כמדי שנה, המשרד להגנת הסביבה פרסם דוח המסקר את יישום חוק השקיות שנכנס לתוקף בשנת 2016. הדוח הנוכחי מסכם את נתוני שנת 2021. לפי הדוח, נשמרת הירידה המשמעותית בצריכת שקיות נשיאה חד פעמיות מפלסטיק – כ 71% בהשוואה לשנה שלפני כניסת החוק לתוקף.

למרות זאת, בשנים האחרונות יש מגמת עלייה קלה בצריכת שקיות, בין השאר בשל צמיחת האוכלוסייה וגידול במספר סניפי הקמעונאים עליהן חל חוק השקיות – עלייה אשר התמתנה בשנת 2021.

עוד לפי הדוח, 5 קמעונאים קיבלו עיצום כספי משום שלא דיווחו כנדרש למשרד להגנת הסביבה נתונים על צריכת השקיות בשנת 2020. 4 קמעונאים נוספים קיבלו מכתב מהמשרד להגנת הסביבה על כוונתו להטיל עליהם עיצום כספי בשל אי דיווח בשנת 2021. סכום העיצום בגין אי דיווח עומד על כ-60 אלף ₪.

כתבות רלוונטיות:

1. הרחבת חוק השקיות לעסקים קטנים ובינוניים, 24.5.2022
2. נשקלת הרחבת חוק השקיות לכל העסקים בישראל, 29.7.2021
3. חוק השקיות: כסף, ביקורת, הרחבה, 01.11.2020
4. חוק השקיות ממשיך לרשום הצלחה. כיצד תשפיע הקורונה? 06.09.2020
5. הצלחת חוק השקיות פותחת את תיאבון הרגולטור להרחבתו, 19.07.2018
6. למידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

האם היעילות של חוק השקיות נשחקת?

כפי שניתן לראות בתרשים, בשנה הראשונה ליישום החוק, שנת 2017, ההפחתה בשימוש בשקיות הייתה הגדולה ביותר, 78% בהשוואה הקודמת (2016). מאז, מדי שנה, יש גידול קל בצריכת שקיות, שהמשרד להגנ"ס מייחס לגידול באוכלוסייה וגם בשל הגידול במספר הסניפים של הקמעונאים המדווחים במסגרת חוק השקיות.

ב-3 השנים האחרונות (2018-2020), הגידול השנתי בצריכת השקיות (לאחר ההפחתה הראשונית הדרמטית בשנת 2017), היה בשיעור של 6%-14% והיה נדמה כי יש שחיקה בהישג הציבורי של הפחתת השימוש בשקיות בעקבות גבייה הפיקדון של 10 אג' על כל שקית.

אלא שנתוני שנת 2021 מציגים לראשונה התמתנות משמעותית בגידול, 1% בלבד. אם לוקחים בחשבון את גידול האוכלוסייה (כ 2% בשנה), אז כלל אין גידול, אלא המשך הפחתה.

כלומר, לפי נתוני 2021, נראה שהיעילות של חוק השקיות נשמרת.

מבחינת משקל השקיות, בשנת 2021 רכשו הקמעונאים 5,231 טונות שקיות לעומת 9,650 טונות בשנת 2016, שנת יציאת החוק. צמצום זה מנע היווצרות פסולת שקיות במקור בהיקף חסר תקדים של 4,419 טונות.

מבחינת כמות השקיות שנחסכה מאז כניסת החוק לתוקף, הקמעונאים הגדולים רכשו בשנת 2021 כ-501 מיליון שקיות לעומת 1.754 מיליארד שקיות בשנה לפני כניסת החוק.

אילו רשתות שיווק קיבלו עיצום כספי ואילו רשתות הוזהרו?

לפי הדוח, המשרד להגנת הסביבה הטיל עיצום כספי על 5 קמעונאים שלא דיווחו כחוק בשנת 2020.

הקמעונאים הם ב.ה לוי בע"מ, זול ובגדול, מחסני השוק, סלאח דאבח ושוק העיר. נוסף על כך, שלח המשרד הודעות על כוונת חיוב עיצומים כספיים ל-4 קמעונאים שטרם הגישו את הדיווח השנתי המבוקר לשנת 2021, בהם זול ובגדול, יינות ביתן, מגה קמעונאות וסטופ מרקט.

סכום העיצום בגין אי דיווח עומד בחוק על כ-60 אלף ₪. המשרד לא ציין בכמה קנס את הקמעונאים בפועל.

הרחבת חוק השקיות לעסקים קטנים ובינוניים

לפני מספר חודשים אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק פרטית להרחבת חוק השקיות לעסקים קטנים ובינוניים – אך בינתיים היא לא המשיכה את יתר שלבי החקיקה וכעת עם פיזור הכנסת עתידה לא ברור.

לפי הצעת החוק, עסקים קטנים ובינוניים יגבו תשלום של 10 אג' עבור שקית, בדומה לרשתות הגדולות, אך בניגוד להן לא יידרשו להעביר את הכסף לקרן לניקיון או לדווח באופן תקופתי למשרד להגנת הסביבה, זאת מתוך רצון למנוע מהם בירוקרטיה ולעודד אותם לקיים את החוק.

התיקון התייחס גם לשקיות שניתנות ללקוחות במסגרת קניות אונליין. אף שהחוק כיום מחייב את הרשתות לגבות תשלום גם עבור שקיות אלה, הן לא מקפידות על כך ולכן התיקון מבהיר שוב את חובתן.

בנוסף לכך, הצעת החוק ביקשה למנוע חלוקת שקיות פלסטיק עבות מ-50 מיקרון בחינם, שקיות שהיו פטורות מהחוק עד כה מתוך מחשבה שהן רב פעמיות, אלא שבעקבות החרגתן השימוש בהן גבר.

הצעת החוק שאושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה במאי האחרון הייתה הצעת חוק פרטית שהוגשה על ידי ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד), יו"ר השדולה הסביבתית בכנסת, בסיוע של עמותת אדם טבע ודין.

להצעות חוק פרטיות סיכוי נמוך יותר להשלמת תהליך החקיקה בהשוואה להצעות חוק ממשלתיות. אך מאחר שהמשרד להגנת הסביבה כבר הביע עניין דומה בעבר – לא נתפלא אם מאחורי הקלעים הוא נתן את ברכתו להצעת החוק הפרטית, ומשהיא קיבלה הצעת החוק את אישור ועדת השרים לענייני חקיקה סיכוייה להתממש גדלים.

ההצעה הייתה אמורה להמשיך את תהליך החקיקה הרגיל: 3 קריאות – ראשונה, שנייה ושלישית, ואם היא תעבור אותן בהצלחה היא תיכנס לתוקף במועד שיוסכם. אלא שפיזור הכנסת מבלי שההצעה עברה קריאה ראשונה, לא מאפשר להחיל עליה דין רציפות ולכן היא תצטרך להיות מוגשת מחדש בכנסת הבאה.

מה עושים עם 40 מיליון ₪ בשנה מחוק השקיות?

כאמור בשנת 2021 נמכרו על ידי הקמעונאים עליהם חל חוק השקיות 501 מיליון שקיות. כלומר הופקדו כ – 42 מיליון ₪ (10 אג' לשקית פחות מע"מ) בחשבון השקיות בקרן הניקיון. סכום זה הצטבר לסכומים משנים קודמות וצפוי להמשיך לגדול מדי שנה בסכום דומה.

ההיגיון אומר שהכסף מחוק השקיות ישמש בעיקר למטרות של קידום הצלחת חוק השקיות, או לפחות יוקדש לנושאי פסולת אחרים. אלא שבפועל, הכסף משמש למטרות כלליות של המשרד להגנת הסביבה. כפי שדיווחנו לפני כחודש הנהלת קרן הניקיון אישרה לאחרונה הקצאת תקציבים של 135 מיליון ₪ מחשבון השקיות לטובת פרויקטים שונים.

110 מיליון ₪ לנושאים של מניעת זיהום אוויר:

• 40 מיליון לתמיכה ברכישת אוטובוסים חשמליים
• 38 מיליון לתמיכה ביצירת אזורים מופחתי פליטות בערים הגדולות
• 30 מיליון לעידוד הגעה ירוקה לעבודה
• 2 מיליון לעמדות טעינה רכב חשמלי

בנוסף אושרו התקציבים הבאים מחשבון השקיות:

• 13 מיליון להרחבת מערכך דיגומי האוויר
• 8 מיליון להגדלת יחידת ינשוף (אכיפת שריפת פסולת)
• 3 מיליון למחקרים בנושא זיהום אוויר

התייחסויות

תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה: "חוק השקיות נועד לצמצם את כמות הפסולת במדינת ישראל ולדאוג למרחב ציבורי נקי יותר. הדוח מצביע על המשך הצמצום המשמעותי בהיקף צריכת השקיות, של מעל 70% ביחס למצב טרום החוק. יחד עם זאת, אנחנו עדים לשחיקה הדרגתית, ולכן בוחנים צעדים שונים להרחבת החוק. המשרד ממשיך לפעול לגמילה מפסולת פלסטיק ושקיות ניילון, גם כחלק מהמאמץ העולמי להתמודדות במשבר האקלים".

אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר במשרד להגנת הסביבה וממונה על חוק השקיות: "חובת הדיווח המוטלת על הקמעונאים היא השלב הראשון בשרשרת הבקרה, במטרה לפקח על מילוי חובות הקמעונאים והשגת החוק את יעדיו. נמשיך להפעיל את סמכויותינו בהתאם לחוק, ונפעל באכיפה מול קמעונאים אשר אינם ממלאים את חובותיהם מכוח החוק".

---

מסמכים רלוונטיים: