המשרד להגנת הסביבה פרסם דוח סילוק בוצה ממכוני טיהור שפכים עירוניים לשנת ‏2023, ממנו עולה כי נרשמה ירידה חריגה בכמות הבוצה שמוחזרה לשימוש חקלאי. מכמות של 125,442 טון ח"י (חומר יבש) שייצגה 98% מהבוצה בשנת 2022, ל-119,240 טון שייצגה 93% בשנת 2023.

מאז הפסקת הזרמת הבוצה של השפד"ן לים בשנת 2017, מדי שנה, מעל 98% מהבוצה שנוצרה במט"שים העירוניים מוחזרה לשימוש חקלאי, עד לירידה בשנת 2023. הירידה בשנת 2023 נובעת מהגידול בכמות הבוצה שהועברה להטמנה במטמנות פסולת, מכמות של כ-1,922 טון ח"י שהיוו 1.5% בשנת 2022, לכמות של כ-8,654 טון ח"י שהיוו כ-7% בשנת 2023. אנחנו נפרט על הסיבות לשינוי הזה בהמשך הכתבה.

כמו כן, לראשונה, לא נמצאו חריגות של מזהמים בדיגומי איכות הבוצה, גם בבדיקות שאתרי הטיפול מחויבים לבצע, וגם בבדיקות שהמשרד להגנ"ס יוזם.

קישור לדוח סילוק בוצה לשנת 2023, מופיע בתחתית הכתבה.

כמות הבוצה לפי רמת טיפול ויעד סילוק (טונה ח"י/שנה)

להגדלה לחצו כאן

כתבות רלוונטיות:

1. גידול בכמות הבוצה בשנת 2022, 09.08.2023
2. צפי לעליית מחירי טיפול בבוצה בשל עדכון התקנות, 11.7.2022
3. 99% מהבוצה שימשה לחקלאות גם בשנת 2020, 11.7.2021
4. למידע נוסף על שפכים | infospot

שיטות הטיפול בבוצה

בוצה היא חומר אורגני מוצק – השאריות של הטיפול בשפכים לאחר שהמט"שים הפכו אותם לקולחים, והפרידו את המים מהבוצה, כך שהמים משמשים להשקייה חקלאית.

על פי תקנות המים 2004 ("תקנות הבוצה"), בוצה יכולה לשמש כדשן חקלאי רק אם עברה טיפול המגדיר אותה כסוג א'. התהליכים המשמשים בארץ לעיבוד בוצה לסוג א' הם קומפוסטציה אירובית (ברוב האתרים בישראל), עיכול אנאירובי שכולל תהליך פסטור (באתר השפד"ן). בשנה הקודמת (2022) מט"ש שמשון בבית שמש הפסיק להשתמש בטכנולוגיה אחרת - תהליך כימי של חימום באמצעות חומר אלקלי (סיד) ועבר לשליחת הבוצה לאתר טיפול אזורי.

זה המקום להזכיר שהקפיצה המשמעותית בכמות הבוצה שמשמשת לחקלאות הייתה בשנת 2017 עם הפסקת הזרמת הבוצה ממתקן השפד"ן לים. מאז, כ-98% מהבוצה מעובדת לסוג א', למעט שנת 2023, כפי שנסביר מיד.

7% מהבוצה סולקה להטמנה

כאמור, בשנת 2023 היה גידול משמעותי של כמות הבוצה שסולקה להטמנה. מכמות של