בהמשך לדיווחים שלנו על כוונת הרשויות המקומיות לעתור לבג"ץ נגד המשרד להגנת הסביבה בגין ביטול היטל הטמנת הפסולת, אנחנו מעדכנים כי העתירה הוגשה ודיון בעניינה צפוי בקרוב.
מעיון בנוסח העתירה, אשר הוגשה על ידי עו"ד שרון מדל-ארצי ועו"ד מתן גרפינקל מהמחלקה למשפט סביבתי במשרד עו"ד גרוס – חודק, אנו למדים כי מזה 8 שנים נגבים כספי היטל הטמנה מהרשויות המקומיות, אך הכספים אינם משמשים לייעודם המקורי ומצטברים ללא שימוש בקרן לשמירת הניקיון. נכון למועד העתירה הצטברו מעל מיליארד ₪ בקרן.
לאחרונה אף דיווחנו כי בהצעת התקציב לשנת 2015-2016 ביקש משרד האוצר להעביר לתקציב המדינה הכללי כ-200 מיליון ש"ח מן הקרן לשמירת הניקיון.
לסילוק פסולת בשיטת הטמנה השפעות סביבתיות וכלכליות שליליות, בינהן זיהום קרקע ומי תהום כמו גם השימוש בשטחי קרקע יקרי ערך וחוסר הניצול של חומרי הגלם שמוטמנים בקרקע במקום לעשות בהם שימוש נוסף כך שנאלצים לכרות ולהפיק חומרי גלם חדשים. לכן, לפני כ- 20 שנה החליט המשרד להגנת הסביבה ליישר קו עם המדינות המפותחות ולפעול על מנת לצמצם את השימוש בהטמנה.
אחד הצעדים הראשונים בהם נקט המשרד להגנ"ס היה ניסיון לייקר ולהסדיר את שוק המטמנות על ידי סגירת מאות אתרי הטמנה לא מוסדרים. המחשבה הייתה כי צמצום משמעותי במספר אתרי ההטמנה, ממאות אתרים לא מוסדרים למספר מצומצם של מטמנות מוסדרות, ייקר את עלות ההטמנה, כך שהחלופות הסביבתיות יותר, כגון מיחזור או שימוש חוזר בפסולת, יתפתחו. לאחר מכן הוחלט לנקוט בצעד נוסף, היטל הטמנה - תשלום שעל הרשויות לשלם בגין כל טון פסולת שהן שולחות להטמנה. סכום היטל ההטמנה עלה עם הזמן וההיטל עומד כיום על 108.85 ש"ח לטון פסולת מוטמנת. עוד נקבע כי כספי היטל ההטמנה יועברו לקרן לשמירת הניקיון, וישמשו לטובת פיתוח, הקמה וייעול של אמצעים חלופיים להטמנת פסולת. כדוגמת מתקני קצה מתקדמים שיוכלו למחזר פסולת המועברת אליהם.
בכתב העתירה נטען כי צמצום כמות המטמנות לא הביא לשינוי המיוחל בשיעור הפסולת המוטמנת והגדלת שיעור המיחזור. כמו כן, בעתירה נטען כי גם היטל ההטמנה לא הביא לצמצום בכמות הפסולת הנשלחת להטמנה, בין השאר משום שבפועל כספי היטל ההטמנה שנגבו אינם משמשים לפיתוח חלופות לטיפול בפסולת אלא מצטברים בקרן לשמירת הניקיון ומאלצים למעשה את הרשויות המקומיות בישראל להמשיך ולהעביר את הפסולת הנוצרת בתחומן להטמנה. נכון להיום צבורים בקרן מעל מיליארד ₪ וגביית היטל ההטמנה נמשכת.
לאור הכספים שהצטברו בקרן וחוסר השימוש בה, מרכז השלטון המקומי מבקש בעתירה לבטל את היטל ההטמנה היות ולמרבית הרשויות המקומיות אין כיום פתרון אחר מלבד הטמנה ולכן היטל ההטמנה משמש בעצם כמס אותו משלמים בסופו של דבר התושבים.
לדבריו של חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין מכבים רעות: "תושבי ישראל צריכים לדעת את האמת על פארסת המיחזור בישראל. כיום גם מי שממחזר בביתו ומפריד פסולת רטובה מיבשה, ימצא את הפסולת מוטלת באותו האזור ללא הפרדה. מדינת ישראל אמנם הקימה קרן ייעודית לפיתוח פתרונות מיחזור ופתרונות קצה אקולוגיים נוספים, אלא שלמעשה למעלה ממיליארד וחצי שקלים שנגבו מהרשויות המקומיות מצויים בקרן ולא נעשה בהם דבר. לא ייתכן כי היטלי הטמנה בגין פסולת יכפילו וישלשלו את עצמם מדי שנה עבור הרשויות המקומיות ובמקביל לא ינתן פתרון זול ואקולוגי עבור הרשויות וחשוב מכך עבור כלל תושבי מדינת ישראל שמשלמים את המחיר באמצעות כספי הארנונה ובשל הנזק הסביבתי המתמשך".
לדבריה של עו"ד שרון ארצי, ב"כ מרכז השלטון המקומי ומנהלת המחלקה למשפט סביבתי במשרד עו"ד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' "כיום, כשמונה שנים לאחר כניסתו לתוקף, לא השיג היטל ההטמנה את מטרותיו. שיעור מחזור הפסולת בישראל לא השתנה, אך הרשויות המקומיות נאלצות להמשיך ולשלם את ההיטל מבלי שהכספים המצטברים בקרן לשמירת הנקיון מנוצלים להקמתם של פתרונות מתקדמים לטיפול בפסולת. בנסיבות אלה, בהן ההיטל הפך למס הנגבה ללא סמכות, מתבקש כי המשרד להגנת הסביבה יחדול מגביית ההיטל".
-----
קישורים רלוונטיים