ראשי השלטון המקומי שלחו מכתב לשרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, בדרישה לבטל את היטל ההטמנה שנגבה מהרשויות מקומיות עד להשלמת הקמת פתרונות חלופיים שיאפשרו לרשויות לא לשלם את היטל ההטמנה, כגון מפעלי מיחזור, בהיקף מספק. בינתיים, קוראים ראשי השלטון המקומי לסילמן – להקפיא באופן מיידי את העלאת תעריפי היטל ההטמנה שצמודים למדד.

להיטל ההטמנה יש 2 מטרות עיקריות, הראשונה היא לייקר באופן מלאכותי את ההטמנה כדי לעודד חלופות טיפול בפסולת יקרות יותר, כמו מיחזור והשבה. המטרה השנייה היא להשתמש בכספי ההיטל על מנת לקדם את החלופות להטמנה.

כל עוד החלופות לא קיימות, לרשות המקומית אין ברירה אלא לשלם את ההיטל. כבר שנים ארוכות שהמשרד להגנת הסביבה, ששולט בקרן הניקיון בה מצטברים כספי היטל ההטמנה, לא מצליח לגרום להקמת מספיק מתקני קצה שיהווו תחליף להטמנה, בהתאם לכך שיעור ההטמנה כמעט ולא השתנה בעשור האחרון, והרשויות המקומיות ממשיכות לשלם את ההיטל, והן מתוסכלות.

במקביל, תעריפי היטל ההטמנה מתעדכנים מדי שנה בהתאם למדד. בשנתיים האחרונות הייתה קפיצה של 8% בתעריף ההטמנה של כל טון פסולת – מ-108.73 ₪ בשנת 2021 ל-117.22 ש"ח בשנת 2023. מכיוון שבשנת 2021 הרשויות המקומיות שילמו כ- 550 מלש"ח היטל הטמנה, עלייה של 8% משקפת תשלום נוסף של כ- 45 מיליון ש"ח בשנת 2023.

בנוסף לכך, השלטון המקומי טוען שכספי היטל ההטמנה, המועברים לקרן לשמירת הניקיון, משמשים בין היתר לשימושים שלא קשורים לפסולת, כולל הלוואות למשרד האוצר.

המשרד להגנת הסביבה ציין בעבר שסכומים נכבדים מהקרן כבר משויכים 'על הנייר' להקמת מתקני פסולת שונים ברחבי הארץ. מאחר שתהליכי תכנון המתקנים ומציאת השטח שעליו הם יוקמו נמשכים שנים ארוכות, הכספים בינתיים נותרים בקופה, אך הם מסומנים ובהמשך ישמשו למטרה שלשמה הוקצו.

קישור לעותק של מכתב ראשי השלטון המקומי לשרה להגנת הסביבה מופיע בתחתית הידיעה.

כתבות רלוונטיות:

1. אסטרטגיית הפסולת: נדרשים עוד 45 מתקני פסולת, 06.3.2022
2. מבקר המדינה: קרן הניקיון לא השיגה את מטרותיה, 12.5.2022
3. 50 מיליון ₪ למתקני טיפול בפסולת אורגנית בבתי עסק, 22.11.2022
4. הרשויות המקומיות עתרו לבג"ץ נגד המשרד להגנ"ס, 09.11.2015
5. סמט: ניתן להחזיר את כספי ההיטל לרשויות בתנאי מסוים, 04.10.2018

התעריפים החדשים של היטל ההטמנה

מדי שנה תעריפי היטל ההטמנה מתעדכנים בהתאם למדד לפי סוג הפסולת ולפי סוג האתר שאליו מסולקת הפסולת. לפי התעריפים המעודכנים לשנת 2023, פסולת מעורבת או יבשה שתסולק למטמנה של פסולת מעורבת תחייב בתשלום היטל הטמנה של 117.22 ש"ח לטון פסולת. מרבית הפסולת העירונית היא פסולת מסוג זה.

היטל ההטמנה לטון של פסולת יבשה שתסולק למטמנה של פסולת יבשה יעמוד על 78.15 ₪. במקרה של שאריות מיון פסולת שיסולקו לאתר סילוק פסולת, גובה ההיטל יהיה 117.22 לטון. ההיטל על בוצה שתסולק למטמנת פסולת מעורבת יהיה 156.29 ₪ לטון, על בוצה תעשייתית שתסולק לאתר סילוק פסולת – 52.10 ₪ לטון, ועל פסולת בניין שתסולק – 5.21 ₪ לטון.

מדובר בעלייה של כ 8% ביחס לתעריפים של שנת 2021. טבלת התעריפים המלאה של היטל ההטמנה בתחתית הידיעה.

