בשנים האחרונות הפך הנושא של שינוי אקלים מנושא תיאורטי שקוראים עליו בעיתונים ובמאמרים, למציאות יומיומית שמשפיעה עלינו באופן מהותי, גם כאן בישראל. זה בא לידי ביטוי לא רק בתופעות האקלימיות החריגות שמתרחשות בתדירות הולכת וגוברת, אלא גם במגוון של היבטים כלכליים וחברתיים שמשפיעים עלינו כאזרחים, כצרכנים, בחיי היומיום ובמקומות העבודה.

אם הארגון שאתם עובדים בו טרם החל להיערך להשפעות הכלכליות והחברתיות של שינוי האקלים, זה כנראה יקרה בקרוב, בין שמתוקף רגולציה או באופן וולונטרי. כאנשי מקצוע בתחום איכות הסביבה שעובדים במגזר הפרטי, ברשויות המקומיות או במגזר הממשלתי, סביר מאוד להניח שבשנים הקרובות אתם הולכים לעסוק יותר ויותר בשינוי אקלים.

כדי לתת מענה לצורך המתגבר בהכשרה אקדמית-יישומית לאנשי מקצוע בתחום, השיקה אוניברסיטת תל-אביב לפני 3 שנים מסלול מיוחד ובינלאומי לתואר שני MA בהיבטי חברה ומדיניות של שינויי אקלים, שנמשך שנה אחת בלבד ושם דגש על הענקת כלים וניסיון מעשיים.

כדי להכיר טוב יותר את התוכנית הייחודית, היחידה מסוגה בישראל, קיימנו ריאיון עם ראש התוכנית פרופסור דני רבינוביץ שהסביר לנו: למי התוכנית מיועדת? מה הם תנאי הקבלה? מדוע הלימודים מתקיימים באנגלית? מי הם המרצים? ואיך הסטודנטים והסטודנטיות מקבלים ניסיון מקצועי-מעשי כבר במהלך התוכנית.

שימו לב: למתקבלים לתוכנית עד ה -31 ביולי מבטיחה האוניברסיטה מלגה בסך 7,000 ש"ח כהנחה על שכר הלימוד.

קישור לעמוד התוכנית מופיע בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. מחקר חדש: פליטות המתאן ממשק הגז הטבעי בישראל גבוהות, 21.05.2024
2. אנרגיה מקיימת ברשויות המקומיות, 13.05.2025
3. תחרות סטארטאפים של אקלים טק עם פרס של 100,000$, 08.05.2025
4. ישראל רחוקה מהשגת יעדי האקלים לשנת 2030, 23.04.2025

פרופ' רבינוביץ, תוכל להציג את עצמך לקוראים שלא מכירים?

אני בעל תואר ראשון במדעי הסביבה ומדעי החיים ותואר שני ושלישי באנתרופולוגיה חברתית מאוניברסיטת קיימברידג', פרופסור מן המניין בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. בעברי שימשתי כיו"ר גרינפיס ויו"ר ארגון חיים וסביבה וגם היום אני מלווה את התנועה הסביבתית בישראל.

זה יותר מ-15 שנה שאני חוקר סוגיות של אקלים וסביבה מההיבט החברתי, כלכלי ופוליטי. פרסמתי עשרות מאמרים אקדמיים בנושא, אך גם כתבתי עבור הקהל הרחב, הן בעיתונים והן בספרים - בהם אחד הספרים הראשונים שנכתבו בישראל בנושא שינוי אקלים: "הנה זה בא – כיצד נשרוד את שינוי האקלים" (הוצאת "הקיבוץ המאוחד") שיצא לאור בשנת 2009.

לפני הכל, מיהו קהל היעד של התואר השני בהיבטי חברה ומדיניות של שינויי אקלים?

יש 2 קבוצות רלוונטיות. קבוצה אחת היא אנשים שרוצים להמשיך למסלול של חוקרים באקדמיה או גופי מחקר אחרים, ואז התוכנית כוללת שנה נוספת של מחקר (תזה) עם אפשרות להמשיך לדוקטורט.

הקבוצה השנייה היא אנשים שרוצים לעבוד בתחום, בחברות פרטיות, ברשויות מקומיות, בארגונים סביבתיים, בגופים ממשלתיים וכו'. למשל, בהרבה גופים פיננסיים כמו בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות יש צורך באיש מקצוע שתפקידו לוודא ציות לרגולציה בינלאומית ומקומית בתחום שינוי האקלים, לאור הדרישות ההולכות וגוברות בנושא, בין היתר של בחינת סיכוני אקלים בחברות ובפרויקטים שמעניקים להם מימון.

מהם תנאי הקבלה? האם דרוש ידע קודם בתחום כדי להתקבל?

אנחנו מקבלים בוגרי ובוגרות תואר ראשון בציון ממוצע של לפחות 80 מתחומים שונים, לאו דווקא מדעי החברה. יש לנו הרבה תלמידים שמגיעים מרקע של מדעים מדויקים, הנדסה, אדריכלות וכו'.

התואר שלנו הוא בינלאומי ונלמד באנגלית, אבל בין 50%-65% מהסטודנטים הם ישראלים. כמו כן, בין חצי לשליש מהסטודנטים מגיעים עם ניסיון תעסוקתי שקשור לשינוי אקלים – ברשויות מקומיות, ארגוני חברה אזרחית, משרדי ממשלה וחברות פרטיות. זה מעשיר את החוויה של כל הסטודנטים. והגיל הממוצע הוא קצת יותר גבוה מתואר שני רגיל, אצלנו יש גם אנשי מקצוע עם ניסיון שהם בשנות ה-30 לחייהם.

מדוע החלטתם לפתוח תוכנית באנגלית שפונה גם לסטודנטים מחו"ל?

ישראל נמצאת באזור בעל רגישות גבוהה להשפעות של שינוי האקלים, הן בפן הפיזי, והן בפן החברתי-כלכלי-פוליטי, עם נושאים כמו משברי מים, הגירה ועוד. לכן חשבנו שישראל יכולה להציע נקודת מבט ייחודית לנושא שינוי האקלים, ואכן זה מוכיח את עצמו.

הסטודנטים הישראלים מרוויחים מכך שמדובר בתואר בינלאומי שמתנהל באנגלית. קודם כל זה משפר להם את האנגלית המקצועית שחשובה במיוחד כאשר עולם התוכן הוא בינלאומי, כמו בנושא של שינוי אקלים. נוסף לכך, הם מכירים במהלך התואר סטודנטים מחו"ל, דבר שרלוונטי להמשך הקריירה, לא רק לצורך עבודה בחו"ל או עבודה בסניף מקומי של חברה בינלאומית, אלא גם לצורך שיתופי פעולה והחלפת רעיונות.

מדובר בתוכנית ראשונה מסוגה בארץ, מה מייחד אותה בהשוואה לתוכניות דומות בחו"ל?

בארץ אין תוכנית דומה שעוסקת בשינוי אקלים. אין MA (תואר שני) שממוקד בשינוי אקלים בישראל, כלומר מדובר בתוכנית ראשונה מסוגה בישראל.

גם בעולם אין הרבה תוכניות מהסוג הזה. יש הרבה תארים שעוסקים בשינוי אקלים, אבל רובם עוסקים בהיבטים הפיזיים, ויש מעט מאוד תוכניות שמתמקדות בהיבטי כלכלה, יחסים בינלאומיים וסוציולוגיה של שינוי האקלים.

מיהם המרצים?

בגלל שאנחנו מכוונים לשוק העבודה ולא רק למחקר אקדמי, גייסנו גם מרצים שיש להם רקורד של עשייה, ולא רק של מחקר, כמו למשל ד"ר דב חנין, ח"כ לשעבר ויו"ר פורום האקלים הישראלי.

מרצה נוסף הוא פרופ' אלון טל, ח"כ לשעבר של כחול-לבן, אשר הקים את עמותת אדם, טבע ודין לפני הרבה שנים, והיה בין המייסדים של מכון ערבה ללימודי סביבה, ועוד.

אילו נושאים נלמדים בתוכנית?

בישראל אין תואר שני בשינוי אקלים, וודאי שלא תואר ראשון, ולכן הידע של מרבית הסטודנטים שלנו הוא אקראי. לכן תחילה אנחנו דואגים לתת להם ידע מדעי מבוסס ועדכני, הן בפן הפיזי של שינוי אקלים בקורס של פרופ' קולין פרייס מהחוג למדעי כדור הארץ, והן בפן של הקשר בין מדעי החברה לשינוי אקלים.

דוגמאות לקורסים נוספים שנלמדים בתוכנית:

• פרקטיקום שבו הסטודנטים משולבים בארגוני סביבה שיש להם נגיעה לנושא של שינוי אקלים.
• קורס על קפיטליזם ואקלים של ד"ר רמי קפלן.
• קורס על כלכלה פוליטית ואקולוגיה פוליטית של ד"ר מירי לביא.
• קורס שיטות מחקר שמותאם לנושא של שינוי אקלים.
• אקלים ומים.
• אקלים ועסקים.
• ועוד

איך ההיבט המעשי בא לידי ביטוי?

המסלול שם דגש גדול על היבטים מעשיים לצד היבטים אקדמיים. כאמור יש לנו פרקטיקום, שזאת התנסות מעשית שנמשכת לאורך השנה שבה הסטודנטים משתלבים בארגונים שיש להם עיסוק באקלים כמו רשויות מקומיות, חברות פרטית, ארגונים חברתיים וכו'.

גם בקורסים עיוניים יש מבט מאוד ממוקד על עשייה. פרופ' אלון טל למשל מעביר קורס שבו הסטודנטים מתחלקים לצוותים ויוצרים קשר עם המשלחת הישראלית לוועידת האקלים של האו"ם שמתקיימת מדי שנה. בהתאם לדרישות המשלחת הם מכינים עבורה תחקירים וניירות עמדה שמשמשים את המשלחת בוועידה ושמוצגים לאחר מכן לציבור הרחב.

עוד דוגמה הוא הקורס שלי על השפעת שינוי האקלים על ישראל והמזרח התיכון שמסתיים במשימה אישית שבה כל סטודנט בוחר מדינה במזרח התיכון, חוקר אותה כדי לזהות בעיות שקשורות לשינוי האקלים, ולבסוף בוחר להתמקד בהבנה ופתרון של אחת הבעיות, כמו משבר חקלאי צפוי במרוקו, או עליית מפלס הים במצרים. חלק מהמשימה היא לאתר בעל תפקיד רלוונטי בממשל המקומי, ליצור איתו קשר ולהכין עבורו נייר עמדה עם הצעה כיצד לפתור את הנושא, בהתאם לתפקידו.

איך הלימודים במסלול יכולים לתרום לאנשי מקצוע בתחומים שונים כמו מנהלי איכות סביבה בתעשייה, כלכלנים, עובדי ציבור, יועצי סביבה, אנשי ביטוח, עובדי רשויות וכו'?

קודם כל אנחנו מספקים להם את הידע המדעי המעודכן בנושא שינוי האקלים בפן הפיזי, לצד הבנה של ההקשרים החברתיים-כלכליים-מדיניים של שינוי אקלים. פחות מחצי מהסטודנטים הם בעלי רקע במדעי החברה – ולכן נותנים להם גם כישורים של שיטות מחקר ושיטות חשיבה של מדעי החברה, במונחים של פתרון בעיות העולם האמיתי.

בצד האינטלקטואלי של אקולוגיה פוליטית וכלכלה פוליטית הם עוסקים בבעיות של העולם הגדול ולומדים להבין את ההקשר הרחב, במובן של אי-שוויון, זכויות יסוד, אקטיביזם. לא רק בפרקטיקה, אלא גם בהיבט הפילוסופי של אחריות כלפי הדורות הבאים, כלפי הסביבה, כלפי מדינות אחרות.

יש משהו נוסף שהיית רוצה לומר לקוראים?

אני חושב שהבוגרים והבוגרות של התוכנית שלנו בשנתיים האחרונות מדברים בעד עצמם, יש בינהם כאלה שהשתלבו בחברות מסחריות (למשל, בתפקיד שיווק ואסטרטגיה עסקית בחברת קיימות ושפע), ברשויות מקומיות (למשל, מנהלת פרויקט סביבה בים ובחופים בעיריית הרצליה), בפורום האקלים הישראלי, בארגונים כמו  "חיים וסביבה", ועוד.

יש בין הבוגרים והבוגרות גם כאלה שהמשיכו במחקר אקדמי בנושאים מגוונים אך מנקודת המבט של השפעת שינוי האקלים: לוחמי אש בקליפורניה, מרעה בקר ברמת הגולן, בניה ירוקה במגזר הערבי, שינויים בעולמות הטקסטיל והאופנה, ועוד.

אני מזמין אתכם.ן לקבל מידע נוסף באתר האינטרנט של התוכנית, או ליצור איתנו קשר ישיר במייל climatema@tauex.tau.ac.il. שימו לב: למתקבלים לתוכנית עד ה-31 ביולי מבטיחה האוניברסיטה מלגה בסך 7,000 ש"ח כהנחה על שכר הלימוד.

אתר התוכנית לתואר שני בהיבטי חברה ומדיניות של שינוי אקלים (באנגלית), אוניברסיטת תל-אביב