נוסח טיוטת חוק האקלים שהיה אמור לעלות לאישור וועדת השרים לענייני חקיקה לפני שבועיים, עבר שינוי וריכוך בהשוואה לנוסח תזכיר החוק שפורסם לפני כשנה. ככל הנראה חלק מהשינויים מקורם בבקשות של משרד האנרגיה, משרד האוצר ומשרד רה"מ.

כזכור, בסופו של דבר הדיון בוועדה נדחה בשל חוסר זמן ודיון נוסף אמור להתקיים בקרוב, כך לפי המשרד להגנ"ס.

בכתבה שלפניכם אנו בודקים 3 סוגיות עיקריות שהייתה עליהן מחלוקת ועברו שינוי בנוסח החוק המעודכן. קישור אליו מופיע בתחתית הכתבה.

3 הסוגיות הן:

1. האם יעדי הפחתת הפליטות יהיו מחייבים?
2. האם משרדי הממשלה יהיו מחויבים להכין תוכנית להפחתת פליטות גזי חממה?
3. האם משרדי הממשלה וגופי הסמך יהיו מחויבים להגיש תסקיר אקלימי לתוכניות ממשלתיות?

כמובן שהמצב הפוליטי הנוכחי ויציבות הממשלה המעורערת מטילים צל על קידום תהליכי חקיקה, וכך גם על קידום חוק האקלים.

כתבות רלוונטיות:

1. נדחה דיון בוועדת השרים לאישור חוק האקלים, 11.4.2022
2. חוק חדש יחייב תסקיר אקלימי של תוכניות ממשלתיות, 23.02.2022
3. המשרד להגנ"ס: חוק אקלים עד סוף השנה, 17.1.2022
4. הממשלה אישרה יעדי אקלים חדשים, 26.7.2021
5. פורסמה טיוטת חוק האקלים הישראלי, 19.4.2021
6. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

הממשלה תוכל לשנות את יעדי האקלים

כאמור אחת הסוגיות הנוגעות לחוק האקלים היא עד כמה יעדי הפחתת פליטות גזי החממה בחוק יהיו מחייבים עבור הממשלה. ובכן לפי הנוסח המעודכן היעדים מחייבים, אך יש מנגנון שמאפשר לממשלה לשנותם ובפרט את היעדים לשנת 2030.

היעדים הם הפחתה של 27% מהפליטות עד שנת 2030 בהשוואה לשנת 2015, ואיפוס פליטות עד שנת 2050.

אלא שבנוסח החוק המעודכן מופיע סעיף 3.ב' המאפשר לממשלה לשנות את היעדים: "הממשלה רשאית לשנות את היעדים ביחס לשנת הבסיס, בשים לב להחלטות שיתקבלו מעת לעת על ידי המדינות החברות באמנת האקלים."

כמו כן, היעד לשנת 2030 לא רשום מפורשות, אלא רשום כהפניה להחלטת הממשלה התואמת, וכך במידת הצורך, על מנת לעדכן את היעד, יהיה מספיק שינוי החלטת ממשלה, ולא תהליך חקיקה.

תוכנית לאומית, אך עם פחות מחויבות

שינוי נוסף בנוסח החוק מתייחס לתוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה.

בגרסה הקודמת, נוסח החוק כלל