המשרד להגנת הסביבה פרסם דוח סילוק בוצה ממכוני טיהור שפכים עירוניים לשנת ‏2022, ממנו עולה כי חל גידול של כ 10% בכמות הבוצה שסולקה לעומת 20 השנים האחרונות.

הגידול בחומר הרטוב היה 8% ובחומר יבש 10% (מדובר באותה בוצה, ההבחנה בין רטוב-יבש הינן שתי שיטות שונות למדידת כמות הבוצה). בשנת 2022 סולקו בישראל 607,595 טונות בוצה משקל חומר רטוב, 127,364 טונות משקל חומר יבש, מ-74 מט"שים עירוניים. לשם השוואה, ב-2021 סולקו 115,168 טונות חומר יבש.

כמו בשנים קודמות, 98% מהבוצה מוחזרה לשימוש חקלאי אחרי שעברה עיבוד סניטרי נוסף והפכה ל"בוצה מסוג א'" - חומר דשן/מטייב קרקע לשימוש חקלאי, בהתאם ל"תקנות הבוצה". שאר הבוצה שנותרה (2%) הועברה להטמנה.

כמו כן יש מעט שינויים באתרי טיפול מסוימים. מט"ש שמשון של שליד בית שמש הפסיק לאחרונה לטפל בבוצה שלו באופן עצמאי בטכנולוגיה ייחודית של חימום עם סיד, וכעת הבוצה נשלחת לטיפול באתר מרכזי. בנוסף לכך, אתר הטיפול המרכזי אקו-אנרגיה גולן צמצם את פעילות הטיפול שלו בבוצה עירונית.

חשוב לזכור כי בספטמבר 2020 נכנסו לתוקף תיקונים בתקנות הבוצה שעיקרם: הוספת אפשרות של שריפת בוצה, איסור יישום הבוצה בשטחים חקלאיים המשמשים לגידול גידולים שניתנים להיאכל "חיים" ועדכון בדיקות הפתוגנים. בשנה שעברה דיוחחנו כי התיקונים גרמו לכך שנשארו עודפי קומפוסט של עשרות אלפי טונות שלא הותר להשתמש בהם יותר בחקלאות – ייתכן שזה המקור לקפיצה בכמות הבוצה שטופלה בשנת 2022 לפי הדוח.

כמו כן, משיחה עם אנשי מקצוע בתחום, עולה כי איסור יישום הבוצה בשטחים חקלאיים גרם לעלייה ממוצעת של דמי הטיפול שמשלמים המט"שים למתקני הטיפול, בכ-10%.

כתבות רלוונטיות:

1. צפי לעליית מחירי טיפול בבוצה בשל עדכון התקנות, 11.7.2022
2. 99% מהבוצה שימשה לחקלאות גם בשנת 2020, 11.7.2021
3. 99% מהבוצה הועברה לשימוש חקלאי בשנת 2019, 13.10.3020
4. סעיף שהוכנס ברגע האחרון גורם לתאונת שרשרת, 08.12.2020
5. למידע נוסף על שפכים | infospot

שיטות הטיפול בבוצה

על פי תקנות המים 2004 ("תקנות הבוצה"), בוצה יכולה להיות מנוצלת לשימוש חקלאי רק אם עברה טיפול המגדיר אותה כסוג א'. התהליכים המשמשים בארץ לעיבוד בוצה לסוג א' הם קומפוסטציה אירובית (ברוב האתרים בישראל), עיכול אנאירובי שכולל תהליך פסטור (באתר השפד"ן), ותהליך כימי של חימום באמצעות חומר אלקלי (סיד) – שנעשה בה שימוש רק במט"ש שמשון בבית שמש שהפסיק את השימוש בטכנולוגיה זו לאחרונה (טיפל בכ 13,400 טון בוצה רטובה בשנת 2022).

עקב הפסקת הטיפול בבוצה באמצעות סיד במט"ש שמשון, גם הוא החל לשלוח את הבוצה שלו לאתר קומפוסטציה חיצוני. במט"ש שמשון מתכננים לשדרג את המתקן בשנים הבאות וליישם בו טכנולוגיה של ייבוש בוצה בה 90% מהבוצה תהפוך ליבשה. זו טכנולוגיה שמקובלת כיום בעולם יותר מאשר בארץ. תהליך הייבוש יכלול עיכול אנאירובי, סחיטה וייבוש.

ב-20 השנים האחרונות חלה עלייה כמעט קבועה בכמות הבוצה המעובדת לבוצה סוג א' לשימוש חקלאי, וכך גם בשנת 2022. חשוב לזכור שהקפיצה המשמעותית האחרונה הייתה עם הפסקת הזרמת הבוצה ממתקן השפד"ן לים בשנת 2017. מאז כ-99% מהבוצה מעובדת לסוג א'. גם לאחר מכן כמות הבוצה שדווחה המשיכה לגדול, אולי כתוצאה מהגידול הדמוגרפי הטבעי של האוכולסייה ואולי כתוצאה מהגידול בכמות המט"שים שנכללו בדוחות.

70% באתרי טיפול 30% במט"שים עצמם

הבוצה היא השארית שנותרת מהטיפול בשפכים לאחר שהמט"שים הפכו אותם לקולחים המשמשים להשקייה חקלאית.

כ-70% מהבוצה משונעת לאתרי טיפול מרכזיים, שם היא הופכת לקומפוסט שמשווק לחקלאים. יש בישראל 4 אתרי טיפול מרכזיים: קומפוסט אור (הגדול שבהם), קומפוסט נוב, קומפוסט שלוחות ואקואנרגיה גולן.

לאחרונה, אתר אקו אנרגיה גולן, שטיפל בשנת 2022 בכ- 6,800 טון בוצה רטובה, צמצם את פעילות הטיפול בבוצה עירונית. צמצום הפעילות מגיע על רקע דרישת המשרד להגנ"ס לדיגום קרקע לשטחים חקלאיים שבהם צפויים לפזר את הקומפוסט – דרישה שמקשה את השימוש במשווקים של קומפוסט ומתעדפת התקשרות ישירה של מתקן הטיפול עם החקלאים, וגם מקשה על מענה בהתראת זמן קצרה. ככל הנראה הדרישה היא ייחודית לאתר זה שעושה שימוש במתקן ביו גז.

בחזרה לדוח של המשרד, עולה ממנו עוד כי כ-30% מהבוצה מטופלת במט"שים עצמם, כאשר השפד"ן שמטפל בשפכים של ערי גוש דן, טיפל לבדו בכ- 150 אלף טון חומר רטוב שהם 25% מסה"כ הבוצה שנוצרה במטשים בישראל בשנת 2022. הבוצה בשפד"ן עוברת בתהליך עיכול אנאירובי תרמופילי (שכולל תהליך פיסטור) ומשווקת באמצעות חברת "נגב-אקולוגיה" לחקלאים ברחבי הארץ. הבוצה המטופלת משמשת כאמצעי יעיל לדישון והשבחת הקרקע בחקלאות, בין היתר בשל ריכוז גבוה של נוטריינטים.

מטשים נוספים שמטפלים בעצמם בבוצה הם:

• מט"ש עכו שטיפל ב- 15,717 טונות ח"ר בתהליך עיכול אנאירובי תרמופילי
• מט"ש בית שמש שטיפל ב- 5,600 טונות ח"ר  בשיטת N-VIRO המשלבת אפר כבשני מלט
• מט"ש עירון שטיפל ב- 13,655 טונות ח"ר בשיטת קומפוסטציה במכלים סגורים

נכון לשנת 2022, מתוך 86 מט"שים גדולים, 17 מט"שים מייצבים את הבוצה באמצעות תהליך עיכול אנאירובי, שמפיק ביוגז. מהם 5 מתקנים מנצלים את ייצור הביוגז לייצור חשמל.

חריגות מזהמים בבוצה

המט"שים נדרשים, בהתאם לתקנות הבוצה, לדגום בוצה באופן עצמאי אחת לשבועיים, לחודש או לחודשיים בהתאם לספיקות. מטרת הדגימות היא לאתר מתכות כבדות ולדווח על חריגות. על פי הדיווחים העצמאיים של המט"שים, נמצאו חריגות בריכוזי מתכות כבדות בבוצות המט"שים הבאים:

• מט"ש חיפה חריגות באבץ (58%).
• מט"ש אשדוד חריגה באבץ (750%) וחריגה בנחושת (450%).
• מט"ש ירוחם חריגה בכרום (85%) ובניקל (290%)
• מט"ש נתב"ג חריגה בכרום (7%) ובנחושת (17-27%)
• מט"ש להבים  חריגה בנחושת (17%)
• מט"ש אשקלון חריגה בניקל (27%)
• מט"ש חצור (1/2022): חריגה באבץ

מלבד הדגימות שהמט"שים ערכו באופן עצמאי, המשרד להגנת הסביבה דגם בוצות ב-45 מט"שים בשנת 2022. הוא בדק את המזהמים הבאים: חנקה (ניטראט), חנקית (ניטריט), אמוניה, חנקן כללי, חנקן קלדהל, כלל מוצקים, זרחן, חומר יבש, חומר נדיף בחומר יבש ומתכות כבדות.

המט"שים שבהם המשרד להגנ"ס מצא חריגה בריכוזי מתכות כבדות בבוצה היו יבנה (ניקל), ושדרות (עופרת). בדיגומים שערך המשרד להגנת הסביבה במתקנים המרכזיים לעיבוד בוצה ל"סוג א" (קומפוסט אור , קומפוסט נוב, קומפוסט שלוחות) לא נמצאו חריגות.

2% מהבוצה סולקה להטמנה

יש מגוון סיבות לכך שבוצה שנוצרה במט"שים עירוניים מועברת להטמנה במקום לשימוש חקלאי. אחת הסיבות היא מתכות כבדות בריכוז שחורג מתקנות הבוצה ולא מתיר שימוש חקלאי. גם שיקולים כלכליים של מט"שים קטנים גורם להם להעביר חלק מהבוצה להטמנה, וכן חוסר זמינות של מתקנים מרכזיים לטפל בבוצה באזורים גיאוגרפיים מסוימים.

---

מסמכים רלוונטיים: