כבכל שנה מפרסם המשרד להגנת הסביבה דוח המסכם את נתוני הטיפול בבוצה ממט"שים (מכוני טיהור שפכים). מהדוח לשנת 2021 עולה כי ישראל ממשיכה לשמר לכאורה את ההישג של הטמנה כמעט אפסית של בוצה – 0.5% בלבד, ושל אי הזרמת בוצה לים התיכון.

אולם בניגוד למה שנאמר בדוח על מיחזור של 99% מהבוצה המטופלת לשימוש בחקלאות, מסתבר שבפועל אתרי הטיפול נשארו עם עודפי מלאי של עשרות אלפי טון בוצה מטופלת.

הסיבה לכך היא עדכון תקנות הבוצה שאוסר על שימוש בבוצה מטופלת מסוג א' (כולל קומפוסט בוצה) כדשן לגידולי ירקות. המשרד להגנת הסביבה טוען כעת כי העדכון בוצע מסיבות בריאותיות, ובהתאם למגמות עולמיות, אך בדיון שבו אושרו התקנות בכנסת לפני שנתיים, הטיעונים האלה לא הוצגו ונציג המשרד להגנ"ס טען כי הסיבה היא תפעולית/כלכלית - העדר מעבדה בישראל שתבצע בדיקות ביצי טפילים.

המצב החדש צפוי לגרור עלייה בדמי הטיפול שהמט"שים יידרשו לשלם לאתרי הטיפול כדי להוזיל עוד יותר את העלות של הדישון בבוצה לחקלאים (שלא מגדלים ירקות). במידה ולא תהיה ברירה ייתכן שחלק מהבוצה המטופלת, תשלח להטמנה – דבר שיגרור עליית מחירים נוספת בשל היטל ההטמנה היקר.

מנגד, החקלאים שמגדלים ירקות נאלצים כעת לשלם יותר עבור דשנים כימיים שמחירם עלה בשנה החולפת. אחד ממנהלי אתרי הטיפול הגדולים הסביר לנו כי שינוי המדיניות גורם למגדלי הירקות לרכוש כעת זבל לא מטופל מלולים ורפתות ודשנים כימיים, במקום דשן ממקור אורגני איכותי שמיוצר מבוצה. לדבריו החברה ביצעה בדיקה מעמיקה בסיוע מומחים בתחום ולא נמצאה כל מניעה לשימוש בבוצה בגידולי ירקות. "ככל שהממשלה נחושה בדעתה לדבוק במהלך הזה, היא חייבת מצד אחד לנקוט יד קשה כנגד שימוש בזבל לא מטופל ומצד שני לעודד שימוש בקומפוסט ממקור אורגני כדשן״ הוא סיכם.

בשנת 2021 סולקו בישראל 561,229 טונות בוצה (משקל חומר רטוב) לעומת 565,217 טונות ב-2020, ו- 115,168 טונות משקל חומר יבש (ח"י) לעומת 116,218 טונות ב-2020, מ-75 מכוני טיהור שפכים (מט"שים) עירוניים.

הפרטים המלאים לפניכם.

כתבות רלוונטיות:

1. 99% מהבוצה שימשה לחקלאות גם בשנת 2020, 11.7.2021
2. 99% מהבוצה הועברה לשימוש חקלאי בשנת 2019, 13.10.3020
3. סעיף שהוכנס ברגע האחרון גורם לתאונת שרשרת, 08.12.2020
4. אושרו תקנות טיפול תרמי בבוצה, 19.08.2020
5. למידע נוסף על שפכים | infospot

ההשפעה של עדכון תקנות הבוצה

בנובמבר 2020 נכנס לתוקף נוסח חדש של תקנות טיפול בבוצה ובו סעיף שלפיו אסור לעשות שימוש בבוצה סוג א' כדשן חקלאי לגידולי ירקות.

בזמנו הסברנו כי לפי הדיון בוועדה, האיסור על שימוש בבוצה מטופלת סוג א' כדשן לגידול ירקות אושר בהתבסס על מידע שגוי לכאורה, לפיו שיעור הבוצה המשמשת לגידולי ירקות בישראל נמוך מ-10% ולכן לא משמעותי, בשעה שהאחוז במציאות עמד על כ-40% לפחות.

הסיבה לעדכון התקנות הייתה הרצון להקל בדרישה אחרת: ביטול הדרישה לבדוק ריכוז ביצי טפילים – שהיא הדרישה שמאפשרת שימוש בבוצה לגידולי ירקות. נציג המשרד להגנ"ס בדיון בכנסת הסביר בזמנו כי בהעדר מעבדה בישראל שתבצע בדיקת ביצי טפילים באופן שוטף, עלות הבדיקה יקרה, ולכן כדי לא לייקר את העלויות למט"שים ואתרי הטיפול – הוחלט לבטל את הדרישה.

כלומר, כדי לאפשר את ביטול בדיקת ביצי הטפילים, הוצע לאסור כליל את השימוש בבוצה לגידולי ירקות.  אלא שאתרי הטיפול לא הוזמנו לדיון בכנסת, שנעשה ללא ידיעתם, ולא ניתנה להם ההזדמנות להציג את עמדתם כי תהליך הטיפול בבוצה מונע לחלוטין את הישרדות הטפילים וכי ניתן למצוא פתרונות אחרים שיאפשרו שימוש בטוח בדשן בוצה בגידולי ירקות, כפי שנעשה במקומות אחרים בעולם. בהיעדרם, עדכון תקנות הבוצה אושר.

משהתגלה הנושא בדיעבד, אתרי הטיפול טענו כי ביטול בדיקת ביצי טפילים מיותרת וכי ניסיונות לדון עם המשרד להגנת הסביבה בהשלכות האיסור להשתמש בבוצה סוג א' כדשן לגידולים ירקות, לאחר שכבר אושרו בכנסת, נתקלו באטימות ובחוסר רצון לדיון.

כאמור, משיחה עדכנית שניהלנו עם לפחות שניים מבין אתרי הטיפול בבוצה הגדולים בארץ, עדכון התקנות הוביל ל