קרן הניקיון, שבשליטת המשרד להגנת הסביבה, אישרה בחציון השני של 2022, לפני שהתחלפה הממשלה, תקציב של כ-950 מיליון ₪ למטרות שונות. שני סעיפים זכו כל אחד לתקציב של כ-400 מיליון ₪ כל אחד:
רוב התקציבים אושרו מחשבון ההטמנה אשר הכסף בו מגיע מהיטל ההטמנה שמשלמות הרשויות המקומיות עבור כל טונה פסולת שנשלחת להטמנה. כמו בכל דיווח שלנו על תקציבי התמיכה של קרן הניקיון, גם הפעם מופיעים סעיפים שמקבלים תמיכה מחשבון ההטמנה בלי להיותקשורים למטרות הראשיות של הקרן (קידום צעדים להפחתת הטמנה). בין הסעיפים שתוקצבו הפעם: חינוך להגנה על בעלי חיים, חינוך אקלימי בתנועות נוער ותמיכה בארגונים סביבתיים. כאשר שלושת הסעיפים האלה בלבד זכו לתקציב של כ-30 מיליון ₪.
רשימת הסעיפים המלאה שזכו לתקצוב מקרן הניקיון מופיע בהמשך הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
אחד הסעיפים שזכו לתקציב גדול של 400 מיליון ₪ הוא פרויקט משותף עם משרד הכלכלה להקמה, הרחבה ושידרוג של מפעלי מיחזור והגדלת השימוש התעשייתי בחומרים ממוחזרים (תכנון מעגלי). כל זאת כדי לקדם את תעשיית המיחזור בישראל.
הבקשה לתקציב הוגשה לקרן לאחר עבודה משותפת של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה, אשר חקרו ומיפו במשך יותר משנה את החסמים לשגשוג תעשיית מיחזור בישראל. להלן עיקרי הממצאים שלהם:
משרד הכלכלה מבצע שורה של פעולות לעידוד ותמיכה במפעלי מיחזור, ובהם הסדרת תקינה שתאפשר שימוש בחומרי גלם ממוחזרים.
כדי לעודד הקמה של מפעלי מיחזור, משרדי הסביבה והכלכלה ביקשו וקיבלו תקציב מקרן הניקיון לפתיחת קול קורא להקמה, הרחבה ושדרוג של מפעלי מיחזור או של מפעלי מיון שלא ממיינים פסולת מעורבת, אלא עושים מיון נוסף לפסולת שכבר ממוינת.
צעד נוסף לקידום תעשיית המיחזור שקרן הניקיון תיקצבה הוא תמיכה ביצירת שיתופעי פעולה בין מפעלי מיחזור לתעשיות המשך (אשר לוקחות את תוצרי המיחזור הראשוני והופכות אותם למוצרי ביניים או למוצרים מוגמרים).
את התמיכה בשני הפרויקטים האלה אמורה לנהל רשות ההשקעות, במסלול רב שנתי של כחמש שנים, עם תקציב של 400 מיליון ₪ מקרן הניקיון.
בשנת 2018 המשרד להגנת הסביבה פרסם קול קורא שעניינו תמיכה בתפעול מתקני מיון קיימים של פסולת עירונית. תקציב התמיכה הכולל עמד על 300 מיליון ₪, עד 40 ₪ לטונה פסולת שתעבור מיון, עד למכסה של 3.75 מיליון טונה פסולת ממוינת בתקופה של 5 שנים. הרעיון היה לתת תמיכה למתקני המיון כל עוד הם מתחרים בחלופת ההטמנה הזולה יותר – כשהרעיון המקורי היה שהטמנה של פסולת לא ממוינת תיאסר עד שיסתיים הקול הקורא. אלא שהמצב לא השתנה ותקופת התמיכה מסתיימת ומתקני המיון טוענים לחוסר רווחיות אל מול חלופת ההטמנה.
בין המתקנים שזכו לקבל תמיכה במסגרת זו – גרין נט שממיין את הפסולת העירונית של ירושלים ומפעל ה-RDF בחירייה. לאחרונה עלתה דרישה הן מצד מתקני המיון והן מצד הרשויות המקומיות להאריך את התמיכה למתקנים, אחרת מתקני המיון ייאלצו לגבות יותר והרשויות יידרשו לשלם יותר.
הנושא נידון בהנהלת קרן לניקיון והמשרד להגנת הסביבה הסביר שאינו יכול לתמוך במתקנים לתמיד, ומטרת התמיכה היא לאפשר להם לתפקד עצמאית. לבסוף אושר מתווה של תמיכה מופחתת ל-3 שנים נוספות.
כך, הוצע שבשנת ההארכה הראשונה התמיכה תהיה 30 ₪ לטונה פסולת, בשנה השנייה – 20 ₪ לטונה ובשנה השלישית – 10 ₪ לטונה. עוד נקבע שהתמיכה תיפסק כאשר תקנות הפסולת האורגנית – המחייבות לטפל בפסולת אורגנית לפני הטמנה – יאושרו סופית וייכנסו לתוקף.
במשרד להגנ"ס מעריכים שהמשמעות של ההארכה הנ"ל, עבור מתקני המיון הקיימים (גרינ נט ו-RDF), ואלה שבהקמה או החלו לפעול לאחרונה (דודאים, עפולה, עברון) היא תוספת תקציב של 400 מיליון ש"ח לקול הקורא המדובר שקיים מאז שנת 2018. קרן הניקיון לא אישרה תקציב חדש לנושא הזה, אלא על בסיס תקציב קיים שכבר אושר לקולות קוראים של מתקני מיון או מתקני טיפול בפסולת. חשוב לזכור כי המתווה הזה אושר בקרן הניקיון לפני כחצי שנה, ובינתיים כלל לא ברור האם הוא ייתן מענה למצוקת מתקני המיון הקיימים, והנושא נמצא בבדיקות של המשרד להגנ"ס.
בשנת 2021 המשרד להגנת הסביבה פרסם קול קורא להקמה או שדרוג של מתקן טיפול בפסולת אורגנית, או לתפעול מתקן טיפול קיים בפסולת אורגנית לתקופה של 5 שנים, עם תקציב של 600 מיליון ₪. מסתבר שבפועל אף יזם לא הגיש בקשה לקול הקורא.
בהתאם לכך המשרד שינה את תנאי הקול הקורא המקורי והגדיל את התמיכה להקמת מתקני טיפול מ-40% תמיכה לעד 60%. בנוסף, הוא מגדיל את התמיכה במתקנים קיימים מ-50 ₪ לכל טונה פסולת שהם יטפלו בה ל-100 ₪ לטונה.
מעבר להגדלת התמיכה הכספית, זמן התמיכה הוגדל מ-5 שנים ל-7 שנים או עד כניסה לתוקף של חובה המגבילה/האוסרת על הטמנת פסולת מעורבת, הראשון מביניהם. בנוסף, הוחלט על מתן הנחה לכניסה לטיפול של חומר אורגני שהופרד במקור – הנחה של עד 80 ₪ לטונה. כמו כן, הוחלט על הקלה בפריסת התשלומים לרשויות המקומיות, שהן הלקוחות של מתקני הטיפול.
לפי נתוני המשרד להגנ"ס, כיום נאספים מדי שנה כ- 69 אלף טונות של מיכלי זכוכית, רובם בקבוקים במסגרת חוק הפיקדון, וחלק קטן של מיכלי זכוכית אחרים בפחים הסגולים במסגרת חוק האריזות. היקף האיסוף הזה משקף 55% מכלל מיכלי הזכוכית בארץ העומדת על כ-130 אלף טונות בשנה.
מסתבר שרק כ – 11,000 טון מפסולת הזכוכית, עוברת מיחזור מבקבוק לבקבוק בישראל, במפעל פינציה ירוחים. מרבית פסולת הזכוכית שנאספת נשלחת למיחזור בחו"ל, תחת חוק הפיקדון שמתיר זאת.
כאמור, יש רק מפעל אחד בישראל - פיניציה ירוחם - שממחזר בקבוק לבקבוק בהיקף של כ-10 אלף טונות בשנה, למרות שיכולת הקליטה של פסולת זכוכית גדולה יותר ולכן המפעל משתמש גם בחומר גלם בתולי.
החסם העיקרי להגדיל את כמות המיחזור במפעל, היא מיון של פסולת הזכוכית והפרדת הזכוכית ה'לבנה' (שקופה) מהזכוכית הצבעונית. משום שרק מהזכוכית השקופה אפשר לייצר מיכלי זכוכית שקופים – שהם המבוקשים ביותר.
כדי להגדיל את כמות הזכוכית הממוינת, ואגב כך להגדיל את שיעור המיחזור מבקבוק לבקבוק במפעל פינציה בישראל במקום לייצא את הפסולת למיחזור בחו"ל, קרן הניקיון אישרה לפרסם קול קורא לתמיכה