ריאיון עם מנכ"ל המרכז הישראלי לבטיחות וגהות: מדוע כדאי להיערך כבר עכשיו ליישום חוק הרישוי הסביבתי המשולב?
עו"ד רונן ורדי, מייסד ומנכ"ל המרכז הישראלי לבטיחות וגהות, מסביר כיצד להיערך ליישום חוק הרישוי הסביבתי המשולב ומפרט את האתגרים שהרפורמה מציבה בפני התעשיה. הוא מדגיש כיצד השילוב בין מומחיות מקצועית לליווי משפטי, שאותו מציע המרכז, מסייע לחברות ולמפעלים לעבור את השינוי הצפוי בצורה מיטבית.
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 15/11/2026

יותר מאלף מפעלים וחברות יידרשו בשנים הקרובות להסתגל למציאות רגולטורית חדשה בעקבות כניסתו לתוקף של חוק הרישוי הסביבתי המשולב. הרפורמה, המבוססת על הדירקטיבה האירופית לפליטות תעשייתיות (IED), אינה מסתפקת עוד בבחינה נקודתית של חומרים, פליטות או היתרים, אלא מחייבת הסתכלות רחבה על כלל התהליכים באתר והשפעתם על הסביבה. עבור רבים בתעשיה מדובר בשינוי תפיסתי, מקצועי וטכנולוגי, הכרוך במיפוי עומק, בניתוח סיכונים, בהשקעה בטכנולוגיות מתקדמות ובהיערכות מקיפה מול הרגולטור.

בריאיון ל-infospot, מדבר עו"ד רונן ורדי, מייסד ומנכ"ל המרכז הישראלי לבטיחות וגהות, על משמעות הרפורמה, על היתרונות והאתגרים שהיא מציבה, ועל הדרכים להיערך אליה כבר עכשיו. לצד זה, שוחחנו על החברה שהקים לפני כ-13 שנה, המספקת מעטפת שירותים נרחבת לארגונים ולחברות בתחומי הבטיחות והגנת הסביבה.  


כתבות רלוונטיות:

  1. מה באמת נדרש להגשת בקשה לרישוי סביבתי משולב, 03.06.2026
  2. רישוי משולב: פורסמו ההנחיות להיתר סביבתי משולב, 16.9.2026
  3. עודכנו התקנות בנושא הדרכות בטיחות לעובדים, 5.8.2026
  4. מה באמת נדרש להגשת בקשה לרישוי סביבתי משולב, 3.6.2026
  5. למידע נוסף על רישוי סביבתי משולב | infospot

עו"ד ורדי, ספר על הדרך המקצועית שלך. מה סלל את דרכך להפוך לאחד המומחים הבולטים בתחום?

הניסיון המקצועי שלי מבוסס על 25 שנות שירות בחיל הים, שבמהלכן עסקתי במשך שנים רבות בתחומי הבטיחות והגנת הסביבה. במסגרת זו, מילאתי מגוון תפקידים, ובהם ראש מדור הבטיחות במטה החיל הים, והובלתי תהליכים להטמעת נהלים ותקנות בתחומי הבטיחות והסביבה.  

לצד העשייה המקצועית, תמיד בערה בי תשוקה לעולם המשפט, שהוא הלב הפועם של האסדרה הסביבתית והבטיחותית, הכוללת אחריות פלילית, חקיקה ענפה ואמנות בינלאומיות. לפיכך, עוד במהלך שירותי הצבאי, יצאתי ללימודי משפטים.

עם פרישתי מצה"ל בשלהי 2013, הבנתי שקיים צורך אמיתי בחיבור הדוק בין הפן המקצועי-הנדסי לבין הפן המשפטי. בעקבות זאת, הקמתי את המרכז הישראלי לבטיחות וגהות, המספק שירותי בטיחות והגנת הסביבה לתעשיה ולארגונים. במקביל ייסדתי משרד עורכי דין, שהתפתח לחברה המתמחה בהיבטים הפליליים, והרגולטוריים של תחומים אלו – כגון חקירת תאונות ואירועים חריגים, עמידה בדרישות הדין, ואכיפה פנימית.

השילוב בין חברת ייעוץ ויישום לבין משרד עורכי דין הוא שמאפשר לנו להעניק ללקוחותינו מענה ייחודי, מקיף והוליסטי.

במקביל, חשוב לי לשמור על מעורבות פעילה בקהילה המקצועית: אני מרצה באקדמיה ובקורסים מקצועיים להנדסה אזרחית ולממונים על הבטיחות והגנת הסביבה, ופעיל בפורומים מקצועיים שונים. בין היתר, אני משמש בהתנדבות כיועץ המשפטי של פורום הממונים על הבטיחות וחבר בוועדות הטכניות של מכון התקנים.

מה הערך המוסף של חברת ייעוץ ויישום יחד עם משרד עורכי דין תחת קורת גג אחת?

בטיחות והגנת הסביבה הם תחומים משיקים, בעלי מאפיינים דומים. שניהם מוטי רגולציה, והיא זו שמניעה את השוק ומעודדת ארגונים להשקיע במניעת מפגעים וכשלים.

בשני התחומים נדרשת השקעה ניכרת של משאבים כספיים, כוח אדם וזמן ניהולי - אך קשה לכמת את הערך הכלכלי שהיא מייצרת. לעולם לא ניתן לדעת איזה נזק נמנע ומה היו יכולות להיות השלכותיו. דוגמא כואבת לכך היא אירוע בטיחות חמור שהתרחש לאחרונה במפעל של חברת היי-טק גדולה, ובו נהרגו שני עובדים. לפי הפרסומים, האירוע צפוי לעלות לחברה מאות מיליוני דולרים.

החיבור שאנו מציעים בין העולם המניעתי - הניהול השוטף שנועד לצמצום סיכונים - לבין העולם המשפטי, שנכנס לפעולה בעיקר לאחר התרחשות אירוע, מאפשר לנו להעניק ליווי מדויק ומקיף יותר. מטרתנו הינה לא רק להפחית את הסבירות להתרחשות אירוע חריג, אלא גם להכין את הארגון להתמודדות עם השלכותיו, אם חלילה יתרחש.  

אנו יודעים מה הארגון צריך לעשות כבר היום כדי שבמקרה כשל, הוא יוכל לעמוד מול הרשויות ובעלי העניין ולהוכיח כי פעל באופן פרואקטיבי, הרבה מעבר למינימום הנדרש בחוק.

וכמובן, במקרה המצער שבו מתרחש אירוע, אנחנו מלווים את הארגון גם במישור המשפטי מול הרשויות ובתי המשפט. הליווי המשפטי שלנו נשען על היכרות מעמיקה עם הדין והחקיקה, לצד הבנה הנדסית-מקצועית של ההתנהלות השוטפת במפעל.

בשורה התחתונה, עיקר פועלנו מוקדש למניעת כשלים ואירועים, אך אם חלילה התרחש אירוע שלא ניתן היה למנוע, הארגון צריך להיות מסוגל להוכיח כי עשה כל שביכולתו כדי לצמצם את הסיכון: ניהול מעקב שוטף, ניתוח סיכונים, השקעת משאבים, קביעת הוראות ונהלים, והפעלת מנגנוני פיקוח ובקרה. מעבר לעמידה בדרישות הרגולציה, נדרשת גם הטמעת של מנגנוני אכיפה פנימית ונקיטת פעולות יזומות, שהמוכיחות כי על ניהול אחראי וועל מחוייבות מתמשכת לשיפור תרבות הבטיחות והסביבה.

ספר לנו על החברה שהקמת, המרכז הישראלי לבטיחות וגהות. מי הלקוחות שלכם?

המרכז הוקם לפני כ-13 שנה, וכיום החברה מונה כ-60 יועצי בטיחות וסביבה במגוון תחומים. פריסת הממונים שלנו ארצית - מהחרמון ועד אילת – דבר המעניק לנו גמישות תפעולית ויכולת מענה מהירה בזמן אמת, גם באירועים פתאומיים הדורשים תחקור מקצועי מול כלי התקשורת.

אנחנו מלווים ארגונים גדולים בתהליכי יישום והטמעה וכן בבקרה על עמידתם בדרישות הדין, במטרה לסייע להם למלא את חובותיהם החוקיות והמוסריות. מעבר להיבט הרגולטורי, הקפדה על בטיחות והגנת הסביבה מקנה לארגון ערך תאגידי-חברתי ראשון במעלה: היא משדרת לבעלי העניין שמדובר בחברה אחראית, השומרת על הסביבה ועל שלומם של עובדיה, לקוחותיה וקבלניה.

החברה משקיעה רבות בחדשנות ובפיתוחים טכנולוגיים, ומובילה פרויקטים בשיתוף האקדמיה וקרנות הביטוח לאומי, במטרה ליצור עתיד בטוח וירוק יותר. פיתוח שאנו גאים בו במיוחד, ובו אנו חלוצים בישראל, הוא הדרכות עובדים לבטיחות והגנת הסביבה באמצעות משקפי מציאות מדומה (VR). הטכנולוגיה מאפשרת להמחיש סיכונים שקשה להציג בדרכי ההדרכה המקובלות. נוסף על כך, פיתחנו מערכת מבוססת בינה מלאכותית AI)) לזיהוי והתראה מקדימה על אירועים חריגים במפעלים כגון התלקחויות ושפך חומרים מסוכנים.

אנחנו בעיצומו של יישום רפורמת הרישוי הסביבתי המשולב. כיצד היא צפויה להשפיע על החברות והתעשיה?

הגישה הסביבתית המשולבת מחייבת ניתוח אינטגרטיבי של תהליכי הייצור במפעל, והשפעותיהם על האוויר, המים והקרקע. נוסף על כך, החוק מחייב יישום של BAT (Best Available Techniques) – הטכניקות המיטביות הזמינות. המשמעות היא שיש לבחון את הטכנולוגיות המתקדמות והידע הקיים בעולם בתחום הגנת הסביבה, לבחור בפתרון שיביא להפחתה מיטבית של הפליטות, ולנמק את הבחירה באופן מקצועי.

לא מדובר רק בצמצום בירוקרטיה, אלא בשינוי תפיסתי, העובר ממיפוי חומרים לניתוח תהליכים. אם בעבר, למשל במסגרת היתר הרעלים, נבחנו חומרים מסויימים והסיכון הנגזר מהם, הרי שלפי הדירקטיבה האירופית שעליה מבוסס החוק החדש, נדרש כעת ניתוח מקיף של המערך כולו: פליטות, סיכונים, וקשרי הגומלין בין המרכיבים הסביבתיים השונים.

כל זאת מחייב ארגונים לבצע היערכות מוקדמת הכוללת מיפוי עומק של ההיבטים הניהוליים וההנדסיים. מדובר במהלכים הדורשים זמן ומשאבים, ולכן מומלץ להתחיל בהם כבר עכשיו ולא להמתין לרגע האחרון. כיום אנחנו כבר מלווים חברות רבות בהכנת התשתית ליישום הרפורמה.

אילו טיפים תוכל לתת לחברה שנדרשת להיערך לרישוי המשולב?

מפעלים רבים עסוקים בשגרה השוטפת, אך חשוב שיפנימו כי מדובר בשינוי רגולטורי שידרוש כבר בקבלת ההיתר הראשון (שתוקפו 7 שנים, לעומת 10 שנים בהיתרים הבאים), תשומת לב ניהולית רבה וליווי גורמי מקצוע מיומנים.

לקראת הגשת הבקשה, יש לנתח את התהליכים, לתעד אותם, לדווח עליהם למשרד להגנת הסביבה, ולדעת לנמק את הנתונים מול המשרד.

נקודת תורפה מרכזית של ארגונים רבים היא השקעת כל המאמץ בשלב המקדים עד לקבלת הרישיון, תוך הזנחת הניהול השוטף לאחר מכן. התנהגות זו לא רק מגדילה את הסיכוי לתקרית סביבתית ולחשיפה משפטית, אלא עלולה להוביל לכישלון  בביקורת פתע של הרגולטור, עד כדי שלילת ההיתר.

לכן, מפעל חייב ללמוד היטב את התנאים שנקבעו לו ולנהל את יישומם באופן פרואקטיבי לכל אורך תקופת ההיתר.

היבט קריטי נוסף הוא תחקור אירועים: המשרד להגנת הסביבה אינו מסתפק בבירור שטחי, אלא מצפה לראות תהליך של למידה ארגונית, הפקת לקחים, עדכון נהלים, והטמעת שינויים בפועל. בנוסף, קיימת כיום זרימת מידע רציפה בין רשויות האכיפה - מידע על מפגע סביבתי יכול לעבור לכבאות והצלה אם פרצה שריפה, או למשרד העבודה אם נפגעו עובדים. לכן נדרשת היערכות רוחבית המקיפה את כלל מחלקות הארגון, ולא רק את הגורמים האמונים על איכות הסביבה.

לסיום, האם יש עוד שינויים רגולטוריים מרכזיים שחברות ומפעלים צריכים להכיר ולהיערך אליהם בתקופה הקרובה?

בהחלט. בתחום הבטיחות, תיקון 11 לתקנות הבטיחות בעבודות (עבודות בנייה) מטיל לראשונה אחריות ישירה גם על יזמים ומזמיני עבודה: כל מפעל, חברת נדל"ן, רשות מקומית או גוף ממשלתי המזמינים עבודות תשתית, בנייה או שיפוצים, הופכים לבעל אחריות רגולטורית ופלילית לבטיחות העובדים באתר. המזמין נדרש כעת, בין היתר, לאשר לקבלן את תחילת העבודות רק לאחר אימות העמידה בדרישות, לפקח על יישום תוכנית ניהול הבטיחות ולפעול להסרת סיכונים בלתי קבילים. מדובר בשינוי דרמטי בשטח, ואנחנו מלווים כיום שורה של ארגונים במגזר הפרטי והציבורי בהטמעת הדרישות החדשות.


ליצירת קשר עם המרכז הישראלי לבטיחות וגהות - לחצו כאן