הרשות לניירות ערך בוחנת חובת דיווח אחריות תאגידית ESG
פורסם מסמך התייעצות עם הציבור לבחינת חובת דיווחי אחריות תאגידית על החברות בבורסה. גם המשרד לנושאים אסטרטגיים מעוניין לקדם דיווח סביבתי-חברתי כמענה לתנועת החרם BDS ולכן שוקל לתמרץ חברות שידווחו על תרומתן הסביבתית והחברתית
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 23/7/2020

גזרת הדיווח הסביבתי-חברתי מתחממת. הרשות לניירות ערך פרסמה בתחילת השבוע מסמך התייעצות עם הציבור לגבי החלת חובת דיווח על ניהול סיכונים חברתיים-סביבתיים (ESG Environmental Social Governance) על חברות שנסחרות בבורסה.

במקביל, פרסם המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, בראשות השרה אורית פרקש-כהן, הודעה על כוונתו לעודד חברות ישראליות לדווח על תרומתן לקידום מטרות חברתיות וסביבתיות. בנוסף המשרד מתכוון להתחיל פיילוט למתן תמריץ כלכלי לעידוד דיווחים אלה.


כתבות רלוונטיות:

  1. כשביבי מדבר על קיימות בישיבת הממשלה, 17/7/2019
  2. יציבות בתחום דוחות אחריות תאגידית לשנת 2018, 01/08/2019
  3. האחריות התאגידית בבורסה. מדד אג"ח "מעלה", 31/10/2017
  4. חקיקה חדשה: פרסום דו"ח אחריות תאגידית באירופה, 13/03/2016
  5. מידע נוסף על אחריות תאגידית סביבתית | infospot

משקיעים מתעניינים ברווח חברתי-סביבתי והחברות מדווחות

בשנים האחרונות יש מגמה עולמית של גידול ב'השקעות אימפקט' (ידועות גם בשם 'השקעות בנות קיימא' או 'השקעות אחראיות') ולפיה המשקיעים בוחנים לא רק את הרווח הכלכלי של ההשקעה, אלא גם את הרווח החברתי והסביבתי. לפי הודעת המשרד לנושאים אסטרטגיים, ב־2019 היקף ההשקעות בפיתוח בר־קיימא נאמד על ידי ה-OECD בכ-228 מיליארד $.

לאור הגידול בהתעניינות של המשקיעים, חל גידול גם במספר החברות שמדווחות על השפעתן החברתית והסביבתית. הרשות לניירות ערך מציינת כי למרות שבארה"ב אין חובת דיווח על ניהול סיכוני ESG, יותר מ- 85% מהחברות במדד S&P500 מספקות גילוי וולונטרי על תחום ה ESG.

באירופה, החל משנת 2018, חברות גדולות המעסיקות מעל 500 עובדים מחויבות לשלב מידע חברתי וסביבתי, בדוח הכספי השנתי. לא רק על ניהול הסיכונים בנושאים אלה, אלא גם כיצד פעילות החברה משפיעה על החברה והסביבה.

פיילוט דיווח חברתי סביבתי כנגד חרם ה BDS

המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, שמרכז את פעילות הממשלה כנגד תנועת ה BDS והחרמות נגד חברות ישראליות, הודיע כי הוא רוצה לעודד חברות ישראליות לדווח על תרומתן החברתית והסביבתית על מנת להדגיש את ההשפעה החיובית של החברות בתחומים אלה. זאת במטרה לקדם את המיתוג של ישראל כ"אימפקט ניישן" לצד ה"סטארט-אפ ניישן" ולתת למשקיעים בינלאומיים סיבה נוספת להשקיע בחברות ישראליות.

על כן, המשרד מקדם פיילוט תמריץ כלכלי לחברות בעלות תועלת חברתית-סביבתית, שידווחו באופן וולונטרי על הנושאים האלה.

מה מצב דיווחי ה ESG בישראל?

כאמור, הרשות לניירות ערך בישראל פרסמה בתחילת השבוע מסמך התייעצות עם הציבור לבחינת דיווחי אחריות תאגידית וסיכוני ESG, לחברות שנסחרות בבורסה. המסמך מסקר בהרחבה את מגמות דיווחי ה ESG בארה"ב ובאירופה, וגם בוחן את המצב בישראל.

בישראל קיימת כיום דרישה מחברות שנסחרות בבורסה לדווח בדו"ח הכספי על סיכונים סביבתיים, עובדים, מדיניות התרומות של החברה, וממשל תאגידי. אלא שהרשות לני"ע מדגישה כי מדובר בדרישות שמבוססות על עיקרון המהותיות.

לאורך השנים עלו הצעות חוק פרטיות בנושא. הרשות לני"ע מסבירה שהצעת החוק הפרטית הרחבה ביותר הייתה 'הצעת חוק אחריות תאגידית (חובת דיווח) 2016, לפיה חברות ממשלתיות וחברות פרטיות גדולות שמעסיקות מעל 250 עובדים, יידרשו להגיש מדי שנה דוח אחריות תאגידית עד ה 31 למרץ. ההצעה לא קודמה.

באשר למשקיעים המוסדיים (בנקים, בתי השקעות, חברות ביטוח וכו'), החל מדצמבר 2017 הם נדרשים להצהיר במסגרת מדיניות ההשקעה, האם הם מתייחסים להיבטים של השקעות אחראיות. במידה והם אכן מתייחסים לכך, הם נדרשים לפרט היבטים אלה.

בישראל, מתפרסמים מדי שנה כ 20-25 דו"חות אחריות תאגידית של חברות שונות. למעט הבנקים שמחויבים לכך מכוח הנחיה של המפקח על הבנקים, שאר החברות מפרסמות את הדו"חות באופן וולונטרי.

אפשרות להענקת תמריצים על חשיפת נתוני ESG

במסמך להערות הציבור שפרסמה הרשות לניירות ערך הוצגו השאלות הבאות:

  1. האם דיווח ESG צריך להיות וולונטרי או חובה?
  2. על אילו נושאים יש לדווח, ומה מתכונת הדיווח המתאימה?
  3. איזה חברות צריכות לדווח?  אלה שנסחרות בבורסה? אחרות?
  4. מהן התשומות והעלויות שדיווח כזה משית על המדווחים?
  5. האם דיווח עלול לגרום נזק לפעילות החברות הנסחרות בבורסה, או לכלכלת ישראל?
  6. האם העיתוי הנוכחי, ברקע משבר נגיף הקורונה, הוא מתאים?
  7. האם יש מקום לתמרץ חברות שידווחו?

המסמך פתוח בפני הציבור וניתן להביע עמדה ולהגיש הערות עד ה־3 בספטמבר 2020, לפי ההנחיות המופיעות במסמך.

התייחסויות

השרה לנושאים אסטרטגיים והסברה, אורית פרקש-הכהן: "יש לפעול להקטנת הנזק בפרסום 'הרשימה השחורה', שמטרתה לגרום למשיכת השקעות זרות של מאות מיליוני דולרים ממדינת ישראל בכלל ומהחברות הישראליות בפרט. באמצעות 'הסברה כלכלית', שתשקף כי החברות הישראלית מקדמות ערכים חברתיים אוניברסליים, נוכל לקדם השקעות אימפקט ובכך להתמודד עם הקריאות לחרם ולמשיכת ההשקעות. מדובר באינטרס לאומי וכלכלי ועלינו לעשות זאת אף באמצעים רגולטוריים".

---------

מסמכים רלוונטיים:

  1. מסמך התייעצות