המשרד להגנת הסביבה הצליח להעביר את חוק האקלים בקריאה ראשונה רגע לפני התפזרות הכנסת. החוק עבר בתמיכה של 15 חברי כנסת ללא מתנגדים או נמנעים. משמעות הדבר היא שבכנסת הבאה אפשר יהיה להעבירו לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והסביבה בלי לחזור מחדש על הדיונים, בהתאם לעיקרון "דין רציפות".

החוק שעבר זהה לנוסח שעבר בקריאה טרומית ונחשב ל"מרוכך". הוא כולל בעיקר את הדברים הבאים:

• יעדים להפחתת גזי חממה לשנים 2030 ו-2050
• הטלת חובה על משרדי ממשלה להכין תוכניות היערכות לשינויי אקלים
• הטלת חובה על משרדי ממשלה לדווח על התקדמותם
• הליך הערכת סיכון אקלימי לפרויקטים ממשלתיים (תסקיר אקלימי)
• הקמת ועדת שרים לתיאום בין-משרדי בנושא אקלים בראשות ראש הממשלה
• הקמת ועדה מייעצת לשינויי אקלים
• הקמת ועדת מומחים בין-תחומית אקדמית עצמאית

העברת חוק האקלים בתזמון הנוכחי הוא איתות לכך שגם האופוזיציה מבינה את חשיבות הנושא ואין עליו מחלוקת פוליטית. בנובמבר הקרוב תתקיים ועידת האקלים השנתית של האו"ם בשארם א'שייח שבמצרים וראש הממשלה הבא יזכה להציג בה חוק אקלים ישראלי. מדובר בהישג על רקע החשיבות של נושא האקלים לממשל האמריקאי ולאיחוד האירופאי.

כתבות רלוונטיות:

1. חוק האקלים אושר בוועדת השרים. תהליך החקיקה ממשיך, 09.5.2022
2. שינויים בטיוטת חוק האקלים, 01.05.2022
3. חוק חדש יחייב תסקיר אקלימי של תוכניות ממשלתיות, 23.02.2022
4. הממשלה אישרה יעדי אקלים חדשים, 26.7.2021
5. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

עיקרי חוק האקלים

להלן עיקרי חוק האקלים כפי שאושר בוועדת השרים לענייני חקיקה:

• יעדי הפחתת פליטות גזי חממה: הפחתה של 27% מהפליטות עד שנת 2030 בהשוואה לשנת 2015, ואיפוס פליטות עד שנת 2050. עם זאת, נוסח החוק מאפשר לממשלה לשנות את היעדים.
• תוכנית לאומית להפחתת פליטות: לצורך עמידה ביעדי הפחתת הפליטות, ייעשה שימוש בתוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה שהשרה להגנת הסביבה תגיש לאישור הממשלה, זאת לאחר עבודה ממשלתית משותפת. 
• היערכות למשבר האקלים: חוק האקלים מבטיח כי משרדי הממשלה וגופים נוספים יכינו תוכניות היערכות לשינוי אקלים, יפתחו יכולות וידווחו על יישומן אחת לשנה. התוכניות יאושרו בתוך שנתיים ועדכונן יתבצע מדי חמש שנים. היערכות זו תבטיח כי ישראל תבנה את החוסן האקלימי שלה בעשור הקרוב ותפחית את הסיכונים הנובעים משינוי האקלים בארץ.
• הקמת ועדת שרים לענייני אקלים בראשות ראש הממשלה: החוק קובע שהממשלה תוכל להפעיל את סמכויותיה לפי החוק באמצעות ועדת שרים לענייני אקלים. הוועדה תשמש כמסגרת תיאום בין כלל הגורמים העוסקים בנושא במטרה לטייב את פעולותיה של הממשלה בכל הנוגע להשלכות המשבר על המשק, החברה והסביבה בישראל.
• ועדה מייעצת לשינויי אקלים: תוקם ועדה שתורכב מנציגי משרדי ממשלה רלוונטיים ובעלי עניין, כגון ארגוני סביבה והתאחדות התעשיינים. הוועדה תסייע לגיבוש מדיניות אקלים לאומית תוך הבנה של מבנה המשק והחברה, כמו גם של האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והמבניים בישראל.
• הערכת סיכון אקלימית (תסקיר אקלים): בתוך שנה מכניסת החוק לתוקף הממשלה תקבע מנגנון לביצוע הערכת סיכון אקלימי עבור תוכניות בנייה ותשתיות של רשויות ציבוריות, המוגשות לאישור הממשלה או לאחד משריה.
• ועדת מומחים בינתחומית אקדמית עצמאית: בתוך 6 חודשים מכניסת החוק לתוקף, תמנה השרה להגנת הסביבה ועדת מומחים מתחומים שונים, לרבות בריאות, כלכלה, אנרגיה, סביבה, הפחתת פליטות גזי חממה, היערכות לשינוי אקלים ועוד. הוועדה תנגיש מידע מדעי בנושא אקלים למקבלי ההחלטות, תעדכן את המידע ותציף ביקורת מדעית אובייקטיבית ומבוססת ידע על המדיניות הלאומית והצורך בעדכונה.
• מידע ודיווח לממשלה ולכנסת: הממשלה תדווח לכנסת ולציבור על עמידה ביעדי החוק ויישום הוראותיו. שרי הממשלה יגישו מדי שנה דוח בדבר יישום התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה.

האם חוק האקלים יהיה מוכן לוועידת האו"ם בשארם?

כידוע, בנובמבר 2022 תתקיים ועידת האקלים השנתית של האו"ם בשארם א-שייח במצרים. המשרד להגנת הסביבה מעוניין להציג בה חוק אקלים ישראלי שהשלים את תהליך החקיקה. גם לראש הממשלה יש אינטרס להציג בוועידה חוק אקלים על רקע חשיבות הנושא לממשל האמריקאי תחת ביידן ולאיחוד האירופאי.

בחודשים האחרונים התגלעו מחלוקות בין המשרד להגנת הסביבה למשרדי האוצר והאנרגיה, זאת משום שהאחרונים ביקשו "לרכך" את החוק: לא לכלול בו יעדים מחייבים להפחתת פליטות, לא לחייב את משרדי הממשלה להגיש תסקירי אקלים לפרויקטים חדשים ועוד. הצעת החוק רוככה בהתאם.

התייחסות

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "אל מול המשבר הגדול של דורנו ואולי של האנושות אי פעם, החוק הזה הוא חוק משנה מציאות עבור מדינת ישראל. זהו שלב ראשון והכרחי בדרך לכלכלה מאופסת פליטות ולהבטחת שגשוגם של תושבי ישראל לאורך זמן בתנאי אקלים משתנים.

לאחר כשנה של תלאות פוליטיות ואחרות ואלפי שעות של עבודה מאומצת, אני גאה ונרגשת לקדם עוד צעד את אחת ההבטחות המרכזיות של הממשלה, ובעיקר לקדם צעד חשוב את ההבטחה הזו לעתיד הנוער שלנו".

---

מסמכים רלוונטיים: