ישראל ממשיכה לשמר זו השנה השלישית את ההישג של שימוש ב-99% מהבוצה שנותרת לאחר הטיפול בשפכים העירוניים. הבוצה משתמשת לצרכים חקלאיים. ניצול מרבית הבוצה מתאפשר מאז הפסקת הזרמת בוצת השפד"ן לים התיכון בשנת 2017 והטיפול בה במתקן עיכול אנארובי, כך עולה מדוח שמסכם את נתוני הטיפול בבוצה לשנת 2020.

בשנת 2020 סולקו בישראל 565,217 טונות בוצה (משקל חומר רטוב) ו-116,218 טונות חומר יבש (ח"י) מ-75 מכוני טיהור שפכים (מט"שים) עירוניים. כ-99% מהבוצה נוצלה לשימוש חקלאי לאחר שעברה טיפול שהפך אותה ל"בוצה מסוג א'" - חומר דשן או מטייב קרקע לשימוש חקלאי בלתי מוגבל. כ-1.1% מכלל הבוצה שנוצרה סולקה להטמנה במטמנות פסולת (כ-1,300 טונות ח"י).

לפני כשנה הוכנסו מספר תיקוני חקיקה בעניין הבוצה, ביניהם איסור יישום הבוצה בשטחים חקלאיים המשמשים לגידול גידולים הניתנים להיאכל "חיים" והחמרת הערך המרבי של החנקן המותר בבוצה. אלא שהתיקונים נכנסו לתוקף רק לקראת סוף שנת 2020, כך שאת השפעתם נראה רק בסיום השנה הנוכחית והיא אינה מורגשת בדוח שפורסם.

כתבות רלוונטיות:

1. 99% מהבוצה הועברה לשימוש חקלאי בשנת 2019, 13.10.3020
2. סעיף שהוכנס ברגע האחרון גורם לתאונת שרשרת, 08.12.2020
3. אושרו תקנות טיפול תרמי בבוצה, 19.08.2020
4. 8 מיליון ₪ להקמת מתקנים לעיבוד בוצה ממט"שים, 25.12.2018
5. למידע נוסף על שפכים | infospot

גידול בכמות הבוצה לסוג א' לשימוש חקלאי

על פי תקנות המים 2004 ("תקנות הבוצה"), בוצה יכולה להיות מנוצלת לשימוש חקלאי רק אם עברה טיפול המכשיר אותה לסוג א'. התהליכים המשמשים בארץ לעיבוד בוצה לסוג א' הם קומפוסטציה, עיכול אנאירובי שכולל תהליך פסטור ותהליך כימי של חימום באמצעות חומר אלקלי (סיד).

בעשרים השנים האחרונות חלה עלייה קבועה בכמות הבוצה המעובדת לבוצה סוג א' לשימוש חקלאי. הקפיצה המשמעותית האחרונה כאמור הייתה עם הפסקת הזרמת הבוצה ממתקן השפד"ן לים בשנת 2017. מאז, כ-99% מהבוצה מעובדת לסוג א'. אלא שנראה שכמות הבוצה המדווחת ממשיכה לגדול, אולי כתוצאה מהגידול הדמוגרפי הטבעי של האוכולסייה ואולי כתוצאה מהגידול בכמות המט"שים הכלולים בדו"ח. בכל מקרה, בשנת 2020 מדווח על כ-115,000 טון בוצה (חומר יבש) סוג א' לשימוש חקלאי, עלייה של כ-2% ביחד לשנת 2019, וגידול של 10% (!) ביחס לשנת 2018.

מלבד השפד"ן, בשנת 2020 פעלו 4 מתקני טיפול מרכזיים לעיבוד הבוצה לסוג א', המרכזי שבהם אתר קומפוסט אור. במתקן עובדו 277,440 טונות בוצה (חומר רטוב) מ-31 מט"שים עירוניים בתהליך קומפוסטציה בערימות.

