המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה ניתוח של סילוק בוצות ממט"שים לשנת 2016. מהדוח עולה כי ב-2016 סולקו כ-118 אלף טון בוצה (משקל חומר יבש) מ-63 מט"שים עירוניים. בדומה לשנים האחרונות, שליש מהבוצה סולקה מהשפד"ן לים והיתר הועברה ליעדים יבשתיים, רובה הועברה לשימוש חקלאי, לאחר שעברה עיבוד מיוחד לקומפוסט. ו-3.6% מהבוצה עברה להטמנה.

מזהמים בבוצה | מתכות כבדות

בשנת 2016 נדגמו בוצות ב-59 מט"שים. הדיגום בוצע ע"י צוות ניטור הנחלים של רשות הטבע והגנים זו השנה השביעית. בין הפרמטרים שנבדקו: חנקה Nitrate)), חנקית (ניטרית) ((NO2, אמוניה (NH₃), חנקן כללי (N), חנקן קלדהל, זרחן (P) ומתכות כבדות.

על פי הדיגומים נמצאו חריגות בריכוזי מתכות כבדות בבוצה במט"שים הבאים:

•  מט"ש יבנה - חריגה בניקלNi) 
•  מט"ש הסוללים - חריגה בעופרת (Pb)

בנוסף, נמצאו גם מספר חריגות בריכוזי מתכות בדיגומים העצמאים שמבצעים המט"שים (אחת לחודש או אחת לחודשיים).

במקרים בהם מתגלים מזהמים מעבר לערכי הסף המותרים, לא ניתן לעשות בבוצה שימוש בחקלאות והיא מועברת לרוב להטמנה.

שימוש בבוצה כדשן חקלאי

על פי תקנות המים, בוצה יכולה להיות מנוצלת לשימוש חקלאי רק לאחר עיבוד סניטרי המכשיר אותה כבוצה סוג א'. בסה"כ עובדו בשנת 2016 לסוג א' כ-75 אלף טון בוצה (חומר יבש), המהווים כ-64% מכלל הבוצה העודפת המיוצרת בישראל ו-95% מהבוצה המיועדת לסילוק יבשתי. לפי הדוח ב-2016 פעלו 4 מתקני טיפול מרכזיים לעיבוד בוצה לסוג א':

1. 'קומפוסט אור' (בקעת הירדן) 232 אלף טון בוצה (חומר רטוב).
2. 'קומפוסט שלוחות' (עמק המעיינות) 29 אלף טון בוצה (חומר רטוב)
3. 'קוממפוסט נוב' (רמת הגולן) 33 אלף טון בוצה (חומר רטוב).
4. 'אוקואנרגיה גולן' (רמת הגולן, מתקן עיכול אנאירובי הכולל תהליך פיסטור) 10 אלף טון בוצה (חומר רטוב).

מחסור באתרי עיבוד בוצה לדשן חקלאי

מתברר, כי קיים פער בין כמות הבוצה הנוצרת במט"שים לבין כושר העיבוד הכללי לבוצה מסוג א'. הפער החל בעקבות סגירת שני מתקני טיפול מרכזיים גדולים ('דלילה' ב-2013 ו'בר עידן' ב-2014) עקב אי סדרים סטטוטוריים.

בעקבות סגירת האתרים, מתחזק התמריץ כלכלי ליישם את הבוצה הטרייה ישירות על שדות חקלאיים ללא כל טיפול – היות והתחליף הוא הטמנה במטמנות פסולת מוכרות – צעד הכרוך בתשלום היטל הטמנה ועלויות נוספות.

ואכן, בשנים האחרונות התגלו מספר מקרים בהם חלק מהבוצה, שהייתה מיועדת לסילוק ממט"שים למתקן טיפול מרכזי, לא הגיעה ליעדה ויושמה בשטחים חקלאיים ללא עיבוד לסוג א' כמתחייב בחוק, נפתחו חקירות של המשטרה הירוקה ובאחד המקרים הוגשה תביעה פלילית נגד בעלי המתקן.

הפתרון? הקמת מתקני עיבוד בוצה בשטח המט"שים

כדי לעקוף את החסם הסטטוטורי בהקמת מתקני טיפול מרכזיים גדולים, הוקצה תקציב מקרן הניקיון ורשות המים ופורסם קול קורא לבקשות תמיכה בהקמת מתקנים לטיפול בבוצה בתחומי המט"ש. עד כה אושרו 8 בקשות תמיכה בהיקף של כ-11.5 מיליון ₪, כאשר בפועל הוקם ב-2016 רק מתקן אחד ,במט"ש עירון, שהחל לפעול ב-2017.

להערכת המשרד להגנ"ס, חוסר ההיענות של בעלי המט"שים (תאגידי מים ורשויות מקומיות) נובע מכך שהאחריות והעלויות של סילוק הבוצה מוטלות על מפעילת המט"ש (חברות מסחריות) ולא על הבעלים. הרציונל להקמת מתקני עיבוד בוצה בשטחי המט"ש היה לקצר את התהליכים הסטטוטוריים שנמשכים שנים. המשרד מתכוון לפרסם בקרוב קול קורא נוסף לעניין זה, בו יישמו לקחים מהסבב הקודם.

מה ישתנה ב-2017?

שנת 2017 עדיין לא באה על סיומה, אבל כבר ברור כי היא עומדת להיות מאוד שונה בכל הנוגע לטיפול בבוצה ממט"שים עירוניים. זאת בשל סיום הזרמת הבוצה מהשפד"ן לים לאחר שנים רבות וטיפול בבוצה באמצעות מעכלים אנארוביים שיהפכו אותה לבוצה באיכות הניתנת ליישום בחקלאות.

עקב כך, כמות הבוצה שצריך למצוא לה פתרונות תגדל בכ-50% (מכ-80,000 טון משקל חומר יבש לכ-120,000 טון בשנה). מצב זה יחריף את הפער הקיים ממילא בין כמות הבוצה המיועדת לעיבוד סוג א' לבין יכולת הקליטה הכללית של מתקני עיבוד הבוצה בישראל.

--------------

מסמכים רלוונטיים:

דו"ח סילוק בוצות מכוני טיהור שפכים – 2016, המשרד להגנ"ס [pdf]

-------------

קישורים רלוונטיים:

1. האתגרים של ענף השפכים בישראל, 29.06.2017
2. משהו מסריח בשוק הקומפוסט, 08.12.2016
3. תופעה: הזרמת שפכים אסורים שפוגעת בכיס של כולנו, 08.05.2016
4. אושרו שינויים בכללי שפכי מפעלים המוזרמים לביוב, 14.05.2017
5. מחקר: שימוש בבוצה כדשן מכפילה עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה, 15.12.2016
6. אושרו תעריפי שפכים אסורים חדשים, 23.01.2017
7. למידע נוסף על שפכים תעשייתיים | infospot

------------

חברות לטיפול בשפכים תעשייתיים: