כמדי שנה, המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה את הדוח השנתי בנושא יישום חוק השקיות, עם נתוני שנת 2024, לפיו דווח בשנה זו על מכירת 525 מיליון שקיות פלסטיק חד פעמיות, גידול בשיעור של כ-10% בהשוואה לנתוני שנת 2023 ומספר שיא מאז שנת 2017 כשהחוק נכנס לתוקף, אך הסיבה לכך היא הגידול בכמות הסניפים המדווחים.

בכל מקרה, בהשוואה לשנת הבסיס שלפני החוק (2016), עדיין מדובר על הצלחה, עם ירידה בשיעור של כ-70% בצריכת שקיות.

עוד לפי הדוח, בשנת 2024 בוצעה אכיפה כנגד 9 קמעונאים שלא עמדו בהוראות החוק, כאשר סכום העיצום הכספי עומד על 70,000 ₪ לכל הפרה. בנוסף לכך, ניתוח של infospot שמופיע בהמשך הכתבה בדק כיצד משתמשים בכספי התשלומים בגין השקיות שמצטברים לסכום שנתי של כ-45 מיליון ₪.

חשוב לזכור שרק כחצי אחוז מכ-1 מיליון טונות של פסולת פלסטיק הנצרת מדי שנה בישראל – מקורו בשקיות. בשנים קודמות הצהיר המשרד על כוונתו להרחיב את חוק השקיות גם לעסקים קטנים ובינוניים, והצעת חוק שקיות תואמת אף אושרה לפני כ-3 שנים בוועדת השרים לענייני חקיקה של הממשלה הקודמת, אולם היא לא קודמה.

קישור לדוח יישום חוק השקיות לשנת 2024 מופיע בתחתית הכתבה.

צריכת שקיות חד פעמיות מפלסטיק [מיליון שקיות]

כתבות רלוונטיות:

1. חוק השקיות ממשיך לצמצם צריכת שקיות, 26.9.2024
2. חוק השקיות ממשיך לצמצם רכישת שקיות, 09.07.2023
3. חוק השקיות מצליח, אך רווחיו משמשים למטרות אחרות, 31.7.2022
4. הרחבת חוק השקיות לעסקים קטנים ובינוניים, 24.5.2022
5. פז (חנויות נוחות ילו) הפרה את חוק השקיות ותשלם 2.3 מיליון ₪, 08.05.2024
6. למידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

חוק השקיות: צניחה חדה בהתחלה, עלייה מתונה בהמשך

מטרת חוק השקיות שנכנס לתוקפו בשנת 2017 היא לצמצם את השימוש בשקיות פלסטיק חד פעמיות ולהפחית את כמות הפסולת ואת ההשפעות הסביבתיות השליליות הנלוות, באמצעות גבייה של תשלום של 10 אג' לכל שקית שנמכרת.

בשנה הראשונה אחרי כניסתו לתוקף של חוק השקיות הייתה ירידה חדה בצריכת שקיות: מ- 1.75 מיליארד שקיות בשנת 2016 ל-378 מיליון שקיות בשנת 2017 – הפחתה בשיעור של 78%. אלא שבשנת 2018 החלה מגמה שנתית קבועה של גידול איטי בצריכת שקיות, ובשנת 2024 דווח על מספר שיא של 525 מיליון שקיות, גידול בשיעור של כ-10% בהשוואה לשנה קודמת, וסה"כ גידול של 30% מהשנה הראשנה ליישום החוק (2017).

העלייה הזו נגסה בשיעור ההפחתה ביחס לשנת המקור. אם בשנה הראשונה ליישום החוק (2016) צריכת השקיות ירדה ב-78% ביחס לשנת הבסיס (2016), אז בשנת 2024 ההפחתה הצטמצמה ל-70%.

בדוח מספקים הסבר לעלייה הפתאומית במספר השקיות שנמכרו. לפי החוק, רק קמעונאים גדולים (26 נכון לשנת 2024) מחויבים לדווח על נתוני השקיות ובשנת 2024 גדל מספר הסניפים המדווחים (השייכים לאותם קמעונאים) ב-250 בהשוואה לשנת 2023 והגיע ל-1,750 סניפים מדווחים. הגידול במספר הסניפים המדווחים נובע הן מתחולת החוק על קמעונאים חדשים והן מפתיחת סניפים חדשים.

עם זאת, בדוח מציינים כי כשבוחנים את צריכת השקיות הממוצעת לסניף, מתגלה שהייתה ירידה בצריכת השקיות: בשנת 2024 נמכרו בממוצע 299 אלף שקיות בכל סניף לעומת ממוצע של 319 אלף שקיות שנמכרו בסניף בשנת 2023. כלומר, למרות העלייה במספר הכללי של השקיות שנמכרו, בפועל נמכרו פחות שקיות בכל סניף שחייב בדיווח והעלייה נובעת מכך שיש יותר סניפים מדווחים.

עיצומים הוטלו על 9 קמעונאים

מהדוח עולה כי בשנת 2024 הוטל עיצום כספי של כ-70 אלף ₪ על כל אחד מ-9 קמעונאים שהפרו את הוראות חוק השקיות בגין אי הגשת דיווח שנתי מבוקר, או הגשת דיווח שנתי לא שלם, או שאינו מבוקר על ידי רואה חשבון.

הכסף מחוק השקיות משמש למניעת זיהום אוויר

הכסף (10 אג') שגובים הקמעונאים עבור כל שקית מגיע בסופו של דבר לקופת קרן הניקיון שבשליטת המשרד להגנ"ס, ומסתכם בסכום של כ-45 מיליון ₪ מדי שנה.

לפי החוק, כספי חשבון השקיות אמורים לשמש למטרות הראשיות שהן: פעולות לעידוד צמצום השימוש בשקיות חד-פעמיות, חינוך והסברה בתחום חוק השקיות, פעולות ניקיון לסילוק פסולת שקיות מהים והחופים וסיוע ליצרניות של שקיות להתאים את פעילותן להוראות החוק.

אך החוק גם מתיר לעשות שימוש למטרה נוספת – קידום חוק אוויר נקי, במידה ונשארו יתרות תקציב שלא נוצלו למטרות הראשיות, ללא הגבלה של 25% כפי שיש בחשבון היטל ההטמנה. לא ברור מה הקשר בין קידום חוק אוויר נקי לחוק השקיות, אך מה שברור הוא שבשנים האחרונות, כולל בשנים 2023-2024-2025, כל ההוצאות והתקציבים שאושרו היו עבור המטרה הנוספת – קידום חוק אוויר נקי.

בשנת 2024 אישרה קרן הניקיון תקציבים בהיקף של 48.5 מיליון ₪ שקל שמקורם בכספי חוק השקיות. רוב סעיפי התקציב שאושרו לשנת 2024 קשורים לפעילות של אגף איכות אוויר במשרד להגנ"ס: תחזוקה של מערך הניטור הארצי וחירום, בדיקות פתע בארובות, בדיקות אוויר בסביבה ובתחנות דלק, אסדרה סביבתית, מערכת לניהול משאבי אוויר ועוד. רק שני סעיפים קשורים באופן ישיר לפסולת: חוף נקי ויחידת ינשוף.

להלן פירוט הסעיפים שאושרו בתקציב 2024 של חשבון חוק השקיות בקרן הניקיון:

תמונה דומה מאוד מתגלה כשמתסכלים על התקציבים שמקורם בחוק שקיות שאושרו מחשבון חוק השקיות בקרן הניקיון בשנת 2025 העומדים על 49.5 מיליון ₪. גם כאן רוב התקציבים שאושרו משמשים את אגף איכות אוויר.

להלן פירוט הסעיפים שאושרו בתקציב לרבעון הראשון של שנת 2025 של קרן הניקיון:

שקיות שסיימו את חייהן – לפח הכתום

לפי חוק האריזות, שקיות הנשיאה החד-פעמיות נחשבות גם אריזות שירות ולכן יצרני השקיות נדרשים להתקשר עם גוף מוכר לטיפול בפסולת אריזות (תמיר), לשלם דמי טיפול עבור מימון האיסוף והמיחזור של פסולת השקיות ולעמוד ביעדי המיחזור המחייבים בחוק האריזות.

לכן, המשרד להגנ"ס קורא לציבור להשליך את השקיות שאין לו עוד שימוש בהן לפח הכתום. פסולת האריזות המושלכת לפח הכתום מגיעה לתחנות המעבר הייעודיות לפסולת אריזות ושם השקיות מופרדות משאר האריזות בעזרת "שואב שקיות". השקיות שהופרדו מגיעות למיחזור בארץ או בחו"ל ומשמשות בין היתר לייצור כבלים לתקשורת ויריעות פלסטיק לתעשיית הבנייה.

הביקורת על חוק השקיות

יש מי שסבורים כי חוק השקיות לא יעיל ולא מצמצם את צריכת השקיות. הביקורת טוענת שההשקעה של המשרד להגנ"ס במנגנון של חוק השקיות מסורבלת ויקרה בשביל לטפל בכ-1% בלבד מכלל הפסולת העירונית המוצקה בישראל (החלק היחסי של השקיות).

נוסף על כך, חוק השקיות חל כידוע רק על 26 הקמעונאים הגדולים במשק. המשרד להגנ"ס אינו בודק את מספר השקיות שחילקו שאר הקמעונאים. כמו כן החוק חל רק על שקיות פלסטיק מסוג גופייה ואינו מתייחס לסוגי שקיות אחרות. עוד טענה היא מדוע יש צורך בשני חוקים נפרדים שעוסקים באותו תחום – חוק האריזות וחוק השקיות. כמו כן, חוק האריזות כבר חל על יצרני השקיות.

---

מסמכים רלוונטיים: