לפני 4 חודשים אישרה הכנסת עדכון חקיקה שהציעו אנשי המשרד להגנ"ס, העוסק בשימוש בבוצה שנוצרת במט"שים וסילוקה. לכאורה מטרת העדכון היא להוסיף אפשרות להשתמש בבוצה במתקנים תרמיים (שריפה) להפקת אנרגיה, זאת לצד השימוש הקיים - דישון וטיוב קרקע חקלאית.
אלא שברגע האחרון הוכנס ואושר תיקון קטן נוסף, מבלי שהמשתתפים בדיון מבינים את ההשלכות ותוך התבססות על מידע שגוי. הסעיף גורם כעת לרעידת אדמה בתחום הטיפול בבוצה ומייצר תגובת שרשרת המשפיעה על החקלאים, תאגידי המים והביוב וגורמים נוספים. תכירו את סעיף 7.ב.2 שאוסר על שימוש בבוצה סוג א' כדשן חקלאי לגידולי ירקות.
הנה הפרטים.
כתבות רלוונטיות:
לפני שנתיים המשרד להגנ"ס פרסם טיוטה להערות הציבור של עדכון לתקנות המים (שימוש בבוצה וסילוקה). המטרה המוצהרת של העדכון: לאפשר טיפול בבוצה במתקנים תרמיים (שריפה) לשם הפקת אנרגיה.
בשל רצף מערכות הבחירות בשנתיים האחרונות, היעדר ממשלה קבועה והתפרצות מגיפת הקורונה, קידום תהליך החקיקה התעכב והוא הגיע לאישור וועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת רק לפני 4 חודשים.
ימים ספורים לפני הדיון פורסמה טיוטה חדשה של התקנות, ובה הופיעו מספר שינויים נוספים, שלא הופיעו בגרסה שפורסמה להערות הציבור לפני שנתיים. אלא שהגרסה החדשה פורסמה רק ימים ספורים לפני הדיון, כאשר חלק מבעלי העניין כלל לא זומנו לדיון ולא היו מודעים לנושא, ולכן לא יכלו להגיב.
וכך ביום שלישי ה- 18 לאוגוסט 2020 התכנסה ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת במטרה לאשר את נוסח התקנות החדש. בסיומה של הישיבה שנמשכה כשעה וחצי, אושרו התקנות פה אחד. הסעיפים החדשים, שהוכנסו ברגע האחרון, קיבלו התייחסות קצרה ואושרו אף הם ונכנסו לתוקף ב- 1 לנובמבר 2020.
הסעיף השנוי במחלוקת ששולב בתקנות ברגע האחרון ואושר בוועדה הוא סעיף 7.ב.2 – "לא ישתמש אדם בקרקע לגידול גידולים הניתנים להיאכל חי, אם דושנה או טויבה בבוצה סוג א', אלא אם כן עברה שנה לפחות מיום הדישון.", כלומר, בפועל, הסעיף הזה לא מאפשר שימוש בקומפוסט מבוצה לגידולי ירקות.
בשנים האחרונות, כ- 99% מהבוצה הנוצרת במט"שים העירוניים בארץ עוברת טיפול (קומפוסטציה או עיכול אנארובי) שהופך אותה למה שמוגדר בחוק כ'בוצה סוג א'' - חומר דשן/מטייב קרקע לשימוש חקלאי בלתי מוגבל. השימוש בבוצה סוג א' מותר רק לאחר שהיא עברה שורה של בדיקות מעבדה מוסמכת שמבטיחים את איכות הבוצה ושוללים נוכחות של מזהמים וגורמי מחלות.
מדובר בהישג מרשים מבחינה סביבתית שבו חומר שבעבר היה מסולק למטמנות פסולת או לים עובר תהליך מיחזור אמיתי שבסיומו הוא הופך לחומר גלם חדש בעל ערך כלכלי.
אלא שהסעיף החדש שאושר, 7.ב.2, מאיים להחזיר את הגלגל לאחור ולשלוח את הבוצה שוב להטמנה ובנוסף להגדיל את ההוצאות השוטפות של החקלאים, תאגידי המים והביוב ובעלי עניין נוספים.
עיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים בוועדת הפנים והגנ"ס בכנסת בו אושרו התקנות, מלמד כי, ככל הנראה, אנשי המשרד להגנ"ס שהביאו את התקנות לאישור הועדה, ויתר המשתתפים בדיון, לא הבינו את ההשלכות של הסעיף המדובר והתבססו על מידע שגוי.
כאשר סוגיית האיסור להשתמש בבוצה סוג א' לגידולי ירקות עולה לדיון, אף אחד מהמשתתפים לא יודע לומר איזה אחוז מהבוצה סוג א' משמש לגידולי ירקות.
נציג המשרד להגנ"ס אומר בדיון כי לדעתו פחות מ – 10% מהבוצה משמשת כדשן לגידולי ירקות, וכי החקלאים יכולים לקלוט את הכמות הזאת לגידולים אחרים שאינם ירקות.
אלא שבירור קצר עם חברת קומפוסט אור, אתר הקומפוסט הגדול בישראל, מלמד כי לפחות 85% מהקומפוסט שהם מייצרים נמכר לחקלאים לגידולי ירקות והכמות הזו מייצגת כ- 40% מכמות הבוצה סוג א' בישראל.
כלומר לפחות 40% מהבוצה בישראל משמשת כדשן לגידולי ירקות וייתכן שאף הרבה יותר, אלא שחסרים נתונים מוסכמים בנושא. כלומר עשרות אלפי טונות של בוצה סוג א' תצטרך למצוא יעד שימוש חדש והחשש הוא שבעקבות האיסור לא יימצאו לא דורשים והיא תשלח להטמנה.
האם הוועדה הייתה מאשרת את האיסור להשתמש בבוצה סוג א' בגידולי ירקות, אם הייתה יודעת את הנתונים האמיתיים?
מסמך הסבר קצר של המשרד להגנ"ס, שהוגש לוועדה לקראת הדיון, מתייחס בקצרה לאיסור השימוש בבוצה כדשן לגידולי ירקות.
לפי המסמך, הכוונה הייתה לבטל את הדרישה לבצע בדיקה לריכוז נגיפי מעיים וביצים חיות של טפילים, כדי להקל על אתרי הטיפול ולהפחית את העלות הכוללת של הבדיקות הנדרשות. אך כדי לאפשר את ביטול הדרישה הזו, הוצע לאסור את השימוש בבוצה לגידולי ירקות.
נציג המשרד להגנ"ס הסביר בדיון בוועדה כי כיום אין בישראל מעבדה שמבצעת את הבדיקות לנגיפים מעיים וביצי טפילים באופן שוטף, ולכן העלות של הבדיקה הזו גבוהה יחסית. כדי לוודא שנגיפים וטפילים לא יגיעו לירקות, הוחלט יחד עם משרד הבריאות, לאסור את השימוש בבוצה לגידולי ירקות.
אלא שאנשי מקצוע טוענים כי יש בישראל מעבדות שיכולות לתת מענה מיידי לבדיקות אלה. כיוון שהתיקון לא פורסם להערות ציבור, לא הייתה שהות לבעלי העניין לבחון את הנושא ולהציג אותו בפני הוועדה.
מלבד החשש הסביבתי כי ההישג של מיחזור 99% מהבוצה לשימוש חקלאי ירד לטמיון במידה ולא יימצאו דורשים לבוצה שעד היום שימשה כדשן לגידולי ירקות, ולכן היא תשלח להטמנה, יש לסעיף שאושר גם השפעות נוספות, כלכליות ואחרות.
אתרי הטיפול שקולטים את הבוצה מהמט"שים לא יוכלו למכור את הבוצה סוג א' שהם מייצרים כדשן לגידולי ירקות, ויצטרכו למכור אותה במחיר נמוך יותר, או אף למסור אותה בחינם, לשימושים נחותים יותר, ולכן צפויים להעלות את המחיר שהם גובים מהמט"שים עבור הפינוי והטיפול בבוצה.
כלומר הסיבה לאיסור השימוש בבוצה כדשן לגידולי ירקות – כדי לאפשר את ביטול הדרישה לבדיקת נגיפים וטפילים על מנת להפחית את עלות הטיפול בבוצה – תגרום לתוצאה הפוכה – עליית מחיר הטיפול בבוצה. אם עליית מחירי הטיפול בבוצה תהיה משמעותית, זה עלול לגרום לעליית תעריף המים לכלל הצרכנים, שכן תעריף זה מממן גם את עלות הטיפול בביוב.
גם החקלאים, שאינם מורשים יותר להשתמש בבוצה סוג א' לגידולי ירקות, יצטרכו לשלם מחיר גבוה יותר כעת על שימוש בדשן חלופי (דשן בעלי חיים או דשן כימי). כך שמחיר גידול הירקות יעלה וייתכן שהוא יתגלגל לצרכנים.
בהמשך לכך, משרד החקלאות פנה למשרד להגנ"ס בבקשה לדחות את יישום התקנות במספר חודשים, אך הדחייה לא אושרה.
כאשר התגלה הנושא לאתרי הטיפול בבוצה, לחקלאים ולתאגידי המים, כבר היה מאוחר מדי והתקנות כבר אושרו ועמדו להיכנס לתוקף.
משרד החקלאות פנה לאחרונה למשרד להגנ"ס וביקש לדחות במספר חודשים את כניסתו לתוקף של האיסור לשימוש בבוצה סוג א' כדשן לגידולי ירקות. אך נכון להיום, התקנה נכנס לתוקף ב- 1 לנובמבר והיא לא נדחתה.
חברת קומפוסט אור, אתר הטיפול בבוצה הגדול בישראל, הגישה עתירה לבית המשפט בדרישה לבטל את הסעיף המדובר, זאת לאחר שבית המשפט דחה את צו הביניים שהגישה במטרה לדחות את כניסתו לתוקף של הסעיף המדובר.
לפי העתירה, התיקון יוצר רעידת אדמה בתחום הטיפול בבוצה בארץ ועלול לפגוע בהמשך עיסוקה, בחקלאים, בציבור ובסביבה, ולכן היה מצופה מהנוגעים בדבר לערוך דיון רציני ומעמיק לגבי השלכותיו ומשמעותיו טרם אישורו.
בעתירה נטען כי המטרה המקורית של תיקון התקנות הייתה להציע פתרון לכ-1% של בוצת המט"שים שלא נעשה בהם כיום שימוש חוזר לחקלאות, הנחשב לפתרון הסביבתי הטוב ביותר, על מנת למנוע את הטמנתם. אלא שהתבססות על מידע שגוי, ככל הנראה, הובילה את הרגולטור להכניס את התיקון הפוגע ב-99% בוצה שמוסדרת כיום בצורה הטובה ביותר לסביבה.
נראה שהמשרד להגנ"ס לא הבין את המשמעות וההשלכות של האיסור להשתמש בבוצה סוג א' כדשן לגידולי ירקות. בינתיים הסעיף נכנס לתוקף החל מה- 1 לנובמבר ומתחיל לגרום לתגובת שרשרת בקרב אתרי הטיפול, המט"שים, תאגידי המים והביוב, והחקלאים שמבקשים מהמשרד להשהות את כניסתו לתוקף של הסעיף המדובר ולבחון את הדברים מחדש.
מהמשרד להגנ"ס נמסר: "תקנות שימוש בבוצה הועברו ביוזמת המשרד להגנת הסביבה. נוסח התיקון הופץ להערות הציבור ולאחר היוועצות עם רשות המים ועם שר הבריאות, התיקון אושר בוועדת הפנים והגנת הסביבה באוגוסט, נחתם על-ידי השרה להגנת הסביבה בספטמבר ונכנס לתוקף ב-1 בנובמבר 2020.
חברת "קומפוסט אור" הגישה ב-29 באוקטובר 2020 עתירה לבג"ץ בנושא זה. העתירה כללה גם בקשה לצו ביניים, שמשמעותו דחייה של כניסת התיקון לתוקף. בית המשפט העליון דחה את הבקשה לצו ביניים.
טענותיה של חברת "קומפוסט אור" נגד התיקון לתקנות שימוש בבוצה נבחנות על-ידי הגורמים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה, בתיאום עם משרד הבריאות ומשרד החקלאות. עמדת המשרד להגנת הסביבה בנוגע לטענות תוצג לבית המשפט, באמצעות פרקליטות המדינה, כמקובל."
מוועדת הפנים והגנ"ס בכנסת נמסר: "הוועדה דנה בנושא על פי הנתונים שהובאו בפניה על ידי המשרד להגנת הסביבה, ושמעה את כל הדוברים שהביעו רצון להביע עמדה כלשהי בנושא. הכתובת היא המשרד להגנת הסביבה, שהביא בפני הוועדה את הרקע העובדתי בתיקון התקנות. דיוני הוועדה פתוחים לציבור, וכל מי שיש לו עניין בנושאים העולים לדיון יכול להשתתף בדיון בתיאום עם מזכירות הוועדה."
--------
מסמכים רלוונטיים: