על רקע השתתפותו של ראש הממשלה נפתלי בנט בוועידת האקלים השנתית של האו"ם בגלזגו שבסקוטלנד, הוא מצהיר כי ישראל מאמצת יעד של אפס פליטות גזי חממה לשנת 2050, בדומה למרבית המדינות המתקדמות. נכון לעכשיו, ההצהרה לא מגובה בעדכון תוכנית הפעולה או יעדי הביניים, כאשר היעד הקודם לשנת 2050 היה הפחתה של 85% מהפליטות.
במקביל, משרד מבקר המדינה פרסם לאחרונה דוח מיוחד המתמקד בהיערכות המדינה למשבר האקלים. אחד הכשלים המתוארים בדוח, הוא אי יישום החלטות ממשלה שעוסקות בנושאים אלה. מה שמעמיד את ההצהרה של בנט ואת החלטות הממשלה שאושרו לאחרונה ליישום תוכנית '100 הצעדים' להתמודדות עם משבר האקלים – בסימן שאלה גדול.
לצד נקודות שצוינו לטובה, מבקר המדינה קבע כי ישראל ומוסדותיה אינה ערוכה למשבר האקלים משום בחינה: תקציבית, רגולטורית, תכנונית ומעשית ונמצאת הרבה מאחור ביחס למדינות אחרות, ובייחוד מדינות ה-OECD. בין היתר, המבקר ציין את הפחתת גזי החממה המעטה בישראל, את היעדים הנמוכים להתייעלות אנרגטית, את צמצום הנסועה הפרטית ואת הימנעות הגופים הפיננסיים מעיסוק בתחום האקלים.
החלטות הממשלה תחת השם 'תוכנית 100 הצעדים' שאושרו בשבוע שעבר, רלוונטיות לחלק גדול מהכשלים המופיעים בדו"ח, ולכן המבחן האמיתי כעת הוא היישום שלהן. הארגונים הירוקים דורשים לעגן את היעדים ועיקרי תוכנית העבודה בחוק אקלים שיחייב את הממשלה ליישם אותם.
כתבות רלוונטיות:
פרק שלם בדוח מבקר המדינה הוקדש למצב הפחתת גזי החממה בישראל, לעיכוב בקביעת יעדים להפחתה, באי עמידה ביעדים ובאי אימוץ של אמצעי הפחתה מספקים.
לפי המבקר, הפליטות לנפש בישראל גבוהות בהשוואה למדינות אחרות מה-OECD שנסקרו, ישראל דורגה בשנת 2016 עשירית ברשימת המדינות עם שיעור הפליטות הכי גבוה לנפש.
כמו כן, לקח לה זמן רב מדי לקבוע יעדים, שלבסוף הוחלט שיהיו צנועים יותר לעומת מדינות אירופה ויתמקדו בהפחתת פליטות גזי חממה לנפש ולא הפחתה אבסולוטית, כך שבפועל, בשל הגידול התמידי באוכלוסייה בארץ, פליטת גזי החממה צפויה לעלות למרות יעד ההפחתה. כאמור, בינתיים הממשלה אימצה יעדים חדשים ויישרה קו עם אפס פליטות ל – 2050.
המבקר אף מתח ביקורת על עיכוב בהשגת יעדי ההפחתה הסקטוריאליים: צמצום הנסועה הפרטית, התייעלות אנרגטית וייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. באף אחד מהמקרים ישראל לא עמדה או עומדת ביעדים.
נקודה נוספת שמצוינת לשלילה בדוח נוגעת למתחים בין משרדי הממשלה באשר לקידום האקלים, כולל קביעת יעדים, כפי שקרה עם קביעת היעד לאנרגיות מתחדשות ב-2030 כאשר המשרד להגנ"ס ביקש לקבוע יעד של 40% ומשרד האנרגיה יעד של 30% - מה שהביא לעיכוב בקביעת היעד.
בהקשר זה המבקר העביר ביקורת על היעד הצנוע שהתעקש עליו משרד האנרגיה והראה כי במדינות אחרות היעד לאנרגיות מתחדשות נע בדרך כלל בין 100%-40% וכי משרד האנרגיה לא הביא בחשבון את הפוטנציאל של שיפורים טכנולוגיים ליכולת לקבוע יעד שאפתני יותר. המבקר גם ביקר את משרד האנרגיה על כך שלא שיתף בקביעת היעד משרדי ממשלה וגורמים רלוונטיים אחרים.
לבסוף, מבקר המדינה כתב בדוח כי משרד האנרגיה התמקד יתר על המידה בטכנולוגיות כפתרון לפליטות – במקום להעדיף את הפתרון הסולרי – אף שהוא זול יותר. בנוסף לכך, משרד האנרגיה ממשיך לקדם מדיניות של מיצוי פוטנציאל משאבים של גז טבעי, זאת בניגוד למדיניות הממשלה והמאבק במשבר האקלים.
יש לציין שגם על משרדי הבריאות והתחבורה הועברה ביקורת במסגרת הדוח על אי קידום מספק של תחום האקלים, אולם מרבית הביקורת לא התמקדה בהם. המבקר אף ציין את ה"פיגור" בתחום הפסולת והבנייה הירוקה, שבו נמצאת ישראל.
עוד נושא שמבקר המדינה החליט להתמקד בו הוא היעדר הסמכות והתקציב של המינהלת שקמה בתוך המשרד להגנ"ס מכוח החלטת ממשלה מ-2018, אשר תפקידה הוא לגבש, לתאם, להטמיע ולהוציא אל הפועל את המדיניות הלאומית להיערכות לשינויי אקלים, אולם לא ניתנו לה סמכויות לצורך ביצוע תפקידיה ולא הוקצו תקנים מתאימים.
כמו כן, המינהלת חסרה את רוב הגופים שעליהם המליצה העבודה המדעית והמלצות לאסטרטגיה לאומית. היעדרם של כלים, תקציבים ואנשי מקצוע במינהלת לצורך ביצוע הערכות כלכליות מלאות עלול לגרום למציאות ולפיה אין במדינת ישראל בסיס ידע לאומי שכולל הערכה מקרו-כלכלית לקידום ההיערכות לשינויי אקלים.
גם תקצוב הגופים הציבוריים לוקה בחסר: רק 16% מתוך 378 גופים תוקצבו ונכללו בתוכניות העבודה המשרדיות ונקבעו להן לוחות זמנים ומועד אחרון לביצוע.
בסיס הידע הקיים בעבודה המדעית כמעט שלא פותח ולא עודכן, כך קבע מבקר המדינה בדוח.
בהיעדר תקציב, לא הוקם מרכז חישובים לאומי לסימולציות אקלימיות בשירות המטאורולוגי, ולא בוצעו סעיפים נוספים הנוגעים לצורך בחיזוק הידע האקלימי.
נוסף על כך, בכ-70% מהגופים הציבוריים אין התמקצעות והתמחות בנושא האקלים, לפי סקר שערך המבקר. ב-77% מהגופים הללו טרם נעשה מיפוי סיכונים הנוגעים לשינויי אקלים.
גם במערכת הביטחון תחום האקלים נמצא "בבחינה ובלמידה ראשוניים" בלבד, לפי המבקר. טרם הוקמו צוותי עבודה שיגבשו תוכניות עבודה קונקרטיות שייתנו מענה לסיכונים הנוגעים למערכת הביטחון בשנים הקרובות. כמו כן, רשות חירום לאומית (רח"ל) טרם כללה את נושא שינויי האקלים במפת האיומים הלאומית, ולפיכך נושא שינוי האקלים אינו כלול בתרחיש הייחוס הלאומי המצרפי.
גורמים נוספים שהוזכרו בדוח המבקר הם המוסדות הפיננסיים שלדבריו אינם נקטו צעדים מספקים לקידום סיכוני האקלים בעשור האחרון (חוץ מבשנה האחרונה) ולא הדגישו בפני הגופים הכפופים להם את חשיבות הנושא ונתנו להם הנחיות מחייבות, כמו שקורה בשאר העולם.
ראש הממשלה, נפתלי בנט: "משבר האקלים נוגע לחיים של כולנו, וגם לחיי ילדינו ונכדינו. זה בנפשנו, ולכן אנחנו נדרשים לזה במלוא הנחישות. ישראל היא אומת החדשנות, וביכולתה לתרום לעולם מהכישרון ומהיצירתיות שיש רק לנו. עם היעד החדש, ישראל מתייצבת לצד מדינות העולם המפותחות שכבר פועלות להשגת היעד של 0 פליטות, ומאשררת את מחויבותה להסכם פריז ולהסכמות הבינלאומיות בנושא. אנחנו מתגייסים לטובת האתגר העולמי, מייצרים פתרונות טכנולוגיים ונרתמים כדי להשיג יעד חשוב זה".
שרת האנרגיה, קארין אלהרר: "זהו צעד מאתגר, אך מתבקש במאבק של מדינת ישראל במשבר האקלים. אני בטוחה כי השקעה מסיבית בחדשנות, בשינוי הרגלי צריכת אנרגיה ובהסרת החסמים לקידום אנרגיות מתחדשות יצליחו להביא אותנו לאיפוס פליטות גזי חממה עד שנת 2050. ממשלת ישראל מחויבת למאבק במשבר האקלים למען עתיד ילדינו".
השרה להגנ"ס, תמר זנדברג: "היו התנגדויות וקשיים ובסוף הצלחנו להעביר את המסר שמדינת ישראל צריכה ויכולה לאפס את פליטות הפחמן ולהצטרף למאבק במשבר האקלים. זה טוב לעולם, זה טוב לנו, וזה בעיקר מחייב אותנו להשתנות. להפסיק עם פיתוח שדות הנפט והגז, ולחוקק חוק אקלים שיעגן את המחויבות של ישראל של איפוס הפליטות".
אדם טבע ודין על דוח המבקר: "דו"ח המבקר מעיד כי רק חוק אקלים יוביל לשינוי אמיתי. הדו"ח מחזק את הטענה שלנו להזנחה ממשלתית ארוכת שנים שעולה ועוד תעלה בחיי אדם.
עפ"י הדו"ח, ישראל אינה מגדירה את משבר האקלים כאחד האיומים האסטרטגיים המשמעותיים עליה, מה שעולה בקנה אחד עם העובדה שמלבד המשרד להגה״ס, אף משרד ממשלתי אינו ערוך או מתוקצב להתמודדות עם המשבר.
ממשלות מתחלפות, הן שהובילו לכך שמשרדי ממשלה מובילים כמו האוצר והאנרגיה, פועלים כנגד חקיקה מוסדרת, ומקדמים מדיניות אקלים מביכה שאינה עומדת בהתחייבויות הבינלאומיות שישראל לקחה על עצמה.
כשלים מבניים, כלכליים ותודעתיים הם אלה שמשאירים את ישראל הרחק מאחור - הן מבחינת הפחתת פליטת גזי חממה, הן מבחינת ההיערכות לנזקי האקלים והן מבחינת היכולות הטכנולוגיות.
המבקר מאושש למעשה את הקביעה כי רק חוק אקלים יאפשר אסדרה מתכללת ולכן ההחלטה לעכב את תזכיר חוק האקלים הממשלתי, שנוסח בשיתוף אדם טבע ודין תמוהה.
רק באמצעות חקיקת אקלים, יקבעו יעדים שאפתניים לכלכלה דלת פחמן ב2050, תתאפשר הכנת תכנית אקלימית לאומית ותערך בחינה מוקדמת באשר להתאמתן של תשתיות למדיניות של כלכלה דלת פחמן."
---
מסמכים רלוונטיים: