המשרד להגנ"ס שוקל להקים מינהלת שתסייע בקידום הקמת מתקני טיפול בפסולת, בעזרת כספי היטל ההטמנה שנצברים בקרן הניקיון, זאת על רקע חוסר הצלחתה של הקרן לקדם את הנושא בעשור האחרון. כך נאמר בדיון שהתקיים בועדת הפנים והסביבה בכנסת בשבוע שעבר, שעסק בקרן ניקיון ויישום אסטרטגיית הטיפול בפסולת.

בדיון בוועדה השתתפו השרה להגנת הסביבה ומנכ"ל המשרד, נציגי משרד האוצר, נציגי השלטון המקומי, נציגי עמותות סביבתיות ועוד. מרבית הגורמים הסכימו כי יש צורך בהקמת גוף ביצוע (מינהלת) שיישם את אסטרטגיית הטיפול בפסולת.

בנוסף, נרשמה הסכמה רחבה לגבי הצורך לעבור לתקצוב ישיר של הרשויות המקומיות במטרה לעודד פתרונות חלופיים להטמנה (הפחתה במקור, שימוש חוזר, מיחזור, השבה) במקום שיטת הקולות הקוראים שלא עבדה כנדרש.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן ומנכ"ל המשרד גיא סמט הציגו את הדגשים של המשרד להגנ"ס ליישום אסטרטגיית הפסולת, ובפרט את הצורך בהקמת מתקני קצה נוספים, כולל מתקני השבה. בתוך כך, סמט הודיע כי בחודשים הקרובים צפוי להתפרסם מכרז להקמת מתקן השבת אנרגיה מפסולת עירונית בנאות חובב בדרום, המתקן הראשון מסוגו בישראל.

לצד נתוני כספיים מעודכנים של קרן הניקיון, עלו בדיון נושאים נוספים כגון המשך התמיכה בהפעלת מתקני מיון קיימים, פתרונות לפסולת אורגנית שעברה במתקני מיון, קמפיין חדש שיושק בקרוב לציבור הרחב, ועוד

קישור למצגת שהכין המשרד להגנ"ס לקראת הדיון, וניירות עמדה של הגורמים השונים, מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. השלטון המקומי לשרה להגנת הסביבה: בטלי את היטל ההטמנה, 01.2.2023
2. ברגע האחרון נדחתה העברת השליטה בקרן הניקיון, 20.2.2023
3. מבקר המדינה: קרן הניקיון לא השיגה את מטרותיה, 12.5.2022
4. חוק ההסדרים אושר, 01.3.2023
5. 50 מיליון ₪ למתקני טיפול בפסולת אורגנית בבתי עסק, 22.11.2022

הקמת מנהלת ביצוע לענף הפסולת

אחת הטענות המרכזיות שחוזרות ועולות נגד הקרן לניקיון היא כישלונה בצמצום הטמנת הפסולת בישראל, למרות הכנסותיה המשמעותיות מדמי ההטמנה שמשלמות הרשויות המקומיות. לפי נתונים עדכניים של מרכז המחקר והמידע בכנסת, יתרת הכספים שהצטברו בקרן לניקיון בסוף 2021 הייתה 3.1 מיליארד ₪. עם זאת, רק כ-39% מכספי הקרן מנוצלים מדי שנה.

על רקע זה, גורמים שונים טוענים שיש להקים מנהלת ביצוע – גוף שיעסיק אנשי מקצוע, ישכנע רשויות מקומיות להקים בשטחן מתקני טיפול פסולת, יתאם בין גורמי התכנון ועוד. גוף דומה קם לפני מספר עשורים לטפל בבעיית הביוב בפריפריה, ובמשך 20 שנות פעילות הצליח לפתור את מרבית החסמים, כך לדברי שלמה דולברג, מנכ"ל השלטון המקומי.

דולברג הוסיף בדיון כי רשויות המדינה לא הוכיחו את עצמן בקידום פרויקטים בפועל בתחום הפסולת ולכן הקמת מנהלת היא הפתרון, אך לא מנהלת שיקימו נציגי רשויות המדינה, כפי שהמשרד להגנת הסביבה שוקל להקים בשיתוף משרד האוצר. לדברי דולברג, קיים חשש שמשרד האוצר ישלוט בפעילות המנהלת ויפריע לה.

גם אם לא קיימת הסכמה לגבי הגופים שינהלו את המנהלת, עדיין חלה התקדמות, שכן יש היום הסכמה לגבי כישלונה של הקרן הניקיון והצורך להקים גוף ביצועי.

הקץ לקולות קוראים? תקצוב ישיר לרשויות מקומיות

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, אמר אתמול בדיון בכנסת כי המשרד מתכוון לעבור לתקצוב ישיר של רשויות מקומיות לעודד צעדים להפחתת הטמנה – זאת במקום תמיכה באמצעות קולות קוראים שהייתה נהוגה בשנים האחרונות.

כבר שנים שמופנית ביקורת כלפי שיטת הקולות הקוראים בטענה שהם מסייעים בעיקר לרשויות מקומיות חזקות. לרשויות חלשות אין את הידע והמשאבים להגיש בקשה במסגרתם וכך גדל הפער בינן לבין רשויות חזקות, גם בתחום הטיפול בפסולת. עוד טענה נגד הקולות הקוראים היא משך תקפותם – לרוב לשנה אחת, כך שהרשות נאלצת להגיש בקשה מדי שנה.

נציגי השלטון המקומי וגם נציג העמותות בקרן לניקיון חזרו אתמול בדיון על הטענות בנושא. במקביל, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה הודיע כי המשרד יעבור לתקצוב ישיר מתמשך רב שנתי של הרשויות, תוך התחשבות ברשויות חלשות.

צעד זה צפוי לצמצם את הפערים בין הרשויות המקומיות ולייעל את הטיפול בפסולת באזורים בארץ שהוזנחו לאורך השנים, לרבות ביישובים הערביים. בנוסף, הוא צפוי להקל על הרשויות מבחינה בירוקרטית.

מקדמים הקמת מתקני קצה

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן והמנכ"ל גיא סמט הדגישו את הצורך לקדם הקמת מתקני קצה שיקלטו שאריות פסולת עירונית ממתקני מיון. כיום יש מחסור במתקני קצה והנפח הפנוי במטמנות הולך ומצטמצם.

עם חזרתו של סמט לתפקיד המשרד להגנ"ס, הוא מתמקד בקידום הקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת, כולל מתקני השבה. לדבריו, המשרד להגנת הסביבה פנה לרמ"י לטובת הקצאת שטחים להקמת מתקני טיפול בפסולת וכעת יש לבדוק איזה שטחים אפשר להפקיע ולעבוד איתם.

במקביל, המכרז להקמת מתקן השבת אנרגיה מפסולת באזור התעשייה של נאות חובב אמור להתפרסם בחודשים הקרובים, לפי סמט. בנוסף, יש שטחים זמינים נוספים למתקני טיפול בפסולת בי-ם ובחירייה.

צעד נוסף שנוקט בו המשרד להגנ"ס במטרה לעודד הקמת מתקני קצה המייצרים חשמל מפסולת הוא הבטחת תעריף מועדף למתקנים אלה. המשרד להגנת הסביבה הצליח להכניס את הנושא לחוק ההסדרים שאישרה הממשלה לאחרונה.

לפי הסיכום, יינתן תעריף מועדף לייצור חשמל מפסולת במתקני ביוגז (טיפול אנארובי בפסולת אורגנית) או מתקני השבה (שריפת פסולת). התעריף המועדף אמור לשפר את ההיתכנות הכלכלית של מתקנים לטיפול בפסולת, שהיום מתחרים בהטמנת פסולת, ולהגדיל את הוודאות ארוכת הטווח ליזמים בתחום..

המשך תמיכה שוטפת במתקני מיון קיימים

לדברי ראש ענף טיפול בפסולת בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל איגוד ערים דן (חירייה) גיל לבנה, על המשרד להגנת הסביבה להחזיר את התמיכה הכספית בהפעלה השוטפת של מתקני המיון לפסולת הקיימים, שהסתיימה לאחר 5 שנים, כולל גרין נט בירושלים ומתקן ה RDF בחירייה. לבנה הוסיף שחלק מהמתקנים יעצרו את פעילותם, שכן עדיין לא קיימים מספיק מתקני קצה שיקלטו מהם את הפסולת וללא מענק מהמדינה לא משתלם להם לפעול.

בתגובה, סמט השיב בדיון בוועדה כי בשבוע הבא יוצג למשרד להגנת הסביבה המצב הכלכלי של מתקני המיון הרלוונטיים ובהתאם לכך יישקל המשך התמיכה. המשרד הודיע כי הוא לא ימשיך לתמוך במתקני מיון רווחיים משום שמטרת התמיכה היא "להעמיד על הרגליים" מתקני מיון חלשים, כדי להבטיח את קיומם. לבנה אמר שללא חזרת התמיכה הכספית, התשלום לרשויות המקומיות יגדל ולכן הן יעדיפו להטמין את הפסולת ללא מיון מקדים.

פתרונות לפסולת אורגנית ממתקני מיון

עוד בעיה שהזכיר לבנה, והועלתה גם בנייר עמדה שפרסמה התאחדות התעשיינים לקראת הדיון,  נוגעת לפסולת האורגנית שנותרה לאחר מיון פסולת עירונית (פח ירוק), לפיה אין עבורה כיום פתרון למעט הטמנה, משום שהמשרד להגנת הסביבה אוסר להשתמש בה כדשן לחקלאות. לדברי לבנה, במצב הקיים אין הצדקה למיון פסולת.

טענות נוספות שהועלו בנייר העמדה של התאחדות התעשיינים הן שאין הבחנה בגביית היטל ההטמנה בין פסולת שעברה מיון, לפסולת שמגיעה להטמנה ללא מיון מקדים. לפי עמדת ההתאחדות, התנהלות זאת מרתיעה יזמים מלהיכנס לתחום הטיפול בפסולת, שכן המסר הוא שאין העדפה למיון ומיחזור על פני הטמנה" התאחדות התעשיינים סיכמה כי ניתן להפחית את דמי ההטמנה לפסולת שנשלחת להטמנה לאחר שעברה מיון כחלופה להמשך התמיכה הכספית במתקני מיון.

דגשים נוספים מופיעים בנייר העמדה המופיע בתחתית הכתבה.

הצטברו 3.2 מיליארד ₪ בקרן הניקיון

לפי הנתונים שהוצגו בדיון, נכון לסוף 2022, יתרת המזומנים בקרן הניקיון הייתה 3.2 מיליארד ₪. בממוצע של 5 שנים, מדי שנה נכנסים לקרן כ- 540 מיליון ₪ והיא הוציאה 251 מיליון ₪. כעת יש לקרן יתרות אשר מחויבות לפרויקטים מסוימים בגובה 1.5 מיליארד ₪ ויתרות לא מחויבות, כלומר ללא שיוך ספציפי, בסך 1.7 מיליארד ₪. מבין היתרות הלא מחויבות, 930 מיליון ש"ח מהם אמורים להיות משויכים בקרוב לפרויקטים מסוימים.

ההערכה היא כי עד ל-2030 יצטברו עוד כ- 3 מיליארד ₪ בקרן מכספי היטל ההטמנה המופקדים בה  כך שבתוספת היתרה הנוכחית (3.2 מיליארד ₪) הסכום שיעמוד לטובת יישום אסטרטגיית הפסולת יעמוד על כ 6.1 מיליארד ₪. ההוצאות המתוכננות ליישום אסטרטגיית הפסולת עד שנת 2030 מעט גבוהות יותר ועומדות על 6.3 מיליארד ₪.

הכסף צפוי להיות מושקע בהקמת מתקני טיפול בפסולת (1.8 מיליארד ₪), תמיכה בהפעלת מתקנים (0.6 מיליארד ₪), הקמת 3 מתקני השבה (1.2 מיליארד ₪), הפרדת פסולת אורגנית במקור (כמיליארד ₪). בנוסף, יושקעו כספים בחינוך ובהסברה ובנושאים נוספים בסך כ-1.6 מיליארד ₪.

קמפיין לעודד לשמור על הניקיון

השרה להגנת הסביבה סילמן הודיעה בדיון כי בקרוב המשרד להגנ"ס ייצא בקמפיין שמטרתו לעודד את הציבור לשמור על הניקיון בשטחים הציבוריים ובשמורות הטבע, במימון קרן הניקיון. השרה אמרה כי בעבר היו שני קמפיינים בסדר גודל כזה שהצליחו לגייס את הציבור – קמפיין פרחי הבר וקמפיין "ישראל מתייבשת". הקמפיין המתוכנן מקווה לגרוף הישג דומה.

"הקרן לניקיון לא צריכה להלוות הלוואות לאוצר"

משתתפים רבים בדיון הביעו התנגדות להמשך ההלוואות של משרד האוצר מהקרן לניקיון. הקרן הלוותה לאוצר הלוואות מצטברות של 2.3 מיליארד ₪ לאורך השנים. לפני מספר חודשים תקף מבקר המדינה הלוואות אלה ואמר שהיה ניתן להשקיע את הכסף ולהרוויח ריבית.

מי יישב בהנהלת קרן הניקיון?

לפני כחודש דיווחנו כי המשרד להגנ"ס הצליח לשמור על הרכב הנהלת קרן הניקיון, אל מול דרישה שהגיעה מחוק ההסדרים, לפיו השליטה בקרן תעבור לידי משרד הפנים.

כיום הנהלת הקרן מונה 7 חברים: 3 מהמשרד להגנת הסביבה, שניים ממשרד האוצר ושני נציגי ציבור - אחד מהם נציג הארגונים הירוקים והשני נציג הרשויות המקומיות. מי שממנה אותם הם השר/ה להגנת הסביבה.

חשוב לציין כי נציג הארגונים הירוקים מונה רק לפני שנתיים, במקום נציג נוסף של השלטון המקומי.

ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, ח"כ אשר, הציע בסיכום הדיון לשקול שאחד משני הנציגים של משרד האוצר בקרן הניקיון יוחלף בנציג נוסף של רשויות מקומיות. מנכ"ל השלטון המקומי תמך בכך.

בנייר עמדה שפרסמה התאחדות התעשיינים לקראת הדיון שהתקיים בכנסת, היא טענה  שההתאחדות מודרת מהקרן למרות שהיא מייצגת את התעשיינים המטפלים בפסולת – שחשוב שיהיה להם ייצוג בקרן.

---

מסמכים רלוונטיים: