המשרד להגנת הסביבה מקדם טיפול תרמי בבוצה
טיוטת תיקון חוק שפורסמה תאפשר להשתמש בבוצה כמקור לייצור אנרגיה במתקנים תרמיים (שריפה) משום שלדברי המשרד אין מספיק ביקוש לבוצה סוג א' כדשן בחקלאות
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 08/2/2018

הבוקר פורסמה טיוטה לתיקון חקיקה שעיקרו לאפשר שימוש בבוצה הנוצרת במתקני טיפול בשפכים (מט"שים) לצורך הפקת אנרגיה באמצעות שימוש במתקנים תרמיים (שריפה). כמובן שהמשרד להגנת הסביבה מנצל את ההזדמנות ומכניס פנימה עוד כמה עדכונים. הנה הפרטים.

התקנות הקיימות - שימוש בבוצה לחקלאות או הטמנה

בוצה שמקורה בשפכים עירוניים יכולה להיות חומר מועיל לדישון ולטיוב קרקע, מאחר שהיא מכילה ריכוזים גבוהים של חומרים אורגניים המתאימים למטרה זו. עם זאת, בבוצה עלולים להימצא ריכוזים גבוהים של מתכות, חומרים נדיפים שגורמים למפגעי ריח ופתוגנים כגון חיידקים וטפילים והיא עלולה לשמש מצע להתפתחות חרקים היוצרים מפגע תברואי.

לכן, התקנות הקיימות מגדירות את ערכי הסף והתהליכים שבוצה צריכה לעבור על מנת שתוכל לשמש בחקלאות. בוצה שכזו מוגדרת כ"בוצה סוג א". על פי התקנות הקיימות, לא ניתן לבצע כל שימוש אחר בבוצה פרט לשימוש בחקלאות, והחלופה היחידה היא פינוי הבוצה להטמנה באתר לסילוק פסולת.

הביקוש לבוצה בחקלאות מוגבל לכן יש לאפשר הפקת אנרגיה

כיום, כ- 95% מהבוצה הנוצרת במט"שים עירוניים מטופלת לרמה של בוצה סוג א' ויכולה לשמש לדישון חקלאי ורק כ- 5% מהבוצה מועברת להטמנה. עם זאת, מסבירים במשרד להגנת הסביבה, הביקוש לבוצה בשימוש חקלאי בישראל הינו מוגבל, ונוצר צורך לאפשר שימושים נוספים המקובלים כיום בעולם.

ומה קורה בעולם? על פי היררכיית הטיפול בפסולת של הדירקטיבה האירופית DIRECTIVE  2008/98/EC)(, השימוש המועדף בפסולת (ובבוצה) מדורג לפי הסדר הבא: קודם כל שימוש חוזר, לאחר מכן מיחזור, ואז השבה לאנרגיה ולבסוף הטמנה.

מאחר ששימוש בבוצה כדשן בחקלאות מהווה מיחזור יש לתת לה עדיפות על פני השבה לאנרגיה, בהתאם לדירקטיבה. עם זאת, כאמור, כמות הבוצה הנדרשת לשימוש חקלאי בישראל מוגבלת ולכן יש לאפשר השבה לאנרגיה שהיא עדיפה מבחינה סביבתית על הטמנה.

לפי דברי ההסבר לתזכיר החוק הכוונה לשימוש במתקני שריפה ייעודיים לקליטת בוצה ממט"שים (שככל הידוע לנו לא קיימים בישראל כיום), או במתקני שריפה להקפת אנרגיה מפסולת עירונית (שגם לא קיימים כיום בישראל) או מתקני שריפה של קווי ייצור תעשייתיים בהם ניתן לשלב בוצה כחלק מתמהיל הדלקים, למשל: תחנות הכוח הפחמיות, ייצור מלט.

מה הסיבה האמיתית לפתיחת האפשרות לטיפול תרמי?

המשרד להגנ"ס טוען כי יש לאפשר טיפול במתקנים תרמיים היות ואין מספיק ביקוש לשימוש בבוצה בחקלאות. אך טענה זו לא מתיישבת אם הנתון לפיו בשנת 2016 רק 3.6% מהבוצה הועברה להטמנה וכ- 95% מהבוצה שלא הוזרמה לים דרך השפד"ן שימשה לחקלאות. ייתכן שהמשרד להגנ"ס נערך לשינוי הגדול שהיה אמור לקרות ב 2017 בענף הבוצה בעקבות הפעלת הפרויקט הענק של הפסקת הזרמת הבוצה לים מהשפד"ן והפיכתו לבוצה סוג א'. אך גורמים המעורים בשוק איתם דיברנו, הביעו פליאה על החקיקה החדשה, משום שלדבריהם, הם לא מכירים מחסור ביקושים לבוצה סוג א' בחקלאות, כולל הבוצה המטופלת של השפד"ן.

להחמיר את ערך הסף לעומס חנקן כללי

בנוסף לפתיחת האפשרות להשבת בוצה, התיקון מציע להחמיר את הערך שנקבע בתקנות לגבי עומס חנקן כללי על הקרקע בשימוש חקלאי, על מנת להתאימו לערכים המותרים של ריכוזי החנקן הכללי בקולחין המיועדים להשקיה חקלאית לפי תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים) 2010.  מוצע להחמיר את הערך המרבי של החנקן הכללי בבוצה מ- 50 ל- 25 קילוגרם לדונם.

חנקן כללי עלול לגרום נזק לגידולים החקלאיים ולקרקע ועל כן נמצא כי נדרשת הגבלה נוספת, במיוחד בהתחשב באפשרות לתוספת חנקן בקרקע כתוצאה משימוש בקולחין.

תיקונים נוספים שנכנסו להצעת החוק

נושאים נוספים שקיבלו התייחסות בתקנות החדשות:

  • לאפשר שיטות בדיקה חדשות לקביעת ריכוז ביציים חיות של טפילים בבוצה סוג א'.
  • מתן פטור למפעיל מט"ש מביצוע בדיקות מסוימות כאשר פינוי הבוצה הוא למטרת השבה לאנרגיה והבדיקות אינן נחוצות.
  • הוספת חובת דיווח על תוצאות בדיקות  בתדירות חודשית או דו-חודשית לפי גודל המט"ש. המשרד טוען כי חובה זו קיימת כיום במסגרת תנאים ברישיון עסק לאותם מט"שים, כך שבפועל אין מדובר בנטל נוסף.
  • הבהרת החובה לבצע ייצוב בוצה טרם הפינוי מהמט"ש ולהסמיך את הממונה במשרד להגנ"ס להתיר פינוי בוצה שאינה מיוצבת במצבים חריגים, כגון תקלה.
  • ביטול ההגבלה על שימוש בבוצה בקרקע המושקית בקולחין. על פי הנתונים שבידי המשרד גם כיום אין חריגה מהערך החדש המוצע.
  • הסמכת המשרד להגנ"ס לתת הוראות למניעה של שימוש חקלאי בבוצה או לקביעת הגבלות אם הדבר נדרש למניעת זיהום קרקע או מים, וכן מפגעים או מטרדים. למשל, לעניין תכולת מתכות כבדות בבוצה, התקנות הקיימות קובעות ערכים לגבי 7 סוגי מתכות, על בסיס הקבוע בדירקטיבה האירופית אך עשויות להימצא בבוצה מתכות מסוגים נוספים לגביהן לא נקבע ערך קבוע מראש ולכן דורשים התייחסות פרטנית.
  • פירוט תהליך העירום, הפיזור וההצנעה של בוצה בקרקע במסגרת שימוש חקלאי. כולל קביעת מרחק מיזערי של ערימות הבוצה מבתי מגורים, כבישים ראשיים ועורקי נחלים. כמו כן, מוצע לקבוע משך זמן מרבי לעירום הבוצה בשטח טרם הפיזור – שבוע בקיץ ו - 96 שעות בחורף. עוד מוצע להבהיר כי ההטמנה וההצנעה של הבוצה תהיה בתוך 48 שעות ממועד הפיזור.
  • פירוט מלא בנוסח הטיוטה המופיע בהמשך.

הערות על תזכיר החוק ניתן להעביר עד לתאריך 1 למרץ 2018 בקישור הבא (יש לפתוח בדפדפן אקספלורר)
נוסח תזכיר החוק מופיע בתחתית העמוד בהמשך

-------

כתבות רלוונטיות לנושא:

  1. האם בוצה גולמית תמצא את דרכה לשדות חקלאיים? 25.09.2017
  2. האתגרים של ענף השפכים בישראל, 29.06.2017
  3. משהו מסריח בשוק הקומפוסט, 08.12.2016
  4. תופעה: הזרמת שפכים אסורים שפוגעת בכיס של כולנו, 08.05.2016
  5. מחקר: שימוש בבוצה כדשן מכפילה עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה, 15.12.2016
  6. למידע נוסף על שפכים תעשייתיים | infospot

-----------

מסמכים רלוונטיים:

  1. תזכיר חוק תקנות המים (מניעת זיהום מים)(שימוש בבוצה וסילוקה)(תיקון), 2018 [pdf]
  2. דו"ח סילוק בוצות מכוני טיהור שפכים – 2016, המשרד להגנ"ס [pdf]
להמשך קריאת הכתבה המלאה