השלטון המקומי: לבטל את ההיטל עד שיהיו חלופות להטמנה

אחת הטענות המרכזיות במכתב של ראשי השלטון המקומי לשרה להגנת הסביבה היא כי יש לבטל את היטל ההטמנה עד שתושלם הבנייה של כלל מתקני הפסולת והמיחזור החסרים כדי לספק חלופה אמיתית להטמנה. "לא יעלה על הדעת כי יימשך הנוהג הנפסד של גביית היטלים, מבלי שתהיה חלופה מתאימה להטמנה", חותם השלטון המקומי את המכתב.

ואכן, במשך שנים ארוכות מאז הוחלט על גביית היטל הטמנה שמטרתו לסייע לקדם סוגיות איכות סביבה בדגש על פתרונות טיפול בפסולת, שיעור ההטמנה בישראל כמעט לא השתנה ועומד על כ-77%.

גם מבקר המדינה קבע בדוח האחרון שלו כי המשרד להגנת הסביבה כשל עד כה בטיפול בפסולת והציע לבחון שינוי מבני בקרן לניקיון. בעקבות כך המשרד התחייב לבחון את הנושא. בעבר הוא הציע להקים גוף שתפקידו יהיה לנהל את משק הפסולת בישראל, אך המשרד עדיין בוחן את האפשרויות.

לעומת טענות השלטון המקומי כי כספי היטל ההטמנה לא מנוצלים לטיפול בפסולת, המשרד להגנת הסביבה מבטיח שכספי היטל ההטמנה שמצטברים בקרן, שנכון לעכשיו עומדים על מעל 3 מיליארד ₪, אכן מושקעים בהקמת מתקני טיפול בפסולת בהיקפים שחסרים היום, אולם מאחר שתהליכי התכנון והקמת המתקנים נמשכים זמן רב, טרם ניכר שינוי בשיעורי הפסולת המוטמנים.

אם המשרד צודק והכספים שהצטברו בקרן לניקיון אכן "צבועים" למטרות הקמת מתקני טיפול חדשים, הרי שבשנים הקרובות צפויים לקום עשרות מתקנים חדשים שיצלחו את תהליכי התכנון שהם תקועים בהם כרגע.

בינתיים דורשים בשלטון המקומי לבטל את היטל ההטמנה – משום שעדיין אין חלופות טיפול בפסולת מספקות העומדות לבחירת הרשויות המקומיות – ועד שיבוטל היטל ההטמנה, הם מבקשים להקפיא באופן מיידי את תעריפי היטל ההטמנה שעולים משנה לשנה בצמוד למדד. המשרד להגנת הסביבה טרם הגיב לדרישה.

האם המשרד להגנ"ס יאבד את השליטה בקרן הניקיון?

ללא קשר לבחינת שינוי מבני בקרן לניקיון על ידי המשרד להגנת הסביבה, כפי שפרסמנו לאחרונה, בהסכם הקואליציוני בין ש"ס לליכוד הוחלט על החלשת סמכות המשרד להגנ"ס בהנהלת הקרן. לפי ההסכם, משרד הפנים תחת ח"כ אריה דרעי (שבינתיים פוטר) יכניס 4 נציגים נוספים ממשרד הפנים לקרן לניקיון ושני נציגי ציבור נוספים שימונו בהמלצת שר הפנים. בנוסף, תפקיד היו"ר יתחלק בין משרדי הפנים והסביבה ולא יישאר בלעדי רק של המשרד להגנת הסביבה.

כיום הנהלת הקרן מונה 7 חברים: 3 מהמשרד להגנת הסביבה, שניים ממשרד האוצר ושני נציגי ציבור - אחד מהם נציג הארגונים הירוקים והשני נציג הרשויות המקומיות. מי שממנה אותם הם השר/ה להגנת הסביבה. ההסכם החדש ישנה את יחסי הכוח בהנהלת הקרן.

לא מוסבר מה עומד מאחורי השינוי ולפי תגובת מרכז השלטון המקומי נראה שהמהלך לא נעשה בתיאום עמו. לדברי השלטון המקומי, "העברנו הצעה להקמת מנהלת ארצית (דוגמת מנהלת המים והביוב) שתקדם ותקים מתקני טיפול באשפה. אין ספק שמנהלת כזו יכולה לסייע לקדם את האתגר הלאומי של הקמת התשתיות הנדרשות לטיפול בפסולת בהיבט התכנוני והביצועי. במקום שהשלטון המקומי ינהל את הקרן שנוסדה מכספי התושבים, משרדי הממשלה נלחמים ביניהם מי ישלוט בקופה".

---

מסמכים רלוונטיים: