נדחה הדיון שהיה אמור להתקיים אמש בוועדת השרים לענייני חקיקה לאישור חוק האקלים, לפני העברתו לקריאה ראשונה בכנסת.

בהודעה שפרסם המשרד להגנ"ס נאמר כי הדיון נדחה מפאת קוצר הזמן והוחלט שדיון מעמיק יתקיים בישיבה הקרובה של הוועדה, אלא שהחוק לא הופיע בסדר היום של הוועדה, ייתכן שבגלל חילוקי דעות עם משרדי האנרגיה והאוצר. השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג התחייבה כי החוק יעבור עד לסיום מושב הקיץ בסוף יולי.

חוק האקלים אמור, בין היתר, לעגן את יעדי האקלים שעליהם התחייבה ישראל, כולל התחייבותו של ראש הממשלה בנט לאיפוס פליטות עד 2050. בשבוע האחרון פורסם בתקשורת הארצית כי משרדי האוצר והאנרגיה מתנגדים לעגן את יעדי הפחתת פליטות גזי החממה בחוק ולמתן סמכויות אכיפה למשרד להגנת הסביבה, אך לא ברור האם ההתנגדויות האלה התקבלו והאם נוסח החוק שיעלה לאישור יהיה תואם.

כתבות רלוונטיות:

1. חוק חדש יחייב תסקיר אקלימי של תוכניות ממשלתיות, 23.02.2022
2. המשרד להגנ"ס: חוק אקלים עד סוף השנה, 17.1.2022
3. הממשלה אישרה יעדי אקלים חדשים, 26.7.2021
4. פורסמה טיוטת חוק האקלים הישראלי, 19.4.2021
5. האם הממשלה תאשר יעד שאפתני לפליטות גזי חממה? 06.01.2021
6. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

ביקורת על הצעת חוק האקלים של המשרד להגנת הסביבה

לפי הפרסומים במעריב וב'הארץ' משרדי האנרגיה והאוצר ביקשו שלא לעגן את היעד ל-2030 (27% הפחתת גזי חממה) ואף לא להתחייב לאיפוס פליטות ב-2050. במקום זאת הם הציעו לשנות את הנוסח ל'שאיפה' לאיפוס.

באשר לסמכויות, סעיף בהצעת החוק קובע שהמשרד להגנת הסביבה יפרסם תוכנית חומש להפחתת גזי חממה, במסגרתה יוכל לקבוע יעדי ביניים ולאכוף אותם. משרדי האוצר והאנרגיה התנגדו לכך וסברו שיש להגביל את סמכויות המשרד להגנת הסביבה להכנת תוכנית בלבד, ללא סמכות לאכוף אותה.

מצד אחד השרה והמשרד להגנת הסביבה מעוניינים להציג חוק אקלים בוועידת האקלים השנתית של האו"ם, שתתקיים בנובמבר בשארם א-שייח במצרים. מנגד, הארגונים הירוקים וגם גורמים בתוך המשרד להגנ"ס, מתנגדים לריכוך החוק.

דוח אקלים של האו"ם: בתוך 3 שנים יש לבלום את העלייה בפליטות

הצעת חוק אקלים עולה לדיון כאשר ברקע, לפני כשבוע, התפרסם דוח אקלים נוסף של ה IPPC (ארגון המדענים הבינלאומי לשינוי אקלים) ובו מצוין שבין השנים 2019-2010 השיעור השנתי הממוצע של פליטות גזי החממה העולמיות היה הגבוה ביותר בהיסטוריה האנושית.

עוד הדוח קבע שבכדי לעמוד ביעדי הסכם פריז – עלייה של לא יותר מ- 2 מעלות עד סוף המאה - יש לעבור ממגמת עלייה בפליטות גזי החממה הבינלאומיות – למגמת ירידה, עד שנת 2025.

בדוח הודגש שוב כי העשור הקרוב הוא "עשור הקריטי" לביצוע מהלכים שישפיעו על הטווח הארוך בתחום האקלים. מבחינת יעדים ארוכי טווח קבע האו"ם שכדי להגביל את העלייה בטמפרטורה עד סוף המאה ל-2 מעלות, עלינו להגיע לאיפוס פליטות עד 2070.

בוועידת פאריז סיכמו מדינות העולם על הגבלת העלייה בטמפרטורה העולמית ל-1.5 מעלות בלבד, אלא שהתחייבויות המדינות לצמצום הפליטות, וצמצום הפליטות שלהן בפועל מאז, מסתמן כלא מספיק להשגת מטרה זו. לכן האו"ם מתייחס גם לאפשרות של עליית 2 מעלות בטמפרטורה עד לסוף המאה.

מזכ"ל האו"ם: חלק מהמנהיגים משקרים

מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש התייחס לדוח ואמר: "דו"ח זה מבטא אוסף של הבטחות אקלים שבורות.

אנחנו במסלול מהיר לאסון האקלים. ערים מרכזיות מתחת למים. גלי חום חסרי תקדים. סערות מפחידות. מחסור נרחב במים. הכחדה של מיליון מינים של צמחים ובעלי חיים. זו לא פיקציה או הגזמה. זה מה שהמדע אומר לנו שייגרם ממדיניות האנרגיה הנוכחית שלנו.

אנחנו בדרך להתחממות כדור הארץ של יותר מכפול מהמגבלה של 1.5 מעלות צלזיוס שהוסכם בפריז. חלק ממנהיגי ממשלה ועסקים אומרים דבר אחד, אבל עושים דבר אחר. במילים פשוטות, הם משקרים. והתוצאות יהיו קטסטרופליות. זהו מצב חירום אקלימי."

זנדברג: להשקיע פי 6 כדי לעמוד ביעדים

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג התייחסה לדוח של האו"ם, באומרה כי נושא האקלים מקודם באופן אינטנסיבי על ידי המשרד. היא הוסיפה שכדי להגיע למצב שבו בשנת 2025 פליטות גזי החממה של ישראל יהיו במגמת ירידה – על אף קצב הגידול באוכלוסייה – ההשקעות בהפחתת הפליטות צריכות לעלות לפחות פי 3 ועד פי 6 מהמצב הנוכחי.

תובנה חשובה מהדוח של האו"ם, לפי זנדברג, נוגעת למגזר החלבון מהחי, או במילים אחרות, צריכת בשר. מגזר זה גורם לפליטה גבוהה של מתאן NO ופוגע בשטחים קולטי גזי חממה שמופרים כדי לגדל את בעלי החיים. ישראל צרכנית עוף לנפש מהמובילות בעולם, ובמקום הרביעי ב-OECD בצריכת בקר לנפש, ויש מקום להפחית בצריכה.

---

מסמכים רלוונטיים: