לאחרונה נודע לנו כי קרן הניקיון שבשליטת המשרד להגנ"ס אישרה (לפני המלחמה) תקציב חריג של 2.4 מיליארד ₪ לטובת תעריף חשמל שייוצר במתקני טיפול אנאירובי בפסולת אורגנית, במטרה לספק וודאות ליזמים ולעודד הקמה של מתקנים כאלה. מדובר בהקצאה הגדולה ביותר שהקרן אישרה עד היום.

התמיכה, שעדיין צריכה לעבור את אישור משרד האוצר, תינתן למתקנים עבור כל קוט"ש חשמל שייצרו מפסולת אורגנית, זאת בנוסף לתעריף ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת שמשלמת רשות החשמל. התמיכה מגיעה בעקבות כישלון של מכרז התמיכות להקמת מתקני טיפול בפסולת אורגנית, בו ניסו לשפר את התנאים פעם אחר פעם, אך לא התקבלו בקשות.

מתקני הקצה לטיפול בפסולת הם כיום החלק העיקרי שחסר בשרשרת הטיפול בפסולת בישראל. בשנים האחרונות המשרד להגנ"ס קידם הקמת מתקני מיון פסולת עירונית כך שכיום יותר מ- 50% מהפסולת העירונית עוברת דרך מתקני מיון, במקום להשלח ישירות להטמנה.

תוצרי מתקני המיון הם כ-50% פסולת אורגנית, 40% שאריות מיון להטמנה או שריפה, ו-10% חומרים ברי מיחזור (פלסטיק, מתכת וכו'). כיום, בשל היעדר מתקני טיפול בפסולת אורגנית ומתקני שריפה לשאריות המיון, למעלה מ- 90% מהפסולת שיוצאת ממתקני המיון נשלחת להטמנה.

התקציב החדש שקרן הניקיון אישרה, אמור לספק פתרון להקמת 3 מתקני טיפול גדולים בפסולת אורגנית – בהיקף של כ 150,000 טון פסולת בשנה, לתקופה של כ 25 שנה. כלומר 800,000 ₪ למתקן.

כתבות רלוונטיות:

1. הצפי: 2.9 מיליארד ₪ תמיכות יאושרו בקרן הניקיון, 1.8.2023
2. אילו פרויקטים יקבלו 73 מלש"ח מקרן הניקיון?, 4.7.2023
3. הפרויקטים שיקבלו 200 מיליון ₪ מקרן הניקיון, 20.6.2023
4. גידול במתקני הטיפול ובפסולת המטופלת כחוק, 10.5.2023
5. מידע נוסף על פסולת עירונית | infospot

האתגר: טיפול בפסולת אורגנית

כיום מיוצרים בישראל מדי שנה כ 6 מליון טון פסולת עירונית, שכ-50% ממנה היא פסולת אורגנית רטובה, או במלים אחרות – שאריות מזון. אך כמות הפסולת המיוצרת בישראל נמצאת במגמת עלייה, יחד עם הגידול הדמוגרפי והעלייה ברמת החיים, כך שבשנת 2040 ישראל צפויה לייצר כ- 8 מיליון טון פסולת עירונית בשנה. כלומר, ישראל תצטרך לטפל בכ 4 מיליון טון פסולת אורגנית בשנה, לקראת שנת 2040.

יש כיום בישראל מספר מצומצם של אתרים שמטפלים בפסולת עירונית אורגנית בקומפוסטציה (דודאים ליד באר שבע וטובלן בבקעת הירדן, ואעבלין ליד שפרעם), אך להם יש קיבולת של כ 600,000 טון בשנה בלבד.

כמו כן, המשרד להגנ"ס מעדיף לקדם טיפול אנאירובי במקום קומפוסטציה, ואין כיום בישראל מתקני טיפול אזוריים בפסולת עירונית אורגנית באמצעות עיכול אנארובי. שני מתקנים כאלה נמצאים בשלבי הקמה לאחר שקיבלו תמיכה ישירה של המשרד להגנ"ס: מתקן זירו וויסט בשפד"ן בראשל"צ (400,000 טון בשנה) וכך במתקן דיה בצאלים (200,000 טון בשנה).

כלומר, לאחר הקמת שני המתקים החדשים, והמשך עבודה של מתקני הקומפוסטציה הקיימים, מגיעים לקיבולת טיפול של כ 1.2 מליון טון פסולת אורגנית בשנה. בעוד כבר היום נוצרים מדי שנה כ 3 מליון טון פסולת אורגנית בישראל.

לכן, המשרד להגנ"ס ניסה לתמוך באמצעות קול קורא שפורסם לפני שנתיים וחצי בהקמת מתקני עיכול אנארובי לפסולת אורגנית, תחילה עם תקציב של 250 מיליון ₪ ושלאחר מכן הוגדל לתקציב ל- 600 מיליון ₪. לפני 9 חודשים דיווחנו כי הנהלת קרן הניקיון החליטה על הקלה נוספת בתנאי התמיכה בקול הקורא, אך גם זה לא עזר ויזמים לא הגישו בקשות תמיכה.

במקביל, מאז תחילת הקדנציה של השרה סילמן והמנכ"ל סמט, המשרד להגנ"ס מקדם תמיכה ארוכת טווח במתקני טיפול עיכול אנארובי בפסולת אורגנית, באמצעות הבטחת תעריף מועדף לייצור חשמל מפסולת, הן למתקני טיפול בפסולת אורגנית והן למתקני השבה (שריפות שאריות מיון שלא ניתן למחזר). בחודש יולי, נציגי המשרד להגנ"ס הציגו בכנסת את הכוונה שלהם לאשר תקציב של מיליארד ₪ לנושא, אך בסופו של דבר הוחלט על אישור תקציב של 2.4 מיליארד ₪.

התקציב הגדול אמור לשמש לתמיכה של כ 800,000 ₪ ל-3 מתקנים שיוכלו לטפל בכ- 150,000 טון פסולת עירונית אורגנית בשנה. כלומר 450,000 טון פסולת בשנה.

המשמעות היא שגם במידה והמתקנים האלה יקומו, הקיבולת הארצית של מתקני הטיפול בפסולת אורגנית תגיע רק לכ- 1.65 מליון טון פסולת אורגנית בשנה. בעוד כבר היום נוצרים מדי שנה כ 3 מליון טון פסולת אורגנית בישראל, כמות שצפויה לעלות לכ- 4 מליון טון בשנת 2040.

זה המקום להזכיר שההכנסות השנתיות של הקרן עומדות על כחצי מיליארד ₪ בשנה שברובם מגיעים מהיטל ההטמנה שמשלמות הרשויות המקומיות.

העדפת מתקנים אנאירוביים במקום קומפוסטציה

העיכול האנארובי הוא תהליך טבעי של פירוק ביולוגי של חומר אורגני באמצעות חיידקים המתבצע בתנאים אנאירוביים (חוסר חמצן), בניגוד לפירוק אירובי המתרחש בנוכחות חמצן. הפירוק האנארובי הופך חלק מהחומר האורגני למתאן [CH₄] (ביו-גז), הניתן לניצול כמקור אנרגיה להפקת חשמל.

כיום יש 2 שיטות נפוצות לטיפול בפסולת אורגנית: עיכול אנאירובי, וקומפוסטציה. המשרד להגנ"ס מעדיף לתמוך בעיכול אנאירובי משום שהוא מייצר חשמל ירוק, העלויות החיצוניות הסביבתיות שלו הן שליליות, הוא דורש פחות שטח, והוא מייצר פחות מפגעי ריח ופחות מפגעים תברואתיים. כל זאת ביחס לקומפוסטציה בה אין הפקת חשמל, יש עלות חיצונית סביבתית נמוכה, היא דורשת יותר שטח ויוצרת יותר מפגעי ריח ותברואה.

סוגיה נוספת היא השימוש בשארית החומר שנותרת לאחר העיכול האנארובי, אותה המשרד להגנ"ס מגדיר כחומר אורגני מיוצב, שכיום משמש כדשן חקלאי או לטיוב אדמה חקלאית. אלא שהמשרד להגנ"ס מנסה לקדם תקנות שיאפשרו שימוש חקלאי רק בחומר אורגני מיוצב שהופרד במקור, כלומר חומר אורגני שהופרד במתקני מיון, יצטרך להשלח להטמנה, לאחר שטופל במתקן עיכול אנארובי או קומפוסטציה.

2.4 מיליארד ₪ למתקנים אנאירוביים

כאמור, לפני שנתיים וחצי פרסם המשרד להגנת הסביבה קול קורא לתמיכה בהקמת מתקני טיפול בפסולת עירונית אורגנית באמצעות עיכול אנארובי. אך יזמים לא הגישו הצעה בשל אי הוודאות שאופפת את התחום.

אי הוודאות לא מסתכמת רק בשאלה מה המחיר שיהיה אפשר לגבות עבור החשמל ואם אפשר יהיה להשיב את כספי ההשקעה אלא בשאלה אם יהיה מה לעשות עם החומר האורגני ולמשך כמה זמן תימשך התמיכה.

מנגנון התמיכה המעודכן שאישרה הקרן לניקיון הוא של תמיכה תעריפית במתקני העיכול האנאירוביים אשר תימשך 25-30 שנה. המתקנים שיתוקצבו יקבלו תמיכה עבור כל קוט"ש של חשמל שהם ייצרו מהביוגז שיופק בתהליך העיכול האנאירובי.

לפי הערכת המשרד להגנ"ס, מ-1 טונה של פסולת אורגנית ניתן לייצר כ- 290 קוט"ש חשמל. התעריף שמשלמת רשות החשמל עבור קוט"ש חשמל מאנרגיה מתחדשת הוא כ-30 אגורות, ובנוסף אליו, התמיכה של המשרד להגנ"ס אמורה לספק עוד כ 70 אגורות לכל קוט"ש.

המשרד להגנ"ס מסביר כי התעריף הירוק של רשות החשמל לא מייצר כדאיות להקמת מתקן טיפול אנאירובי, בין היתר משום שהוא לוקח בחשבון רק את התועלת למשק החשמל, ולא את התועלת למשק הפסולת, לכן המשרד להגנ"ס מוסיף את התעריף של 70 אג'.

חשוב לציין שהפרטים המדוייקים של מתווה התמיכה טרם פורסמו, האישור בקרן הניקיון הוא אישור עקרוני של גובה התקציב שמוקדש לנושא הזה, אך וועדת התמיכות תקבע את הפרטים המדויקים שיתפרסמו בהמשך.

חברות לפינוי וטיפול בפסולת