת והשארת המקום לאחר הפינוי, כולל דרישה לסקר היסטורי לבדיקת חשד לזיהום קרקע.
• חובה לפעול בהתאם לתקני המיחזור האירופיים סנלק CENELEC.

רק חצי מהפסולת האלקטרונית מטופלת כנדרש

הדוח שבוחן את הערכת השפעת הרגולציה החדשה על השוק RIA מספק לנו הערכות מעודכנות לגבי ענף הפסולת האלקטרונית בישראל.

הדוח, שהוכן על ידי המשרד להגנת הסביבה, מעריך כי בשנת 2021 נמכרו בישראל כ-250,000 טונה ציוד אלקטרוני וסוללות, ובכל שנה עולות המכירות ב-3.5% בממוצע. מתוך הכמות הנמכרת, פוטנציאל הפסולת לשנת 2021 מוערך בכ-200,000 טונה, אולם בפועל דיווחו שני תאגידי המיחזור המוכרים (אקומיוניטי ומ.א.י) על טיפול בהיקף של כ-100,000 טונות בשנה - מחצית מסך הפסולת בלבד.

הפסולת שדווחה, מטופלת באחד מ-50 אתרי טיפול בפסולת אלקטרונית שלחלקם תנאים סביבתיים בסיסיים שניתנו במסגרת רישיונות העסק, ולאחר אישור התנאים החדשים – הם יחולו עליהם באופן הדרגתי כשיבקשו לחדש את רישיון העסק.

מה לגבי כ-100 אלף טון פסולת אלקטרונית הנוספים שלא דווחו? חלקם עוברים להטמנה או לאתרי טיפול שלא מדווחים למשרד וחלקם מגיעים לשטחי הרשות הפלסטינית.

התייחסויות

עו"ד קובי בר-לב, תאגיד המיחזור מאי: "טיוטת התנאים מהווה הרחבה משמעותית של עקרון אחריות היצרן מעבר למתחייב בהוראות החוק, תוך יישום תקן מחמיר וקיצוני על כלל מתקני הטיפול, מבלי לערוך דיון מסודר בנוגע להשלכות הכלכליות והסביבתיות הצפויות ומבלי להפריד בין זרמי הפסולת השונים, כגון סוללות, פאנלים סולאריים ומוצרי קירור. יחד עם זאת אנו עומדים בקשר עם המשרד להגנת הסביבה באשר לתנאים המוצעים ונערכים לעמידה בדרישות המחייבות תוך ביצוע כלל ההערכות הנדרשת, וזאת כחלק מתקופת ההכרה השלישית".

תאגיד המיחזור אקומיוניטי: "אנחנו לומדים את המשמעויות של התקנים האירופאים שבכוונת המשרד לאמץ ובכוונתנו להציע מספר תוספות שמבוססות על ההיכרות הבינלאומית שלנו עם אתרי מחזור אירופאים מתוך מטרה להציע אופציות לטיפול בחלק מזרמי הפסולת באופן שלא יפגע במטרות ויעדי התקנים החדש אבל יאפשר הוזלה משמעותית שתגולגל בסופו של דבר לצרכנים".

---

מסמכים רלוונטיים: