המפקח על הבנקים הפיץ בתחילת החודש מכתב לבנקים ולחברות האשראי שבו הדגיש את חשיבות ניהול הסיכונים הסביבתיים והודיע על כוונתו לקיים איתם סבב שיחות בנושא.

המכתב של מפקח הבנקים מגיע כחלק ממגמה מתגברת של שילוב תחום איכות הסביבה בענף הפיננסי: לפני חודש וחצי דיווחנו על השקה של שני מדדי השקעה סביבתיים בבורסה בתל אביב, וחודש לפני כן דיווחנו שהרשות לניירות ערך שוקלת להחיל חובת דיווח אחריות תאגידית על חברות שנסחרות בבורסה.

כתבות רלוונטיות:

1. הבורסה מתגייסת למאבק בשינוי האקלים, 01.11.2020
2. הרגולטור בישראל לומד מה- EU על סיכונים פיננסיים-סביבתיים, 21/09/2020
3. המשרד להגנ"ס מציע לחייב חברות בדיווח סביבתי לבורסה, 14/09/2020
4. הרשות לני"ע בוחנת חובת דיווח אחריות תאגידית ESG, 23/07/2020
5. מידע נוסף על אחריות תאגידית סביבתית | infospot

השפעת הסיכונים הסביבתיים על המערכת הפיננסית

מכתבו של המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, נפתח בתיאור המגמה העולמית שמכירה באפשרות של התממשות סיכוני סביבה ואקלים שתפגע בכלכלה ותערער את המערכת הפיננסית. בהתאם לכך, גופים פיננסיים מובילים בעולם פועלים לזיהוי, ניטור וניהול סיכונים אלה, על מנת לצמצם את החשיפה למקרה שיתממשו.

במכתבו מפרט המפקח את סוגי הסיכונים הסביבתיים האפשריים: שינוי אקלים, פגיעה במגוון הביולוגי, זיהום אוויר, זיהום מים וזיהום קרקע. כמו כן הוא מבחין בין סיכונים פיזיים כגון שיטפונות ושריפות בהשפעה ישירה משינוי אקלים, לבין "סיכוני מעבר" לפגיעה בפעילות כלכלית או בערכי נכסים, למשל עקב אסדרת אקלים (סיכון רגולטורי), תביעות אקלים, ומעבר לכלכלה דלת פליטות גזי חממה.

סיכונים סביבתיים אלה יכולים להשפיע על הבנקים במגוון דרכים, בין ההשפעות שמוזכרות במכתב: סיכון אשראי, סיכון שוק, סיכון תפעולי, סיכון ציות, סיכון משפטי, סיכון מוניטין וסיכון נזילות.

לאור האפשרות שסיכונים אלה יתממשו, מודגשת החשיבות של נקיטת צעדים בתחום ניהול הסיכונים הסביבתי.

מעקב אחר פרסומים בעולם וסבב שיחות

במכתבו מודיע המפקח על הבנקים כי בכוונתו לקיים עימם סבב שיחות "על מנת להתניע את התהליך...בכדי לעצב ולאפיין את תכלית וניהול הסיכונים הסביבתיים במערכת". בשיחות תתברר רמת המודעות של הבנקים והחברות לסיכונים סביבתיים ויוצגו שיטות ההתמודדות שהם גיבשו בנושא עד כה, אם קיימות.

אבידן הוסיף כי לקראת השיחות הוא מבקש מהבנקים וחברות האשראי לעקוב אחר הפרסומים של גופים בינלאומיים שעוסקים בנושא, ובייחוד אחר פרסומים המציגים את נקודת המבט של גורמי הפיקוח הפיננסיים ואת ציפיותיהם בתחום ניהול הסיכונים הסביבתיים וסיכוני האקלים.

לצורך כך צורפו למכתב הפניות למסמכים שפורסמו בתחום, ביניהם "מסמך לדיון של רשות הבנקאות האירופאית" ו"הנחיות לשילוב סיכוני אקלים וסיכונים סביבתיים בפיקוח יציבותי" מטעם ארגון המאגד רשויות פיקוח בעולם.

מדדים ירוקים בבורסה; חובת דיווח אחריות תאגידית

כאמור, המכתב מגיע על רקע מגמה עולמית של עלייה במודעות הציבורית לנושא שינוי האקלים ואיכות הסביבה והתעוררות הגופים הפיננסיים שנוקטים צעדים בנושא. מגמה זו מחלחלת לישראל ביתר שאת בשנה האחרונה.

בהתאם לכך, רק לאחרונה דיווחנו כאן כי הבורסה השיקה 2 מדדים "ירוקים" חדשים כחלק מהתחזקות מגמת ההשקעה הסביבתית בישראל. המדד הראשון שהושק הוא מדד ת"א 125 אקלים, אשר לא כולל חברות שעוסקות בדלקים פוסיליים (פחם, נפט, גז וכו'). המדד השני הוא מדד ת"א קלינטק שמתמקד באנרגיה מתחדשת.

בתוך כך, לפני כמה חודשים הרשות לניירות ערך פרסמה התייעצות ציבורית בנושא החלת חובת דיווח חברתי-סביבתי (ESG Environmental Social Governance) על חברות שנסחרות בבורסה. במסגרת ההתייעצות היא שאלה על מתכונת הדיווח, זהות המדווחים, עלות הדיווח, ההשפעה של הדיווח על המדווחים והמשק הישראלי, האם הדיווח יהיה חובה או וולונטרי ועוד. 

---

מסמכים רלוונטיים: