קווי היסוד של הממשלה החדשה וההסכמים הקואליציוניים מתייחסים גם לנושאים של איכות הסביבה – ויש בהם כמה חידושים מפתיעים שכדאי להכיר.
בין הנושאים שמוזכרים בקווי היסוד של הממשלה החדשה: השלמת תהליך החקיקה של חוק האקלים בתוך חצי שנה והחמרת יעד פליטות גזי חממה, קביעת מועד לפינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה, הגברת הפיקוח והאכיפה על תעשיות מזהמות ועוד.
בנוסף לכך, הוחלט שמשרד הפנים בראשות ח"כ אריה דרעי ממפלגת ש"ס יקבל ייצוג משמעותי בהנהלת הקרן לשמירת הניקיון. נזכיר כי מדובר בקרן שמקבלת הכנסות של כחצי מיליארד ש"ח בשנה, רובן מכספי היטל ההטמנה שמשלמות הרשויות המקומיות. המטרה העיקרית של הקרן היא לשדרג את ענף הפסולת בישראל ולצמצם את ההטמנה. בקרן הצטברו למעלה מ-3 מיליארד ש"ח.
כמו כן, בהסכם עם מפלגת הציונות הדתית בראשות ח"כ בצלאל סמוטריץ' הוחלט כי הממשלה תקדם קרן לשמירת השטחים הפתוחים, איכות הסביבה והטבע ביהודה ושומרון, בין היתר במטרה לסייע למועצות האזוריות לטפל בפסולת בנחלים.
בהסכם עם מפלגת עוצמה יהודית בראשות ח"כ איתמר בן גביר הוחלט כי המשטרה הירוקה תעבור מהמשרד להגנת הסביבה אל המשרד לביטחון פנים בראשותו של בן גביר, וכך גם הסיירת הירוקה – זרוע הפיקוח והאכיפה של רשות שמורות הטבע והגנים.
נושא נוסף שמופיע בקווי היסוד של הממשלה הוא ביטול המס על כלים חד פעמיים שהנהיגה השרה היוצאת תמר זנדברג. ואכן, עם כניסתו לתפקיד אתמול הורה שר האוצר החדש ח"כ בצלאל סמוטריץ לבטל את המס.
בהסכם הקואליציוני עם מפלגת יהדות התורה נקבע כי הם יקבלו את תפקיד יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת – הוועדה שמפקחת ומסייעת, בין היתר, למשרד להגנת הסביבה.
כתבות רלוונטיות:
אחד מקווי היסוד של הממשלה החדשה הוא כאמור השלמת חקיקת חוק אקלים משופר. החוק כבר עבר בקריאה ראשונה בממשלה היוצאת ונותר לאשרו בקריאה שנייה ושלישית. אך הממשלה החדשה מבקשת להחמיר את יעדי הפחתת פליטות גזי החממה ולקבוע יעד הפחתה של 50% לשנת 2030 בהשוואה לשנת 2015 – במקום 30%. בנוסף לכך היא מעוניינת להפוך את הדרישה הוולונטרית למשרדי ממשלה להכין תוכניות לדרישה מחייבת וכן לשפר את מנגנוני היישום והפיקוח הכלולים בחוק.
נושא נוסף שמוזכר בקווי היסוד של הממשלה החדשה הוא פיתוח מפרץ חיפה. בקווי היסוד של הממשלה מציינים כי בתוך 3 חודשים ייקבע תאריך יעד לפינוי מפרץ חיפה. התאריך שיינקב יהיה בתוך העשור הנוכחי וההחלטה עליו תלווה בתקציב ליישום. כמו כן ייקבע מנגנון פיצוי לעובדי התעשייה. כל זאת בהתאם להמלצות ועדת המנכ"לים בהובלת פרופ' אבי שמחון.
בהסכם הקואלציוני עם מפלגת עוצמה יהודית בראשות ח"כ איתמר בן גביר הוחלט כי המשטרה הירוקה תעבור מהמשרד להגנת הסביבה אל המשרד לביטחון פנים בראשותו של בן גביר, וכך גם הסיירת הירוקה – זרוע הפיקוח והאכיפה של רשות שמורות הטבע והגנים.
הארגונים הירוקים הביעו מחאה על הנושא וטענו כי צעד זה יפגע בפיקוח ואכיפה בנושאי סביבה וטבע.
נושאים נוספים שמופיעים בקווי היסוד של הממשלה החדשה:
כחלק מההסכם הקואליציוני עם מפלגת הציונית הדתית בראשות ח"כ בצלאל סמוטריץ' הוחלט על קידום הקמת קרן לשמירת השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון. הקרן תפעל בדומה לקרן הנוכחית לשטחים פתוחים (קרן כללית, לא רק לשטחי יו"ש), ובדומה לה תתוקצב גם לבניית מט"שים. כמו כן, יהיה תקציב ייעודי לשמירת הניקיון באתרי טיולים ובנחלים ביו"ש. יוקם צוות שיבחן את האפשרות לקבל תקצוב לכך מתוך קרן הניקיון ויחליט על כך בתוך חודשיים.
בהסכם הקואליציוני של ש"ס הוחלט כי משרד הפנים תחת ח"כ אריה דרעי יכניס 4 נציגים נוספים ממשרד הפנים לקרן לניקיון ושני נציגי ציבור נוספים שימונו בהמלצת שר הפנים. בנוסף, תפקיד היו"ר יתחלק בין משרדי הפנים והסביבה ולא יישאר בלעדי רק של המשרד להגנת הסביבה.
כיום הנהלת הקרן מונה 7 חברים: 3 מהמשרד להגנת הסביבה, שניים ממשרד האוצר ושני נציגי ציבור - אחד מהם נציג הארגונים הירוקים והשני נציג הרשויות המקומיות. מי שממנה אותם הוא השר/ה להגנת הסביבה. ההסכם החדש ישנה את יחסי הכוח בהנהלת הקרן.
נכון לעכשיו לא הוסבר מה עומד מאחורי השינוי. לפי תגובת מרכז השלטון המקומי (בתחתית הכתבה) נראה שהמהלך לא נעשה בתיאום עמו. מרבית ההכנסות של הקרן, כחצי מיליארד ש"ח בשנה, מגיעות מהיטל ההטמנה שמשלמות הרשויות המקומיות בגין כל טון פסולת שהן מפנות להטמנה. נכון לסוף שנת 2020 הצטברו בקרן כ-3.2 מיליארד ש"ח. דוח מבקר המדינה שפורסם לפני כחצי שנה התייחס לתפקוד הלקוי של קרן הניקיון, וטען שהקרן לא ניצלה את תקציבה להשגת מטרותיה העיקריות – צמצום ההטמנה ועידוד החלופות.
שנים רבות שהרשויות המקומיות מתלוננות שהשימוש בכספי היטל ההטמנה המצטברים בקרן הניקיון אינו יעיל והן מבקשות ליישם דרכים אחרות לניהול כספים אלה. מרכז השלטון המקומי מסר כי: "העברנו הצעה להקמת מנהלת ארצית (דוגמת מנהלת המים והביוב) שתקדם ותקים מתקני טיפול באשפה. אין ספק שמנהלת כזו יכולה לסייע לקדם את האתגר הלאומי של הקמת התשתיות הנדרשות לטיפול בפסולת בהיבט התכנוני והביצועי.
במקום שהשלטון המקומי ינהל את הקרן שנוסדה מכספי התושבים, משרדי הממשלה נלחמים ביניהם מי ישלוט בקופה". התגובה המלאה בתחתית הכתבה.
לפני כשנה נכנס לתוקף מס על כלים חד פעמיים מפלסטיק במטרה לצמצם את כמות פסולת הפלסטיק בישראל, ובפרט את השימוש בכלים חד פעמיים. כלים חד פעמיים מהווים חלק ניכר מהפסולת בשטחים הפתוחים ובחופי הים.
ניצנים ראשונים למס על כלים חד פעמיים הופיעו במשרד האוצר כבר בשנת 2019, תחת ממשלה בראשות נתניהו ושר האוצר משה כחלון יחד עם המפלגות החרדיות, כחלק ממגמה עולמית בהובלת האיחוד האירופאי.
אלא שרק תחת תמר זנדברג, השרה היוצאת להגנת הסביבה, ושר האוצר היוצא אביגדור ליברמן, המס קודם ונכנס לתוקף. המס נתפס בקרב הציבור החרדי כחוק שנועד לפגוע בו. זה מה שגרם לממשלה החדשה להחליט על ביטול החוק.
ואכן, שר האוצר החדש ח"כ בצלאל סמוטריץ' הודיע ביומו הראשון בתפקיד כי ביקש לבטל את המס על כלי פלסטיק חד פעמי בהקדם האפשרי.
תגובת מרכז השלטון המקומי על שינוי השליטה בקרן הניקיון: "קרן הניקיון היא לא הקופה של המדינה! היא שייכת לשלטון המקומי ונוסדה למטרה מאד ברורה - טיפול בפסולת והגדלת אחוזי המחזור. הקרן לא השיגה את המטרות לשמן היא הוקמה. אחוזי המחזור עמדו על 20 אחוז וכך זה נשאר גם היום. במקום שהיא תייצר פתרונות לטיפול באשפה, הפכה הקרן כר פורה לייצור ג׳ובים ו׳כיבודים׳ פוליטיים. אין היום במדינת ישראל פתרונות אמיתיים לטיפול במחזור. המדיניות של המשרד להגנת הסביבה לא עקבית ואינה מביאה תוצאות.
העברנו הצעה להקמת מנהלת ארצית ( דוגמת מנהלת המים והביוב) שתקדם ותקים מתקני טיפול באשפה. אין ספק שמנהלת כזו יכולה לסייע לקדם את האתגר הלאומי של הקמת התשתיות הנדרשות לטיפול בפסולת בהיבט התכנוני והביצועי.
במקום שהשלטון המקומי ינהל את הקרן שנוסדה מכספו, כלומר מכספי התושבים, משרדי הממשלה נלחמים בינהם מי ישלוט בקופה."
תגובת רשות הטבע והגנים על העברת הסיירת הירוקה למשרד הפנים: "על רקע שינוייים מבניים המסתמנים נוכח ההסכמים הקואליציוניים בעניין הסיירת הירוקה שהיא יחידה שהוקמה ב 1976 לשמירת השטחים הפתוחים התקבל לאחרונה ברשות הטבע והגנים מכתב מהסתדרות העובדים המודיע על סכסוך עבודה. הרשות מחוייבת לכל חקיקה והחלטה ממשלתית שתתקבל בעניין ותפעל ככל יכולתה במסגרת זו להגן על זכויות עובדי היחידה ומניעת פגיעה בעבודה השוטפת של רשות הטבע והגנים."
תגובה של אדם טבע ודין על ביטול המס על חד פעמי: "ביטול המיסוי על הכלים החד פעמיים הוא לא פחות משערורייה. חמורה במיוחד העובדה שזה מה שעושה שר האוצר ביומו הראשון בתפקיד - פוגע בבריאות הציבור ועוד יותר מכך גוזר על מדינת ישראל להפוך למטמנה אחת גדולה. כבר היום אין בישראל מקום להטמנת הפסולת וביטול המיסוי על החד פעמי רק ימשיך לעודד את הציבור לרכוש כלים חד פעמיים תוך יצירת זיהום סביבתי ובריאותי. אנחנו נמשיך להילחם בכל הכלים העומדים לרשותינו ומצפים מהשרה החדשה להגנת הסביבה לעמוד נחושה אל מול ההחלטה".
תגובה של תמר זנדברג על ביטול המס על חד פעמי: "בצעד הראשון שלה הממשלה החדשה נותנת לפוליטיקה קטנונית לחרב את הסביבה והבריאות. במקום להתקדם, ביטול מס החדפ והסוכר מחזיר אותנו שנות אור אחורה. חוץ מאצבע בעין, ביטול המס יתרום רק לזיהום ולתחלואה. אני קוראת לשרה להגנת הסביבה החדשה להתנגד למהלך המזיק הזה".
עורכי דין בתחום איכות הסביבה:
חברה | איש קשר | טלפון | מייל |
---|---|---|---|
ליפא מאיר ושות'- עורכי דין | ד"ר ציפי איסר-איציק | 072-3718653 | Lipameir@infospot.co.il |
קובי בר-לב עורכי דין | קובי בר-לב | 072-3712012 | KB@infospot.co.il |
לאינדקס הספקים>> |