מחקר ישראלי מצא שפליטות מתאן ממשק הגז הטבעי עלולות להיות גבוהות במאות אחוזים מהערכות קודמות של המשרד להגנ"ס ומשרד האנרגיה.

המאמצים לאתר ולצמצם את מוקדי הפליטה העיקריים של מתאן נעשים משום שמדובר בגז חממה עוצמתי בעל השפעה ניכרת על תופעת שינוי האקלים. משק הגז הוא בעל פוטנציאל גבוה לפליטות מתאן מכיוון שמתאן הוא המרכיב העיקרי בגז טבעי.

עד היום הערכת פליטות המתאן ממשק הגז בישראל התבססה בעיקר על מקדמי פליטה בינלאומיים שהותאמו לישראל יחד עם מדידות שבוצעו על ידי אסדות הגז בעצמן, ואילו החוקרים הישראלים ביצעו לראשונה מדידה בפועל של פליטות המתאן על ידי גוף בלתי תלוי, בשיטות חדשות. מכיוון שמדובר בשיטות חדשות ובמדידות חלקיות, נדרשת עבודה נוספת, שתרחיב את המדידות לכל חלקי משק הגז, ותתקף את שיטות המדידה, וזאת כדי לקבל נתונים מדויקים.

במידה ותוצאות המחקר יאומתו במחקרי המשך, פליטות המתאן ממשק הגז יגדילו את סך פליטות גזי החממה בישראל בכ-3% נוספים.

למרות שהמשרד להגנ"ס השתתף במימון המחקר, הוא מסתייג מתוצאותיו, וטוען בין היתר ששיטות המדידה במחקר הן ניסיוניות ולא יכולות לשמש לכימות רשמי של פליטות מתאן.

בשנים האחרונות התעוררה בישראל מחלוקת סביב כמות פליטות המתאן ממשק הגז הטבעי. הארגונים הסביבתיים מתחו ביקורת על ההערכות הממשלתיות, וטענו כי הן נמוכות ביחס להערכות בעולם.

קישור למחקר המלא בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. ממשיכים הניסיונות לכמת את פליטות המתאן מהגז הטבעי, 31.12.2023
2. חברות חלוקת גז טבעי יידרשו למדוד ולדווח על פליטות מתאן, 17.7.2022
3. מחלוקת על כמות פליטות גזי החממה ממערך הגז הטבעי, 23.11.2022
4. מחלוקת בין הירוקים למשרד האנרגיה על פליטות המתאן, 10.2.2021
5. מידע נוסף על שינוי אקלים, infospot

מדוע מודדים פליטות מתאן?

מתאן [CH₄] הוא גז שנוצר באופן טבעי בכדור הארץ בתהליכי ריקבון של חומרים אורגניים בתנאים אנאירוביים (ללא חמצן).

מתאן הוא גז חממה עוצמתי בעל מקדם התחממות גלובלית (GWP) פי 28 בהשוואה לפחמן דו-חמצני על פני 100 שנים, ולכן נחשב לבעל השפעה גדולה על שינוי האקלים. זאת הסיבה שבשנים האחרונות נעשים מאמצים ברחבי העולם לצמצם פליטות מתאן. כאמור, אחד ממקורות הפליטה העיקריים של מתאן הוא ענף הגז הטבעי, שכן מתאן הוא מרכיב מרכזי בגז טבעי (גז מחצבים).

לפי מצאי הפליטות של המשרד להגנ"ס לשנת 2023, פליטות מתאן מהוות כ-13% מפליטות גזי החממה בישראל. אך רוב פליטות המתאן (כ-90%) מגיעות ממטמנות, כ-5% נוספים ממט"שים, ויתר פליטות המתאן מגיעות ממקורות אחרים, בהם גם משק הגז הטבעי.

מצלמות ולוויינים למדידת פליטות מתאן

כאמור, שלא כמו הערכות קודמות בנושא פליטות מתאן שפורסמו בארץ ושהתבססו על מודלים תאורטיים, במחקר הנוכחי שילבו בין שתי שיטות מדידה בפועל, לבין מודל תיאורטי שמבוסס על מקדמי פליטה בינלאומיים. שתי שיטות המדידה הן:

1. מדידות מבוססות לוויינים לניטור פליטות מתאן בולטות ממקורות שונים.
2. מדידות במצלמת ,(Optical Gas Imaging) OGI טכנולוגיה חדשנית לזיהוי פליטות ממפעלי תעשייה, תחנות כוח ומתקני הפחתת לחץ של צנרת הגז.

המחקר כלל 164 מדידות של פליטות מתאן באמצעות לוויינים, כולל במפרץ חיפה, אשדוד, נאות חובב ומתקני גז ימיים. כמו כן נמדדו כ-120 ק"מ של צנרת גז.

נוסף על כך נערכו מדידות קרקעיות של פליטות מתאן באמצעות מצלמות OGI ב-30 אתרים – בסמוך לתחנות כוח, למפעלי תעשייה ולמתקני הפחתת לחץ בגז.

המסקנה: שיעור פליטות המתאן גבוה בהרבה מההערכות

על סמך הנתונים שנאספו, החוקרים הסיקו ששיעור פליטות המתאן גבוה בהרבה מהערכות קודמות, שהתבססו ברובן על מקדמי פליטה בינלאומיים, ומדידות עצמיות של אסדות הגז.

במסגרת המחקר, החוקרים מדדו פליטות מתאן מאתרים שמייצגים כ-10% ממשק הגז הטבעי בישראל. מדידות אלה הצביעו על כך שפליטות המתאן ממקטעי השימוש וההולכה של הגז גבוהות פי 2.5 מההערכות של המשרד להגנ"ס.

כדי לחשב את הפליטות מכל משק הגז הטבעי בישראל, החוקרים פיתחו מודל המשלב את נתוני המדידות יחד עם מקדמי פליטות מתאן של ה-IPCC (הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים של האו"ם), ולפיו פליטות המתאן מכל משק הגז הטבעי בישראל גבוהות פי 6 מההערכות של המשרד להגנ"ס, ונעות בטווח שבין 67,000 ל-92,000 טון מתאן בשנה. אלא שהחוקרים מסבירים כי החישוב שביצעו עבור פליטות מכל משק הגז הטבעי, הוא פחות מדויק, מכיוון שהוא מתבסס יותר על הערכות חישוביות ופחות על המדידות.

החוקרים מדגישים, כי למרות שתוצאות המחקר שלהם גבוהות בהרבה מההערכות של המשרד להגנ"ס, הן עדיין נמוכות באופן משמעותי מתוצאות מחקרים שנעשו במדינות אחרות.

את המחקר, במסגרת קול קורא של לשכת המדענית הראשית של המשרד להגנ"ס, ערכו ד"ר דניאל מדר חברת היעוץ SP Interface ופרופ' איתי קלוג מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

המשרד להגנ"ס: טכנולוגיות ניסיוניות שלא מתאימות לכימות פליטות רשמי

אף שהמחקר קיבל מימון מהמשרד להגנ"ס במסגרת קול קורא של לשכת המדענית הראשית, עם פרסומו, המשרד הביע הסתייגות מתוצאותיו.

המשרד להגנ"ס טוען שהמחקר מדד כמות פליטות גדולה יותר מההערכות שלו, בין היתר, כי נעשה שימוש בטכנולוגיות מדידה ניסיוניות (מצלמת OGI) שאינן מתאימות לשימוש כשיטות כימות פליטות רשמיות, אלא כ'ממצאים אינדיקטיביים' בלבד.

לפי המשרד, אחת משיטות החישוב שנעשה בה שימוש במחקר, מבוססת על מקדמי פליטה שלא משקפים את המציאות בישראל ולא מביאים בחשבון את הרגולציה המחמירה שכבר מיושמת במשק הגז המקומי, ולכן שיטה זו לא תקפה.

למרות זאת, המשרד להגנ"ס אומר שהוא מכין מדריך מחייב לשימוש בטכנולוגיה של מצלמת OGI כדי לאפשר כימות מדויק באמצעותה בעתיד.

מחלוקת מתמשכת סביב כמות פליטות המתאן מתעשיית הגז

בשנים האחרונות התעוררה מחלוקת סביב שאלת כמות פליטות המתאן מתעשיית הגז הטבעי בישראל.

בשנת 2021 פרסם משרד האנרגיה דוח בנושא הערכת פליטות המתאן ממערך הגז הטבעי בישראל ותרומתן לאפקט החממה. הדוח זכה לביקורת מצד ארגונים ירוקים שטענו שהוא מעריך בחסר את פליטות המתאן.

בסוף שנת 2022 פרסם המשרד להגנ"ס דוח שהעריך את שיעור פליטת גז המתאן מכלל שרשרת ההפקה והאספקה של גז טבעי, וטען כי מדובר בפליטות בכמות גדולה יותר מהדוח הקודם של משרד האנרגיה שפורסמם בשנת 2021. אך גם לפי ההערכה המחודשת, פליטת מתאן מהפקת גז טבעי מהווה רק 0.3% מסך פליטות גזי החממה בישראל ו-3% בלבד מסך פליטות המתאן בישראל. במשרד להנג"ס הסבירו את הנתונים הנמוכים ביחס לנתונים מהעולם, בכך שמערכות הגז הטבעי בישראל חדישות יותר.

בסוף שנת 2023 פורסם דוח מקיף של משרד האנרגיה ומוסד שמואל נאמן שעסק בפליטות מתאן מתעשיית הגז הטבעי בישראל לשנת 2021, דוח שהוזכר גם במחקר החדש שהוכן עבור המשרד להגנ"ס. דוח זה העריך את כמות פליטות המתאן ממשק הגז הטבעי בכמות נמוכה במעט מההערכות של המשרד להגנ"ס.

כאמור, תוצאות המחקר החדש גבוהות פי כמה משלושת ההערכות הקודמות המוזכרות לעיל.

התייחסויות

אבי חיים, סמנכ"ל בכיר לרישוי ולמניעת סיכונים במשרד להגנ"ס: "פליטות מתאן הן גורם מרכזי בהתחממות הגלובלית, והפחתתן היא יעד אסטרטגי של המשרד להגנת הסביבה. המחקר מספק תובנות נוספות לגבי פליטות המתאן ממשק גז המחצבים ומדגיש את החשיבות של המשך הפיקוח והאסדרה. המשרד פועל לצמצום הפליטות, מתוך קידום אנרגיות מתחדשות והפחתת התלות בגז, וימשיך לפעול בשיתוף כלל הגורמים כדי להבטיח סביבה בריאה ובת קיימה לדורות הבאים."

ד"ר דניאל מדר: "אנו מודים למשרד להגנ"ס על מימון המחקר ומעריכים את הנכונות שלהם לבחון את הרגולציה בנושא. אנו קוראים למשרד להגנ"ס ליזום ניטור בלתי תלוי של פליטות גזי חממה בישראל ולהפסיק להסתמך רק על הערכות. 

הטענה כאילו כימות במצלמות OGI אינו מתאים אלא ניסיוני ואינדיקטיבי בלבד אינה נכונה. נעשה שימוש בטכנולוגיה זו ע"י חברות ורשויות ממשלתיות בארץ ובעולם. "החיסרון" היחיד של טכנולוגיה זאת היא שהיא אינה מוכרת רשמית ע"י המדינה לכימות פליטות מתאן, כי המדינה אינה מכמתת פליטות מתאן וכי המדינה מכירה בטכנולוגיות ישנות יחסית לכימות פליטות לאוויר (נדגיש כי טכנולוגיה זו לא הומצאה אתמול ונמצאת בשוק כבר מעל 5 שנים). במחקר מדעי אחר שעבר ביקורת עמיתים השיגה הטכנולוגיה הזו תוצאות טובות מאוד באיתור ובכימות פליטות מתאן.

כמו כן, מאז שביצעו המשרדים להגנ"ס והאנרגיה את ההערכות שלהם, התעדכן אחד ממקדמי הפליטה של ה-IPCC והוא כעת גדול פי 6 מהמקדם בו הם השתמשו. כאשר מחשבים את ההערכות שלהם מחדש עם המקדם המעודכן, מגיעים להערכת פליטות דומות למודל שלנו."

------

מסמכים רלוונטיים: