במסגרת ועידת איגוד ערים לאיכות סביבה נפת אשקלון, שהתקיימה בתחילת החודש, התקיים מושב שעסק בנושא פסולת בניין, לקראת ההצבעה על נוסח החוק, שעבר גלגולים רבים, אך צפוי לעלות לקריאה ראשונה בכנסת במושב החורף הקרוב. אלא שהמושב, בו לקחו חלק ראשי רשויות מקומיות, גלש במהרה גם לדיון על היטל ההטמנה שמשלמות הרשויות המקומיות ואשר כספיו מצטברים בקרן הניקיון שתחת המשרד להגנ"ס.

תמצית הצעת חוק פסולת בניין

נזכיר, כי מטרת הצעת החוק למנוע השלכה פיראטית של פסולת בניין בצידי הדרכים ובשטחים פתוחים. על פי הצעת החוק, יצרן הפסולת (הבונה/המשפץ/הקבלן) יחויב לפנות את פסולת הבניין, תוך התקשרות ישירה עם אתר מורשה שיספק את כלי האצירה וגם את שירות הובלת הפסולת, זאת בניגוד למצב היום בו יצרן הפסולת מתקשר עם מוביל פסולת שיכול לבחור להשליך את הפסולת באופן פיראטי. כלומר, הצעת החוק החדשה מפחיתה את כמות הגורמים המפוקחים (במקום אלפי מובילים, כמה עשרות אתרי קצה מורשים).

בנוסף, הצעת החוק קובעת, כי הרשות המקומית תהיה אחראית לקבוע תקנות המגדירות את אופן השימוש בכלי האצירה (מכולות) לפינוי פסולת בניין ולפקח על יישומן.

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. חוק פסולת בניין יועלה להצבעה בכנסת באוקטובר, 10.07.2018
2. חוק פסולת בניין: האתגרים, הבעיות והפתרונות, 5.07.2018
3. המחלוקת על פעילות מטמנת ברקת בשוהם נמשכת 18.06.2018
4. עיריית ראשון לציון משיקה מפעל למיחזור פסולת בניין, 25.01.2018
5. מידע נוסף בנושא פסולת בניין | infospot

פתרונות מתאימים או החזרת כספי היטל ההטמנה

אחד הדוברים, עמיר ריטוב, ראש המועצה האזורית לב השרון ויו"ר מרכז המועצות האזוריות, העלה את הבעיות המוכרות של השלכת פסולת בניין, הנובעות בשל היעדר חוק בנושא. לדבריו, מאחר ואין כמעט אתרי פסולת בניין באזור השרון, יש לקבלנים תמריץ גדול להשליך את הפסולת בצידי הדרך ובשטחים פתוחים. והמשרד להגנ"ס מחייב את הרשויות לפנות את פסולת הבניין משום שהיא גורמת לנזק סביבתי. עלות האיסוף והפינוי של פסולת בניין שהושלכה בשטח פתוח גבוהה בהרבה מאשר פינוי במקור.

את הצד של משרדי הממשלה הציג גיא סמט, סמנכ"ל שלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה. לדבריו הצעת החוק לטיפול בפסולת בניין גובשה יחד עם השלטון המקומי, אלא שלפני חצי שנה השלטון המקומי הודיע כי הוא נסוג מהצעת החוק כך שגובשה הצעת חוק חדשה, עם מנגנון חלופי שמקובל על מרכז השלטון המקומי. לדברי סמט ההצעה המעודכנת אמורה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת במושב החורף הקרוב.

סמט המחיש את הבעיה של פסולת הבניין, לדבריו, ככל שהרשות המקומית חלשה יותר ובעלת פחות אמצעי אכיפה, כך יותר קל להשליך בשטחה פסולת בניין באופן פיראטי. כך שמי שבעיקר סובל מהשלכת פיראטית של פסולת בניין הן הרשויות החלשות.

אדם טבע ודין: לעגן יעד מיחזור פסולת בניין בחוק

עמית ברכה מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין, ציין כי למרות שהארגון תומך בקידום הצעת החוק של פסולת בניין ואף לקח חלק פעיל בגיבושה ובקידומה, עדיין קיימת בעיה מהותית והיא היעדר יעדי מיחזור לפסולת בניין. לדברי ברכה, יעדי המיחזור של האיחוד האירופי עומדים על כ-70% ובישראל ממחזרים היום כ-30% מפסולת הבניין הנאספת. לדבריו הצעת החוק היא הזדמנות שחבל לפספס לעיגון יעדי מיחזור לפסולת בניין.

היטל ההטמנה: לייצר פתרונות קצה או להחזיר את הכסף לרשויות

עמיר ריטוב, חיבר את נושא פסולת הבניין לא רק להצעת החוק החדשה, אלא גם לנושא היטל ההטמנה וקרן הניקיון בה הצטברו יותר ממיליארד ₪. לדבריו, לא נעשה שימוש נבון בכספי היטל ההטמנה לייצור פתרונות קצה לקליטת פסולת הבניין, שבלעדיהם, עלות הפינוי של הפסולת לאתר מרוחק מאוד יקרה. לדבריו, עקב חוסר היעילות בניצול כספי היטל ההטמנה, הרשויות המקומיות רוצות לקבל את הכסף חזרה ולעשות בו שימוש עצמי ליצירת פתרונות לפסולת.

היטל ההטמנה משמש כמס הכנסה "הייתי משבית את הרשויות"

גם עדי אלדר, ראש עיריית כרמיאל, לשעבר יו"ר השלטון המקומי, התייחס לנושא היטל ההטמנה. לדבריו, הוא מכה על חטא שכיו"ר השלטון המקומי בשנת 2000 הסכים להיטל ההטמנה. לדבריו הוא חשב שההיטל יסייע לשיפור איכות הסביבה בישראל משום שבמקור, 65% מסכום ההיטל היה מיועד למציאת פתרונות קצה ו-35% היה אמור לעבור לשלטון המקומי כדי לייעל את נושאי איכות הסביבה ברשויות.

לדברי אלדר, לאט לאט הפסיקו להעביר לרשויות את חלקן והעלו את היטל ההטמנה. כיום היטל ההטמנה עומד על כ- 120 ₪ לטון פסולת ובקופת הקרן לשמירה על הניקיון הצטברו 1.5 מיליארד ₪.

אלדר התרעם על כך שמשרד האוצר החל בשנים האחרונות להשתמש בכספים שהצטברו בקרן הניקיון כקופת 'הלוואה' לתקציב המדינה, וטען כי בסופו של דבר ההיטל משמש כמס הכנסה שהרשויות משלמות ללא קבלת תמורה. "אם הייתי היום יו"ר מרכז השלטון המקומי הייתי משבית את הרשויות. לא ייתכן שנהיה קופה של משרד האוצר. הרי מי שמשלם – זה הארנונה של התושבים".

המשרד להגנ"ס: הרשויות המקומיות מתנגדות למתקני קצה בשטחן

בנוגע לטענות בנושא היטל ההטמנה וקרן הניקיון, גיא סמט מהמשרד להגנ"ס הזכיר, כי הקרן אישרה לאחרונה את התוכנית האסטרטגית לפסולת עירונית בהיקף של 4 מיליארד ₪ מכספי הקרן להקמת מתקני קצה. לדבריו, גם 2 נציגים של השלטון המקומי היושבים בהנהלת הקרן הצביעו בעד התוכנית.

סמט המשיך וציין, כי המשרד להגנ"ס רוצה לקדם הקמת מתקני קצה, במיוחד במרכז הארץ כך שלא יהיה צורך לשנע את הפסולת לרחוק, אלא שדווקא הרשויות המקומיות הן אלה שמתנגדות להקים מתקני קצה בשטחן, בפרט בשנת בחירות, בשל שיקולי נימבי [NIMBY].

סמט סיים בכך שהבהיר, כי אינו מתנגד להחזרת כספי קרן הניקיון לשלטון המקומי, אך רק במצב בו העמידה ביעדי המיחזור תהיה באחריות הרשויות המקומיות.

התייחסויות

גיל לבנה, ראש מועצת שוהם ויו"ר ועדת איכות הסביבה במרכז השלטון המקומי, מבהיר: "מרכז שלטון מקומי תומך ובעל עניין מרכזי בהסדרת תחום פסולת הבניין הישראל. מטעם זה מש"מ שותף להצעת החוק במתכונתה המעודכנת ומעוניין בקידומה ואישורה בכנסת . על פי הצעת החוק הרשויות המקומיות יקבלו סמכויות רישוי להצבת מכולות פסולות בתחומן ויוכלו בדרך זו לוודא פינוי הפסולת לאתר הטמנה ומחזור מורשה. הסדרת תחום פסולת הבניין בחקיקה עשוי לפתור את המחדל הנפסד והמתמשך  של השלכת פסולת בניין בשטחים פתוחים - דבר שהשית עלויות ניקוי על הרשויות המקומיות והאזוריות. 

באשר לסוגיית היטל ההטמנה, אכן ראוי היה שהכנסות ההיטל יתחלקו בין הרשויות המקומיות לטובת תשתיות מחזור במקטע הפנים עירוני לבין המדינה האחראית להרמת מתקני קצה אזוריים. ההסכם בעניין זה שנחתם בין המשרד להגנ"ס למש"מ לפיו הושבו לרשויות 35% מכספי ההיטל , החזיק מעמד שנתיים בלבד, ומאז הכנסות  ההיטל בסך כ - 3 מיליארד ש"ח מצטברות בקרן הניקיון.  בהיעדר מנגנון אופרטיבי בקרן או במשרד להגנת הסביבה  , קולות קוראים והרשאות תקציביות זוכות למימוש חלקי בלבד ויעדי המחזור אינם ברי השגה עקב כך. 

התכנית האסטרטגית של המשרד היא נכונה וראויה אולם בהיעדר מנגנון ביצועי חושדני שגורלה לא יהיה שונה מההתנהלות עד כה. הרשויות המקומיות הן גוף ביצועי בעל יכולות מוכחות ועל כן נחוץ ונכון להעביר להן את המשאבים למימוש התכנית האסטרטגית."

--------

מסמכים רלוונטיים:

1. טיוטת הצעת חוק פסולת בניין, 05.07.2018