המשרד להגנת הסביבה מפרסם את סיכום שנת היישום הראשונה של חוק השקיות (שנת 2017) ומדווח על הפחתה של כ-80% בצריכת השקיות בשנת 2017 לעומת 2016, לפני כניסת החוק לתוקף.

בנוסף, ברבעון הרביעי של 2017 נבלמה מגמת הגידול בצריכת השקיות החד פעמיות מדי רבעון מאז שהחוק נכנס לתוקף, כך שהחשש מהתפוגגות היעילות של החוק ככל שמתרחקים ממועד השקתו והקמפיין התקשורתי שהתלווה אליו, נחלש.

סרטון: חוקרי בנק ישראל מנתחים את חוק השקיות [3:32]

בשנת 2017 רשתות השיווק הגדולות דיווחו על מכירות של כ-378 מיליון שקיות נשיאה חד-פעמיות, לעומת  על כ-1.753 מיליארד שקיות  בשנת 2016, כלומר הפחתה של כ-80%. המהווים 7,091 טון פלסטיק שנחסכו.

עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2016 נצרכו 2.8 מיליארד שקיות נשיאה חד פעמיות, כלומר 325 שקיות לנפש, לעומת 1.5 מיליארד שקיות, שהם 171 שקיות לנפש, בשנת 2017. כלומר שיעור ההפחתה של צריכת שקיות לנפש הוא כ-53%.

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. מחקר של בנק ישראל: יש להרחיב את חוק השקיות, 27.03.2018
2. האם אפקט חוק השקיות דועך או שמדובר בהצלחה מסחררת? 15.02.2018
3. 48 מיליון ₪ קנס ליצרני משקאות בגין חוק הפיקדון, 28.05.2018
4. פסולת | infospot

לאן הולך הכסף? 40 מיליון ₪ לקרן הניקיון

את ההיטל בגובה 10 אג' לכל שקית משלמים 21 הקמעונאים הגדולים המחויבים לכך, לקרן הניקיון. שם הצטברו רק בגין השנה האחרונה, 40 מיליון ₪.

יעד שאפתני – 65 שקיות לנפש

המשרד להגנת הסביבה לא מסתפק בהישגים של השנה הראשונה ומציג יעדים לצמצום השימוש בשקיות לשנים הבאות. אלא שהיעד הראשון שהוצב, נראה על פניו לא מאתגר ורק משמר את המצב הקיים - 170 שקיות לנפש עד שנת 2025, כאשר כבר ב 2017, כאמור, הושג יעד של 171 שקיות לנפש.

לשנים הבאות נקבעו יעדים מאתגרים יותר: 120 שקיות לנפש בין בשנים 2025-2030; ומשנת 2031 רק 65 שקיות לנפש, כלומר יעד הפחתה שאפתני בשימוש שקיות לנפש של 80% לכלל השוק.

החוק לא יורחב לבתי עסק נוספים וההיטל לא ישתנה

הדו"ח ממליץ שלא להרחיב את החוק בשלב זה על בתי עסק נוספים בגלל הגדלת הנטל הכלכלי המוטל על הציבור והנטל הרגולטורי על העוסקים הנוספים באופן שלא יעמוד במבחן עלות מול תועלת.

כמו כן, הדו"ח ממליץ שלא להעלות סכום ההיטל העומד כיום על 10 אג'.

איסור חלוקת שקיות בכל בתי העסק ומחיר מינימום לשקית

לשם עמידה ביעדי צמצום השימוש בשקיות המשרד מצהיר כי הוא יבחן אפשרויות ומנגנונים נוספים, ביניהם מנגנון עתידי של איסור חלוקה בחינם של שקיות נשיאה חד-פעמיות בכל בתי העסק (ולא רק אצל הקמעונאים הגדולים), קביעת מחיר מינימום מפוקח לשקית (במקום היטל המשולם לקרן הניקיון) ואכיפה נרחבת על יצרני ויבואני אריזות שירות מכוח חוק האריזות.

התייחסויות

השר להגנת הסביבה, זאב אלקין: "התוצאות מדברות בעד עצמן.  אזרחי ישראל אימצו בחום את השינוי הסביבתי והחיסכון הכלכלי הטמון בכך. קבענו יעדים לצמצום השימוש בשקיות על בסיס ההצלחה הגדולה של החוק. המשרד להגנת הסביבה ימשיך לשמור על ניקיון המרחב הציבורי וחופי הים".

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר: "כחלק ממהפכת הפסולת שמוביל המשרד להגנת הסביבה אנו מטפלים גם בתחום השקיות, והציבור משתף פעולה בצורה מרשימה. אנו שואבים עידוד מהירתמות הציבור גם לתחומי פסולת אחרים במסגרת המדיניות שלנו, גם בפסולת הבנייה ופסולת ביתית, וכן בהקמת מתקנים לטיפול והסדרת השוק".

----------

מסמכים רלוונטיים:

1. דו"ח סיכום חוק השקיות, 07.2018, המשרד להגנ"ס [pdf]
2. דו"ח ניתוח חוק השקיות, בנק ישראל, 03.2018 [pdf]
3. רשימת 21 קמעונאים גדולים, 07.2016, הרשות להגבלים עסקיים [pdf]