הטיפול בבוצה בתחומי המט"ש לא מתרומם

המשרד להגנת הסביבה ורשות המים מנסים לעודד מט"שים לטפל בבוצה בתחומי המט"ש במקום לשנע אותה לאתר טיפול חיצוני. אך השינוי איטי. להוציא את השפד"ן, רק 3 מט"שים מטפלים בבוצה בשטחיהם בכמות של כ-5-10% מסך הבוצה ממט"שים עירוניים בישראל.

בחודש דצמבר 2018 פורסם קול קורא לבקשות תמיכה בהקמת מתקנים לטיפול בבוצה לרמת איכות "סוג א" בתחומי המט"ש, בתקציב של 8 מיליון ₪. התקבלו 7 בקשות, מתוכן 3 בקשות נמצאו ראויות למענק תמיכה. נכון לסוף שנת 2020, מט"ש אחד מתכוון לבצע את הפרויקט. קול קורא דומה שפורסם בשנת 2014 הביא להקמת מתקן טיפול עצמאי אחד במט"ש עירון (מתוך 8 בקשות שאושרו).

המט"ש העיקרי שמטפל בבוצה בתחומו הוא כמובן השפד"ן. מאז שנת 2017, שבה הופסקה הזרמת הבוצה לים התיכון, כל הבוצה שנוצרת בשפד"ן (133,370 טונות בוצה רטובה, 27,181 טונות ח"י לשנת 2020) מעובדת בתחומי המט"ש. העיבוד נעשה בתהליך עיכול אנאירובי תרמופילי שכולל תהליך פסטור. לאחר מכן הבוצה משווקת באמצעות חברת "נגב-אקולוגיה" לשימוש חקלאי .

מלבד לשפד"ן 3 מט"שים נוספים טיפלו בבוצה בתחומם בשנת 2020. מט"ש בית שמש עיבד את הבוצה בשיטת N-VIRO המשלבת אפר כבשני מלט, והבוצה סוג א' שהתקבלה (4,126 טונות ח"י) הועברה לשימוש חקלאי.

מט"ש עירון טיפל בבוצה באמצעות קומפוסטציה במכלים סגורים והבוצה סוג א' שהתקבלה (3,188 טונות ח"י) הועברה לשימוש חקלאי. בוצות המט"שים מנשה 3 ומנשה 4 פונו גם הן לטיפול במתקן הקומפוסטציה של מט"ש עירון.

חלק מבוצת מט"ש עכו (17,104 טונות, 4,220 טונות ח"י) טופל לרמה סוג א' החל מספטמבר 2020 באמצעות עיכול אנאירובי תרמופילי ולאחר מכן הועברה לשימוש חקלאי.

סילוק בוצה להטמנה במטמנות פסולת

בשנת 2020 1.1% מהבוצה שנוצרה במט"שים עירוניים סולקה להטמנה במטמנות פסולת: 6,066 טונות חומר רטוב, מתוכם כ-1,300 טונות ח"י. הבוצה סולקה להטמנה עקב נוכחות מזהמים (מתכות כבדות) בריכוזים חורגים מהמותר על פי תקנות הבוצה (מט"ש שדרות, תימורים), שיקולים כלכליים של מט"שים קטנים יחסית (מט"ש עין בוקק) וחוסר זמינות של מתקנים מרכזיים לטיפול בבוצה.

נוכחות מזהמים בבוצה לאחר טיפול

בשנת 2020 נדגמו ביוזמת המשרד להגנת הסביבה בוצות ב-52 מט"שים עירוניים, פעמיים בשנה בכל מט"ש. דיגום הבוצה נעשה על ידי צוות ניטור הנחלים של רשות הטבע והגנים זו השנה ה-11, במסגרת תכנית ניטור מט"שים רב שנתית.

הפרמטרים שנבדקו: חנקה, חנקית (ניטרית), אמוניה, חנקן כללי, כלל מוצקים, זרחן, חומר יבש, חומר נדיף בחומר יבש ומתכות כבדות.

לפי דיגומי המשרד, נמצאה חריגה בריכוזי מתכות כבדות בבוצה במט"שים הבאים: חיפה (חריגות באבץ), שדרות (אבץ), קריית גת (עופרת), גבעת ברנר (נחושת).

לא נמצאו חריגות במתקנים המרכזיים לעיבוד בוצה ל"סוג א" (קומפוסט נוב, קומפוסט שלוחות, קומפוסט אור, אקואנרגיה גולן, שפד"ן, מט"ש עירון).

בנוסף לכך, המט"שים נדרשים לדגום באופן עצמאי אחת לחודש או חודשיים, לבדוק נוכחות מתכות כבדות ולדווח. על פי הדיווחים העצמאיים של המט"שים, נמצאו חריגות בריכוזי מתכות כבדות ביחס לדרישות התקנות, על פי הפירוט הבא:

• מט"ש שדרות: חריגה בעופרת (135%) ובאבץ (30%)
• מט"ש תימורים: חריגה באבץ (2%-105%).

מדובר בשיפור לעומת 2019, שכן אז נמצאו חריגות בריכוזי מתכות כבדות ב-6 מט"שים, וחלקן הגיעו לחריגה של אלפי אחוזים).

הבוצות המכילות ריכוזים חורגים של מתכות כבדות פונו להטמנה או לעיבוד תוך מהילה עם בוצות אחרות, במתקני הטיפול המרכזיים.

ההשפעה של עדכון תקנות הבוצה

לפני כחצי שנה דיווחנו כי וועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת אישרה נוסח תקנות חדש שנכנס לתוקף בנובמבר 2020, ולפיו אסור לעשות שימוש בבוצה סוג א' כדשן חקלאי לגידולי ירקות.

בזמנו הסברנו כי לפי פרוטוקול הדיון בוועדה, האיסור על שימוש בבוצה מטופלת סוג א' כדשן לגידול ירקות אושר בהתבסס על מידע שגוי לכאורה, לפיו אחוז הבוצה המשמש לגידולי ירקות בישראל נמוך מ-10% ולכן לא משמעותי, בשעה שהאחוז במציאות עמד על כ-40% לפחות. הסיבה להכנסת התיקון הייתה הרצון להקל בדרישה אחרת: ביטל הדרישה לבדוק ריכוז נגיפי מעיים וביצים חיות של טפילים. זאת כדי להקל על המט"שים ואתרי הטיפול ולהפחית את העלות הכוללת של הבדיקות הנדרשות. כלומר, כדי לאפשר את ביטול בדיקת נגיפי המעיים, הוצע לאסור את השימוש בבוצה לגידולי ירקות שחשבו אותו ללא משמעותי מבחינת הכמות.

באתרי הטיפול טוענים כי ביטול בדיקת נגיפי המעיים מיותרת וכי ניסיונות לדון עם המשרד להגנת הסביבה בהשלכות האיסור להשתמש בבוצה סוג א' כדשן לגידולים ירקות, נתקלו באטימות וחוסר רצון לדיון.

תיקוני חקיקה נוספים שנכנסו לתוקף בסוף שנת 2020 ואת תוצאותיהם נוכל לבחון בדוח הבא, שיתייחס לשנת 2021, כוללים:

• הוספת אפשרות של שימוש בבוצה לצורך הפקת אנרגיה
• ביטול כל ההוראות המתייחסות לבוצה סוג ב'
• ביטול חובת העמידה בריכוז נגיפי המעיים וביצים חיות של טפילים ושינוי באופן ובתדירות הדיגום של קולי צואתי או סלמונלה
• החמרת הערך המרבי של חנקן כללי בבוצה ל- 50 ק"ג לדונם לשנתיים
• ביטול ההגבלה של שימוש בבוצה בקרקע המושקת בקולחין
• שינוי תדירות ביצוע הבדיקות בהתאם לכמות הבוצה הנוצרת
• התרת שימוש בבוצה לניסוי בהתאם לאישור הממונה
• מתן אפשרות לשנע בוצה שאינה מיוצבת במכלים אטומים במצבים חריגים באישור הממונה

---

מסמכים רלוונטיים: