המשרד להגנת הסביבה פרסם להערות ציבור טיוטה של עדכון נוהל הגשת תוכנית לייצוב בוצה של מט"שים. מדובר בעדכון לנוהל מ-2014 המגדיר כיצד מפעיל מט"ש או מתקן טיפול בבוצה צריך להגיש לאישור המשרד להגנ"ס תוכנית לייצוב בוצה, ומה הפרמטרים שהטיפול בבוצה צריך לעמוד בהם.

במשרד להגנ"ס מסבירים שהעדכון לא עוסק באופן הטיפול בבוצה, אלא בייעול והסדרת תהליך הגשת הבקשות לתוכנית לייצוב בוצה, הבהרת אופן הטיפול בבקשות, מתי ניתן לבטל או לדחות בקשה, מתי אסור להעביר בוצה למתקן חיצוני, נוהל טיפול באירועי חירום, הליכי דיגום, ניטור ובקרה והנחיות מתי מט"ש מחויב לערוך בדיקת ריח או דיגום מזהמי אוויר.

הנוהל חל על כ-88 מפעילי מט"שים גדולים, ובהיקף מצומצם יותר על כ-270 מט"שים קטנים המטפלים בבוצה בתהליכים פשוטים יחסית (בריכות אקסטנסיביות).

טיוטת עדכון הנוהל עברה תהליך פנימי של הערות מול בעלי עניין וכעת היא פורסמה להערות ציבור שאותן אפשר להגיש עד 24.11.2025.

קישור לנוסח עדכון הנוהל בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. ירידה בכמות הבוצה שמוחזרה לשימוש חקלאי, 09.09.2024
2. גידול בכמות הבוצה בשנת 2022, 09.08.2023
3. צפי לעליית מחירי טיפול בבוצה בשל עדכון התקנות, 11.07.2022
4. 99% מהבוצה שימשה לחקלאות גם בשנת 2020, 11.07.2021
5. למידע נוסף על שפכים | infospot

עדכון הנוהל להגשת תוכנית לייצוב בוצה

ההנחיות המעודכנות לאישור תוכנית לייצוב בוצה מנחות את מפעילי המט"שים כיצד להגיש את הבקשה לאישור התוכנית, מה היא צריכה לכלול, מה תוקף האישור שלה ואיך מחדשים אותה. הנה תמצית ההנחיות בנושא הגשת הבקשה:

1. הגשת תוכנית לייצוב בוצה לאישור: הבקשה לאישור תוכנית לייצוב בוצה תוגש לכתובת דוא"ל ייעודית במשרד להגנ"ס.
2. תקופת האישור: אישור התוכנית תקף ל-5 שנים. על מפעיל המט"ש להגיש בקשה לחידוש אישור התוכנית 4 חודשים לפני תום התקופה. אם לא חלו שינויים מהותיים במט"ש או במתקן לייצוב בוצה או בתהליך הייצוב, מפעיל המט"ש יכול להגיש בקשה מקוצרת.

כחלק מהעדכון, נוספו לנוהל נספחים, בהם פירוט של מה הבקשה צריכה לכלול (נספח א'), אמות מידה ודרישות מינימום לתהליכי ייצוב בוצה (נספח ב', שהוא בעצם דומה לנוסח הנוהל הישן) ונוסחים למכתבי אישור/סירוב/ביטול של תוכנית לייצוב בוצה (נספח ג', ד', ה').

עוד בטיוטת העדכון: תנאים ליישום תוכנית לייצוב בוצה

לצד ההנחיות הביורוקרטיות, הנוהל מפרט גם את התנאים לביצוע ויישום תוכנית לייצוב בוצה, כולל נוהל טיפול באירוע חירום, בקרה וניטור ומתי יש לערוך בדיקת ריח או דיגום של מזהמי אוויר בסביבה. אלה עיקר התנאים:

1. תנאים שבהם מפעיל המט"ש מחויב להפסיק את העברת הבוצה מהמתקן אל מתקן חיצוני:

1. לתוכנית לייצוב בוצה אין אישור בתוקף
2. הבוצה המיוצבת אינה עומדת בערכים שאושרו בתוכנית.
3. בוצה ישנה שמקורה בתהליכי ייצוב ממט"ש אקסטנסיבי וסמי-אקסטנסיבי המכילה פחות מ-40% חומר אורגני.
4. ריכוז המתכות הכבדות בבוצה גבוה מהקבוע בתקנות.
5.  אחוז המוצקים בוצה פחות מהנדרש לקליטה באתר קומפוסטציה.
6. על מפעיל המט"ש לנקוט את כל הפעולות הנדרשות בנוהל טיפול באירוע חירום.
7. על מפעיל המט"ש לבצע פעולות בקרה וניטור לפי נוהל להפעלת מתקן ייצוב בוצה.
8. ביצוע בדיקות ודיגום ריח לפי דרישות והנחיות המשרד להגנ"ס.
9. דיגום מזהמי אוויר בסביבה לפי דרישות והנחיות המשרד להגנ"ס.

הנחיות גם לעובדי המשרד להגנ"ס

עדכון הנוהל כולל גם פירוט של האופן בו עובדי המשרד להגנ"ס מטפלים בבקשה לאישור תוכניות לייצוב בוצה, אלה עיקרן:

• בדיקת שלמות הבקשה: בדיקה ראשונית שמוודאת שכל פרטי המידע מלאים ושהיא כוללת את כל הנתונים והפרטים. אם היא תקינה, הבקשה מועברת להמשך טיפול, אם לא המבקש יידרש להשלים את הפרטים החסרים.
• בדיקת מהות הבקשה: בדיקה מעמיקה של פרטי התוכנית ועמידתה בדרישות לצורך קבלת החלטה. אורך הבדיקה – עד 4 חודשים. אם יידרשו השלמות, תישלח למגישה הבקשה דרישה להשלמת פרטים.
• אישור תוכנית לייצוב בוצה: אישור המשרד להגנ"ס נשלח למפעיל המט"ש ולראש ענף שפכים במחוז הרלוונטי.
• ביטול תוכנית לייצוב בוצה: הנוהל המעודכן מגדיר את העילות לביטול תוכנית לייצוב בוצה, שעיקרן אי-עמידה בתנאים שהוגדרו בה כמו אי-עמידה בערכים לייצוב בוצה שאושרו בתוכנית, גרימת מפגעים סביבתיים (ריח, אוויר, פליטות בוצה לסביבה), הפרה מהותית או שיטתית של התנאים שאושרו בתוכנית, כשל משמעותי במתקן שאינו מאפשר לייצב בוצה בצורה תקינה.

מהי בוצה וכיצד משתמשים בה?

בוצה (Sludge) היא חומר אורגני מוצק – תוצר לוואי של תהליך טיהור שפכים. מקורה במוצקים השוקעים באגני הטיפול הראשוני ותוצרי תהליך העיכול האירובי בטיפול השניוני בשפכים.

בוצה מכילה בעיקר חומר אורגני וחומרים נוספים, בהם חומרים אנאורגניים, פתוגנים, מינרלים ועוד, לעיתים רבות בריכוזים גבוהים פי 100 ויותר מאשר בשפכים שמהן היא הופרדה.

ייצוב הוא תהליך שהופך את הבוצה לבטוחה יותר לשינוע, טיפול ושימוש ומפחית ריחות, מזהמים, ומיקרואורגניזמים מזיקים. בוצה שאינה מיוצבת כנדרש, עלולה להיות מקור למפגעים סביבתיים ובריאותיים כמו מטרדי ריח, זבובים, חרקים ומזיקים אחרים והגדלת הריכוז של גורמי מחלות בבוצה. לכן יש חשיבות סביבתית לייצוב מסודר של בוצה.

בישראל משתמשים בבוצה מטופלת לדשן חקלאי, ואולם לפי תקנות המים 2004 ("תקנות הבוצה"), בוצה יכולה לשמש דשן חקלאי רק אם עברה טיפול המגדיר אותה סוג א'. התהליכים המשמשים בארץ לעיבוד בוצה לסוג א' הם בעיקר קומפוסטציה אירובית (ברוב האתרים בישראל) ועיכול אנאירובי שכולל תהליך פסטור (באתר השפד"ן).

זה המקום להזכיר שהקפיצה המשמעותית בכמות הבוצה שמשמשת לחקלאות הייתה בשנת 2017 עם הפסקת הזרמת הבוצה ממתקן השפד"ן לים. מאז, כ-98% מהבוצה בישראל מעובדת לסוג א'.

---

מסמכים רלוונטיים:

1. טיוטה לעדכון נוהל תוכנית לייצוב בוצה, המשרד להגנ"ס, 11.2025

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: