בשנת 2019 סולקו בישראל 624,423 טונות בוצה (משקל חומר רטוב) ו-113,765 טונות חומר יבש (ח"י) מ-73 מכוני טיהור שפכים (מט"שים) עירוניים. 5 מט"שים נוספו לדיווח (מנשה 2, מנשה 3, מנשה 4, דלתון וחולית) וכמות החומר היבש סה"כ דומה לשנים קודמות.  כך עולה מדו"ח שפרסם המשרד להגנת הסביבה.

בדומה לשנה הקודמת (2018) כמעט כל הבוצה שנוצרה (99%, 620,218  טונות בוצה רטובה, 112,949 טונות ח"י ) מוחזרה לשימוש חקלאי, אחרי שעברה עיבוד סניטרי והפכה ל"בוצה מסוג א'" - חומר דשן או מטייב קרקע לשימוש חקלאי בלתי מוגבל. פחות מ-1% מכלל הבוצה שנוצרה סולקה להטמנה במטמנות פסולת (כאלף טונות ח"י), ולא סולקה כלל בוצה לים התיכון.

נזכיר כי הצעד המשמעותי ביותר בהקשר של הטיפול בבוצה מהשנים האחרונות היה הפסקת הזרמת בוצת השפד"ן לים התיכון (משנת 2017), ולחלופין טיפול בה במתקן אנארובי שהפך אותה לבוצה סוג א' לטובת שימוש חקלאי.

לאחרונה דיווחנו על תיקון חקיקה שעיקרו לאפשר שימוש בבוצה לצורך הפקת אנרגיה במתקנים תרמיים (שריפה). לצד שינויים נוספים, תיקון החקיקה החמיר את הערך המרבי של החנקן המותר בבוצה למניעת פגיעה בקרקע, במי התהום ובגידולים החקלאיים.

כמות הבוצה בהתפלגות לפי סוג טיפול (טון חומר יבש לשנה)

כתבות רלוונטיות:

1. לראשונה: כמעט כל הבוצה שנוצרה מוחזרה לשימוש חקלאי, 01/08/2019
2. אושרו תקנות טיפול תרמי בבוצה, 19/08/2020
3. 8 מיליון ₪ להקמת מתקנים לעיבוד בוצה ממט"שים, 25/12/2018
4. נחנך פרויקט המעכלים האנאירוביים בשפד"ן, 27/03/2018
5. למידע נוסף על שפכים | infospot

עיבוד בוצה לסוג א' – שימוש חקלאי בלתי מוגבל

על פי תקנות המים 2004 ("תקנות הבוצה"), בוצה יכולה להיות מנוצלת לשימוש חקלאי רק אם עברה תהליך עיבוד סניטרי נוסף, המכשיר אותה לסוג א'. התהליכים המשמשים בארץ לעיבוד בוצה לסוג א' הם קומפוסטציה, עיכול אנאירובי שכולל תהליך פסטור, ותהליך כימי של חימום באמצעות חומר אלקלי (סיד).

מלבד השפד"ן, בשנת 2019 פעלו 4 מתקני טיפול מרכזיים לעיבוד הבוצה לסוג א', המרכזי שבהם אתר קומפוסט אור. במתקן עובדו 263,847 טונות בוצה (חומר רטוב) מ-32 מט"שים עירוניים בתהליך קומפוסטציה בערימות. מעל 85% מהקומפוסט שיוצר סופק לחקלאים לגידולי ירקות ברחבי הארץ.

הנתונים מלמדים אותנו כי המשיכה מגמת הגידול מהעשור האחרון בכמות הבוצה שמעובדת לסוג א' לשימוש חקלאי (כ-113 אלף טונות לעומת כ-104 אלף טונות בשנת 2018). כמו בשנת 2018, פחות מ-1% מהבוצה פונתה להטמנה.

טיפול בבוצה בתחומי המט"ש

המשרד להגנת הסביבה ורשות המים מנסות לעודד מט"שים לטפל בבוצה בתחומי המט"ש, אך השינוי הוא איטי. להוציא את השפד"ן, רק 3 מט"שים מטפלים בבוצה בשטחיהם, בכמות של כ5-10% מסך הבוצה ממט"שים עירוניים בישראל.

בחודש דצמבר 2018 פורסם קול קורא לתמיכה בהקמת מתקנים לטיפול בבוצה בתחומי המט"ש, בתקציב של 8 מיליון ₪. התקבלו 7 בקשות, מתוכן 3 בקשות נמצאו ראויות למענק תמיכה, וכתבי האישור יוצאים בימים אלה. קול קורא דומה שפורסם בשנת 2014 הביא להקמת מתקן טיפול עצמאי אחד, במט"ש עירון (מתוך 8 בקשות שאושרו).

המט"ש העיקרי שמטפל בבוצה בתחומו, הוא כמובן השפד"ן. מאז שנת 2017 בה הופסקה הזרמת הבוצה לים התיכון, כל הבוצה שנוצרת בשפד"ן (138,713 טונות בוצה רטובה, 28,131 טונות ח"י לשנת 2019) מעובדת בתחומי המט"ש, בתהליך עיכול אנאירובי תרמופילי (שכולל תהליך פסטור) ומשווקת באמצעות חברת "נגב-אקולוגיה" לשימוש חקלאי.

בנוסף לשפד"ן, 3 מט"שים נוספים טיפלו בבוצה בתחומם בשנת 2019. מט"ש בית שמש עיבד את הבוצה בשיטת N-VIRO המשלבת אפר כבשני מלט, והבוצה סוג א' שהתקבלה (1,927 טונות ח"י) הועברה לשימוש חקלאי.

מט"ש עירון טיפל בבוצה באמצעות קומפוסטציה במכלים סגורים והבוצה סוג א' שהתקבלה (3,600 טונות ח"י) הועברה לשימוש חקלאי. בוצות המט"שים מנשה 2, מנשה 3, ומנשה 4 פונו גם הם לטיפול במתקן הקומפוסטציה של מט"ש עירון.

חלק מבוצת מט"ש עכו (3,584 טון, 896 טונות ח"י) טופלה לרמה סוג א' החל מספטמבר 2019 באמצעות עיכול אנאירובי תרמופילי והועברה לשימוש חקלאי.

סילוק בוצה להטמנה במטמנות פסולת

בשנת 2019 פחות מ-1% מהבוצה שנוצרה במט"שים עירוניים סולקה להטמנה במטמנות פסולת: כאלף טונות ח"י. הבוצה סולקה להטמנה עקב נוכחות מזהמים (מתכות כבדות) בריכוזים חורגים מהמותר על פי תקנות הבוצה (מט"ש יבנה, תימורים), שיקולים כלכליים של מט"שים קטנים יחסית ( המט"שים עין בוקק , מצפה רמון) וחוסר זמינות של מתקנים מרכזיים לטיפול בבוצה.

נוכחות מזהמים בבוצה לאחר טיפול

בשנת 2019 נדגמו ביוזמת המשרד להגנת הסביבה בוצות ב-55 מט"שים עירוניים, פעמיים בשנה בכל מט"ש. דיגום הבוצה נעשה על ידי צוות ניטור הנחלים של רשות הטבע והגנים זו השנה העשירית, במסגרת תכנית ניטור מט"שים רב שנתית.

הפרמטרים שנבדקו: חנקה, חנקית (ניטרית), אמוניה, חנקן כללי, חנקן קלדהל, כלל מוצקים ב-105 מעלות צלזיוס, כלל מוצקים ב-550 מעלות צלזיוס, זרחן, חומר יבש, חומר נדיף בחומר יבש ומתכות כבדות. בדיגומי המשרד לא נמצאה חריגה בריכוזי מתכות כבדות בבוצה (ביחס לדרישות בתקנות הבוצה).

בנוסף, המט"שים נדרשים (בהתאם לתקנות הבוצה) לדגום באופן עצמאי אחת לחודש או חודשיים, לבדוק נוכחות מתכות כבדות ולדווח. על פי הדיווחים העצמאיים של המט"שים, נמצאו חריגות בריכוזי מתכות כבדות ביחס לדרישות התקנות, על פי הפירוט הבא:

• מט"ש בית שמש: חריגה בניקל (91% (
• מט"ש יבנה: חריגה בניקל (300%-91% (
• מט"ש מעין צבי: חריגה בניקל (321%(
• מט"ש שורק: חריגה בקדמיום (755% (
• מט"ש תימורים: חריגות בנחושת, ניקל ואבץ (5033%-660%)
• מט"ש תל עדשים: חריגות קלות בעופרת ובנחושת .

הבוצות המכילות ריכוזים חורגים של מתכות כבדות פונו להטמנה או לעיבוד תוך מהילה עם בוצות אחרות, במתקני הטיפול המרכזיים.

--------

מסמכים רלוונטיים: