לראשונה: כמעט כל הבוצה שנוצרה מוחזרה לשימוש חקלאי ב-2018
אחוז אפסי מהבוצה הוטמן, הזרמתה לים הופסקה וחל שיפור בריכוזי המתכות במט"שים
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 01/8/2019

בשנת 2018 סולקו 104 אלף טון בוצה (משקל חומר יבש) מ-68 מט"שים עירוניים, לעומת כ-118 אלף טון בוצה שסולקו מ-63 מט"שים בשנת  2016, כך עולה מדוח סילוק בוצות ממט"שים לשנת 2018 שפרסם לאחרונה המשרד להגנת הסביבה.

עוד עולה מהדוח, כי כמעט כל הבוצה שנוצרה 99.64%, עברה טיפול לבוצה סוג א' שאפשר לעשות בה שימוש חקלאי, לאחר שעברה עיבוד מיוחד לקומפוסט ורק 0.36% מהבוצה הוטמנה (377 טון ח"י), לעומת כ-3.6% שהוטמנה ב-2016.

האתר שקלט וטיפל בכמות הבוצה הגדולה ביותר הוא אתר קומפוסט אור שבבקעת הירדן שקלט 274,102 טון בוצה (חומר רטוב) מ-31 מט"שים עירוניים בשנת 2018. בקומפוסט אור הבוצה עוברת תהליך קומפוסטציה שהופך אותה לבוצה סוג א' בה ניתן להשתמש בחקלאות.

הבוצה של השפד"ן: במקום השלכה לים, משמשת לחקלאות

החידוש העיקרי בשנת 2018 הוא שבעקבות הפסקת הזרמת הבוצה מהשפד"ן לים בשנת 2017 הופסק לחלוטין סילוק הבוצה לים התיכון. לחלופין, כל הבוצה שנוצרה בשפד"ן (133,124 טון בוצה רטובה, 27,317 טון ח"י) עובדה בתהליך עיכול אנאירובי תרמופילי וסולקה באמצעות חברת "נגב-אקולוגיה" ליישום חקלאי.

חברת נגב אקולוגיה, המתמחה במתן פתרונות לפסולת, זכתה לפני כשנתיים במכרז למכירה והפצת הדשן החקלאי שמקורו בבוצת השפד"ן, בעקבותיו הקימה בשטח השפד"ן מתקן לאחסון והעמסת הדשן על משאיות החברה, שמשנעות את הדשן לחקלאים ברחבי הארץ. לדברי החברה, העובדה שהדשן לא נשלח להטמנה מלמדת על הצלחת הפרויקט ועל איכות הדשן שלא רק מונע את השלכת הבוצה לים התיכון, אלא גם מהווה תחליף סביבתי לדשן כימי.

משיחה עם אסף חג'בי מחברת נגב אקולוגיה עולה כי בתחילה היו חששות לגבי הביקוש בקרב החקלאים לדשן של השפד"ן בשל הכמות הגדולה – יותר מ-25 אלף טון דשן בשנה, אלא שהחששות התבדו והפרויקט מצליח מעל לציפיות.

תמרוץ הטיפול בבוצה בתחומי המט"שים 

בחודש דצמבר 2018 פורסם קול קורא לבקשות תמיכה בהקמת מתקנים לטיפול בבוצות בתחומי המט"ש, בתקציב של 8 מיליון ₪ , והתקבלו 7 בקשות שנמצאות כעת בהליך שיפוט. נזכיר כי לקול קורא דומה שפורסם בשנת 2014 אושרו 8 בקשות ורק מתקן טיפול עצמאי אחד, במט"ש עירון, הוקם.

בהתאם, הטיפול בבוצה של מט"ש עירון (6,350 טון לפי נתוני 2017) בוצע בשנת 2017 בתחומי המט"ש באמצעות המתקן החדש שמבצע תהליך קומפוסטציה במכלים סגורים.

בכך, הצטרף מט"ש עירון למט"ש בית שמש ולמט"ש ניר עציון המטפלים בבוצה בתחומי המט"ש ומסלקים את התוצר הסופי לאחר טיפול, לשימוש בחקלאות. במקום לשנע את הבוצה לאתר טיפול.


* ניתן ללחוץ להגדלה
. מקור: דוח המשרד להגנ"ס


כתבות רלוונטיות לנושא:

  1. עיריית אשדוד: מט"ש תימורים מזהם את נחל לכיש וחופי אשדוד, 14.01.2019
  2. 8 מיליון ₪ להקמת מתקנים לעיבוד בוצה ממט"שים, 25.12.2018
  3. נחנך פרויקט המעכלים האנאירוביים בשפד"ן, 27.03.2018
  4. המשרד להגנת הסביבה מקדם טיפול תרמי בבוצה, 8.02.2018
  5. למידע נוסף על שפכים תעשייתיים | infospot

שיפור בחריגות ריכוזי מתכות במט"שים

כמדי שנה, גם בשנת 2018 נדגמו ריכוזי המזהמים בבוצות על מנת לבדוק את איכות הבוצה. הבדיקות בוצעו ב-56 מט"שים על ידי רשות הטבע והגנים. על פי תוצאות דיגומי איכות הבוצה,  נמצאה רק חריגה אחת - בריכוזי מתכות כבדות בבוצה במט"ש בית שמש - חריגה קלה בניקל.

כלומר, בדיגומי בוצה מסוג א' (המיועדת לשימוש חקלאי) במתקני העיבוד ל"סוג א" (קומפוסט אור, קומפוסט שלוחות, קומפוסט נוב, אקואנרגיה גולן, שפד"ן, מט"ש עירון), לא נמצאו חריגות.

בנוסף, המט"שים נדרשים, בהתאם לתקנות הבוצה, לדגום באופן עצמאי (אחת לחודש או אחת לחודשיים, בהתאם לספיקה), נוכחות מתכות כבדות ולדווח את התוצאות. על פי הדיווחים העצמאיים של המט"שים נמצאו חריגות בריכוזי מתכות כבדות ביחס לדרישות התקנות, במט"שים הבאים:

  • מט"ש תימורים: חריגות בניקל ובאבץ (8%-450%)
  • מט"ש בית שמש: חריגות בניקל (10%-141%)
  • מט"ש יבנה: חריגות בניקל (91%-266%)
  • מט"ש נתב"ג: חריגות קלות בנחושת
  • מט"ש עכו: חריגה קלה בניקל
  • מט"ש תל עדשים: חריגות קלות בנחושת ועופרת 

למרות שניכר כי יש מספר חריגות משמעותיות על פי הנתונים לעיל, מדובר בשיפור בשיעור החריגות בריכוזי המתכות לעומת שנים קודמות. הבוצות המכילות ריכוזים חורגים של מתכות כבדות פונו לעיבוד, תוך מהילה עם בוצות אחרות, במתקני הטיפול המרכזיים.

----------

מסמכים רלוונטיים:

  1. דוח סילוק בוצות ממט"שים לשנת 2018, 07.2019 המשרד להגנ"ס
להמשך קריאת הכתבה המלאה