לקראת ועידת האקלים השנתית של האו"ם שתפתח בשבוע הבא בעיר גלזגו שבסקוטלנד, ועל רקע המדיניות של ממשל ביידן בארה"ב ומדיניות האיחוד האירופאי בנושא, ממשלת ישראל אישרה שלשום שורה של החלטות ממשלה תקדימיות בנושא התמודדות עם שינוי האקלים.

ההחלטות עוסקות בתחום התחבורה, משק החשמל ואנרגיות מתחדשות, עידוד חדשנות טכנולוגית, היערכות רשויות מקומיות, בנייה ירוקה, ועוד. חלק מההחלטות לא מגובות בתקציבים, חלק מההחלטות לא מחדשות, ויש סימן שאלה גדול האם התוכניות האלה ימומשו מבלי שהן מעוגנות בחוק אקלים מחייב, ועדיין – זו פעם ראשונה שרואים התגייסות ממשלתית רוחבית להתמודדות עם משבר האקלים.

את ההחלטות שאושרו, תציג המשלחת הישראלית המורחבת (מעל 120 נציגים!) שנוסעת לוועידת האקלים בגלזגו בשבוע הבא. השנה גם ראש הממשלה נפתלי בנט ישתתף בוועידה.

תמצית החלטות הממשלה שאושרו

להגדלה לחצו כאן

כתבות רלוונטיות:

1. מאחורי הקלעים של התוכנית הלאומית, 07.10.2021
2. הממשלה אישרה יעדי אקלים חדשים, 26.7.2021
3. כיצד נגיע ל- 30% אנרגיות מתחדשות ב-2030?, 25.5.2021
4. דוח האו"ם על משבר האקלים חריף מקודמיו, 12.8.2021
5. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

725 מיליון ₪ להתייעלות אנרגטית

הצעדים שהוחלט עליהם במסגרת החלטת הממשלה הראשונה מבין ה- 4 שאושרה שלשום - "עדכון התוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה והפחתת פליטות גזי חממה" תוקצבה ב 725.5 מיליון ₪.

הצעדים שמרכיבים החלטת ממשלה זו כוללים, בתמצית:

להגדלה לחצו כאן

לפי החלטת הממשלה יוקצה סכום של 450 מיליון ₪ בין השנים 2026-2022 לרשויות מקומיות ולמגזר העסקי עם דגש על התעשייה, לטובת התייעלות אנרגטית וצמצום פליטת גזי חממה. בתוך 60 יום משרד האנרגיה והמשרד להגנ"ס יחליטו ביחד כיצד להקצות את התקציב ומה יהיו הקריטריונים המדויקים למענקים.

בנוסף לכך, משרד האנרגיה יקדם פרויקטי חלוץ והדגמה להוכחת היתכנות כלכלית ותפעולית של פרויקטים בתחום ההתייעלות האנרגטית והפחתת פליטת גזי חממה, בין השאר ב: התייעלות בייצור או בצריכת אנרגיה, הסטת ביקושים ואגירת אנרגיה, תחבורה נקייה, הסבת דלקים וחשמול תהליכים בכלל המגזרים במשק. תקציב של 35 מיליון ₪ בין השנים 2023-2022.

עוד צעד שנקבע הוא קידום הכנה ויישום של תוכניות לאנרגיה מקיימת בשלטון המקומי, לפיו משרד האנרגיה והמשרד להגנ"ס יסייעו לרשויות מקומיות לגבש תוכניות פעולה להיערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת בתקציב משותף של 16 מיליון ₪. לאחר הכנת התוכניות, יוקצו 128.5 מיליון ₪ ליישום התוכניות שגובשו על פני השנים 2024-2022.

תשתיות: אנרגיה ירוקה, אגירה, פסולת, היערכות לאסונות טבע

תוכנית נוספת שאושרה שלשום בממשלה - האצת פרויקטים בתחום התשתיות שתסייע להפחתת פליטות גזי חממה.

במסגרת התוכנית יוקם צוות בראשות מנכ"ל משרד רה"מ לקידום הקמתם והוצאתם לפועל של פרויקטים רחבי היקף ובעלי חשיבות לאומית בתחום התשתיות שיסייעו לטיפול במשבר האקלים, בין השאר בנושאי אנרגיה ירוקה, אגירה והולכה של חשמל, לרבות מיזמי הפקת חשמל בשילוב עם גידולים חקלאיים ושימוש בקרקע. כמו כן, ידון הצוות במיזמי פסולת ומיחזור, בהם מתקנים למיון וטיפול פסולת, וכן בפרויקטים המסייעים להיערכות לאסונות טבע ואירועי קיצון כמו שריפות ושיטפונות ויפעל לגיבוש פתרונות וצעדי מדיניות להסרת החסמים לביצועם.

עידוד חדשנות טכנולוגית למשבר האקלים

תוכנית נוספת שאושרה בממשלה מתמקדת ב"עידוד חדשנות אקלימית, פיתוח טכנולוגיות להפחתת פליטות גזי חממה ולהיערכות לשינויי אקלים". מטרת התוכנית היא עידוד פעולות מחקר ופיתוח של טכנולוגיות הן להפחתת פליטות (מיטגציה Mitigation), והן להיערכות לשינויי האקלים (אדפטציה Adaptation). המיקוד הוא בתחומים כגון: אקלים, אנרגייה, מזון, חקלאות ומים.

במסגרת התוכנית יוקם צוות משימה להאצת טכנולוגיות אקלים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהשתתפות החשב הכללי במשרד האוצר והיועץ המשפטי לממשלה. הצוות יפעל להסרת חסמים רגולטוריים למחקר, לפיתוח, ליישום ולהטמעה של טכנולוגיות ויפרסם את תוצאותיו לציבור בתום שנה.

בד בבד יפעל מנכ"ל משרד ראש הממשלה ליצירת מנגנון תמיכה לעידוד השקעה במחקר ובפיתוח של טכנולוגיות למאבק במשבר האקלים, לרבות שיתוף פעולה באמצעות קרנות מחקר ופיתוח דו-לאומיות ואיגום המקורות התקציביים, בתיאום עם המשרדים השונים.

תחבורה ירוקה: 50% מכלי הרכב הכבדים יהיו נקיים משנת 2035

החלטת ממשלה נוספת שהתקבלה עוסקת בתחבורה ירוקה, ולפיה החל משנת 2035 לפחות 50% מכלי הרכב החדשים מעל 3.5 טונות יהיו רכבים נקיים (חשמליים או מימן). כמו כן, יתבצע פיילוט באוטובוסים לא עירוניים במטרה לקבוע יעדים לשנת 2030 למעבר לאוטובוסים נקיים.

מלבד צעדים אלה, החלטת הממשלה שהתקבלה מקבעת את דרכי היישום של יעדים וצעדים נוספים בתחבורה שנקבעו כבר ביולי 2021, ביניהם 95% הפחתה בפליטות מרכב חדש במשקל עד 3.5 טונות בשנת 2030 לעומת רכב חדש בשנת 2020, רישום של אוטובוסים עירוניים חדשים שיהיו רכבים נקיים החל משנת 2026, סך הגידול בפליטות גזי חממה מתחבורה יעמוד על 3.3% בלבד ביחס לכמות הפליטות שנמדדו בשנת 2015 והפחתה של 96% בפליטות בשנת 2050 ביחס לשנת 2015.

איך יישומו הצעדים? מפעילי תחבורה ציבורית יקבלו סיוע ברכישת אוטובוסים מאופסי פליטות, מוניות חדשות יחויבו להיות מאופסות פליטות, כלי רכב כבדים בציי רכב גדולים יוחלפו בהדרגה לכלים נקיים ויהיה מעבר מואץ של חברות ממשלתיות לציי רכב נקיים.

כמו כן, תוסדר תשתית לטעינת רכבים חשמליים בחניונים ציבוריים ובחניוני משרדי ממשלה, יוקמו עמדות טעינה מהירות על רשת כבישים בינעירונית. רשת החשמל תותאם לאספקת חשמל לעמדות הטעינה וייקבעו הסדרי תנועה ואכיפה לטעינה וחנייה של רכבים חשמליים במרחב הציבורי.

בין השאר, צעדים מעשיים מתוכננים גם בצמצום פליטות באיזורים עירוניים, בין היתר על ידי קידום אזורים מופחתי ומאופסי פליטות בערים, בהפחתת זיהום מכלי שיט, בקידום תחום המימן בתחבורה, בהתאמת הליכי התכנון לכלי רכב חשמליים ועוד.

התייחסויות

תגובת אדם טבע ודין: "יומיים לפני פרסום דו"ח חמור של מבקר המדינה על התמודדות ישראל עם משבר האקלים, ולפני נסיעתו של בנט לגלזגו להתמודד עם העובדה שישראל לא עומדת בשום יעד שהציבה לעצמה בנושא, פורסמה הבוקר תכנית 100 הצעדים של הממשלה להתמודדות עם המשבר. אבל הפיל בחדר שלממשלה נוח להתעלם ממנו, הוא הכשלת משרד האנרגיה את קידום חוק האקלים. החלטות ממשלה לא יכולות להחליף חוק! ללא חוק, מדובר בהצהרות חסרות תוכן ובתכניות שאין כל חובה לקיים. בישראל, קיימות ערימות של החלטות ממשלה בעניין משבר האקלים שאינן מיושמות כי אין חובה משפטית ליישם אותן. הן לא מחייבות ממשלות ושרים עתידיים והן בדיוק הדרך העקומה והבלתי אפקטיבית להתמודד עם משבר האקלים. לא משנה כמה מוצלח תוכן ההחלטה, העובדה שמקדמים החלטה ולא חוק היא כישלון צורב לממשלה ששמה חקיקת אקלים בקווי היסוד ובהסכמים הקואליציוניים שלה. לבנט צפויה מבוכה גדולה בגלזגו כשאל מול המדינות המפותחות החזקות שאימצו חקיקת אקלים כבר לפני שנים, הוא יגמגם באמצעות עוד החלטת ממשלה שתצטרף לאחיותיה הנטושות.  אין חוק אקלים- אין פיקוח של הכנסת והציבור. שפיכת כסף ללא חקיקה מסודרת שתפקח על היישום, תוביל להמשך פגיעה באינטרס הקיומי של תושבי ישראל להתמודדות אמיתית עם משבר האקלים. לכן מדובר בעוד הצהרה פומפוזית שאין מאחוריה  מחויבות של ישראל לאזרחיה ולעולם".

ראש הממשלה, נפתלי בנט: "בשבוע הבא נצא לוועידת האו"ם לענייני אקלים שתתקיים בגלזגו שבסקוטלנד, ביחד עם שרת האנרגיה קארין אלהרר ועם השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. בהקשר הזה, אנחנו מביאים היום לשולחן הממשלה מספר החלטות חשובות בנושא האקלים והמשבר הסביבתי והגלובלי. משבר האקלים הוא אחד הנושאים המרכזיים על סדר היום העולמי, ובצדק. הוא נוגע לחיים של כולנו, וגם לחיים של הילדים והנכדים שלנו. זה בנפשנו. אנחנו נדרשים לזה גם כאן בישראל, בכל הדרגים ובכל המשרדים. הממשלה תאשר מספר החלטות, בהן קידום תחבורה נקייה ודלת פחמן, התייעלות אנרגטית והפחתת פליטות, עידוד חדשנות טכנולוגית והאצת תשתיות. יש עוד שורה של פעולות שאנחנו בוחנים ונודיע עליהן בהמשך לכשיבשילו".

שרת האנרגייה קארין אלהרר: "מודה לראש הממשלה על הנכונות לקדם את הקמתו של הצוות החשוב הזה, שאת הנחיצות להקמתו העליתי בפניו כבר בפגישתנו המקצועית הראשונה. קידום המעבר לאנרגיות מתחדשות הוא מאבק יום-יומי להסרת חסמים טכנולוגיים ובירוקרטיים העומדים בפנינו ברשת החשמל ובשטח בין עשרות משרדי ממשלה, גופים ציבוריים ופרטיים שונים. אימוץ הנושא על ידי ראש הממשלה והקמת צוות שבראשו עומד מנכ"ל משרדו בוודאי תסייע לקידום המעבר החשוב למשק אנרגייה אמין וירוק שיאפשר למדינת ישראל להתייצב לצד המדינות המפותחות בעולם הנאבקות במשבר האקלים".

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "החלטת הממשלה להאצת תשתיות מתרגמת למדיניות את מה שאומרים לנו המדענים תקופה ארוכה: הפחתת פליטות מהירה היא קריטית למניעת ההשפעות ההרסניות של שינויי האקלים. אחרי שנים רבות מדי של גרירת רגלים, ממשלת ישראל מראה מחויבות אמתית לריכוז מאמץ ממשלתי בהיערכות לשינויי האקלים. צוות המשימה שהוקם יבטיח שיינתן מענה מיוחד לחסמים בפרויקטים להחדרה מואצת של אנרגיות מתחדשות, בפרט בשטח המבונה תוך שמירה על השטחים הפתוחים וכן מתקני טיפול בפסולת על פי מדיניות המשרד להגנת הסביבה".

---

מסמכים רלוונטיים: