משרד האנרגיה פרסם דוח בנושא הערכת פליטות המתאן [CH₄] ממערך הגז הטבעי בישראל ותרומתן לאפקט החממה. הדוח פורסם על רקע התגברות הטענות כי פליטות המתאן בארץ משמעותיות הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב, בין השאר בהמשך לדוח בנושא שפרסמה עמותת אדם טבע ודין לפני מספר חודשים. קישור לדוחות בתחתית הכתבה.

השפעת מולקולה של מתאן על ההתחממות הגלובלית גדולה פי 4 מזו של הפחמן הדו חמצני [CO₂] (ויש המחשבים זאת פי 80 לתקופה של 20 שנה) ולכן חשוב לעקוב אחר פליטות המתאן.

דוח משרד האנרגיה מעריך כי היקף הפליטות של מתאן בארץ ממערך הגז הטבעי עומד על 1,112 טון מתאן לשנת 2019, שיעור נמוך באופן משמעותי בהשוואה לעולם, זאת בשל שימוש במערכות גז טבעי חדישות ובטכנולוגיית ייצור עם סטנדרטים מחמירים ביחס לנהוג בעולם. כך לפי הדוח.

לאחר פרסום הדוח, נשמעה ביקורת מצד ארגונים סביבתיים, כי הדוח אינו מקיף ומעריך בחסר את פליטות המתאן. למשל, אסדת לוויתן, הגדולה בישראל, שהחלה לפעול רק בתחילת שנת 2020, לא כלולה בדוח שמבוסס על נתוני 2019.

כתבות רלוונטיות:

1. המעבר מפחם לגז טבעי הפחית את גזי החממה, 14.08.2019
2. השימוש בפחם יופסק ב-2025, 14.11.2019
3. משרד האנרגיה מעגן את יעד האנרגיות המתחדשות, 25.10.2020
4. יאושר יעד שאפתני להפחתת פליטות גזי חממה? 6.1.2021
5. מידע נוסף על שינוי אקלים, infospot

המתאן מהווה מעל 95% מהגז הטבעי

כאמור, מתאן הוא גז שהשפעתו על אפקט החממה משמעותית ולכן חשוב לעקוב אחר הפליטות שלו. רבים לא יודעים שהרכיב העיקרי בגז הטבעי שמופק הוא מתאן, שמהווה מעל 95% מהגז הטבעי המופק בישראל (כך לפי דוח של אדם טבע ודין). לכן, כל דליפה של גז ממערך הגז הטבעי – משמעותה דליפה של מתאן.

שרשרת האספקה של הגז הטבעי כוללת 3 מקטעים: הפקה ועיבוד, הולכה וחלוקת הגז. דוח משרד האנרגיה בוחן את הפליטות בכל אחד משלושת המקטעים האלה, באופן ספציפי לישראל.

דליפות מתאן ממקטע ההולכה וההפקה של הגז | אסדת תמר

דליפות מתאן ממקטע ההפקה ועיבוד הגז בישראל היא באחריות של חברת נובל-שברון המפעילה את מאגר תמר ומאגר מארי B (וגם את מאגר לוויתן שכאמור לא כלול בדוח). לפי דיווחי החברה למפל"ס (מרשם פליטות לסביבה), בשנת 2019 עמדו הפליטות שלה מהפקה ועיבוד של גז טבעי על 1,070 טון מתאן.

הדוח של משרד האנרגיה מציין כי מדובר בפליטות בכמות נמוכה משמעותית בהשוואה לעולם, כתוצאה משתי סיבות עיקריות: בארה"ב וקנדה חלק גדול מהגז הטבעי מופק בטכנולוגיה של שבירה הידראולית (Fracking)  המביאה לפליטת מתאן גדולה, והשנייה משום שתעשיית הגז הטבעי בישראל צעירה מאוד ולכן עושה שימוש במערכות חדישות שנבנו בתקן מחמיר, בעוד שבעולם נעשה שימוש בקידוחים ישנים בחלקם נוהגים לשחרר עודפי מתאן ישירות לאוויר, מבלי לשרוף אותם (בלפיד ייעודי).

עוד מציין הדוח כי הפליטות מההפקה והעיבוד של הגז באסדת תמר צפוי לפחות עוד יותר הודות לשדרוג במערכות הטיפול בגז טבעי שבוצע במרץ 2019 ולא בא לידי ביטוי בדוח.

דליפות מתאן ממקטע ההולכה | צנרת נתג"ז

מקטע הולכת הגז בישראל הינו באחריות חברת נתג"ז והיא דיווחה כי פליטת המתאן שלה בשנת 2019 מוערכת ל-77,575 מ"ק, השווה ל- 53 טון מתאן. גם כאן, כמו במקטע ההפקה, הנתונים נחשבים לנמוכים מאוד (בשני סדרי גודל) ביחס למקדמי הפליטה הגנריים העולמיים של ה-IPCC, הודות לצנרת חדשה שנבנתה בהתאם לתקנים סביבתיים מחמירים.

עם זאת, חשוב לציין שהנתונים מבוססים על חיזוי הפליטות הנובעות מפעולות התחזוקה של החברה ולא ממדידה שלהן בפועל.

דליפות מתאן ממקטע החלוקה | תחנות מילוי גז

מקטע חלוקת הגז הטבעי כולל כ- 125 תחנות מילוי גז ו-12 תחנות הפחתת לחץ אזוריות. דוח משרד האנרגיה מעריך אותן ב-1,560 מ"ק בשנה, שהם 1.1 טון מתאן. גם במקטע הזה, כמו במקטע הההפקה ומקטע ההולכה, שימוש במקדמים בינלאומיים להערכת הפליטות מביא ערך גבוה בהרבה (627 טון מתאן). הדוח מסביר את הפער בכך שבישראל תשתית ההולכה קצרה, חדשה ומסועפת פחות ביחס לעולם.

מקטע ההפקה אחראי ל 95% מפליטות המתאן ממערך הגז

מהדוח עולה כי סך היקף פליטות המתאן ממערך הגז הטבעי בישראל נכון לשנת 2019 עמד על 1,120 טון מתאן, המהווים 0.014% מכלל הגז הטבעי שיוצר בישראל בשנה זו. מספר נמוך בהשוואה לעולם, למשל, ממוצע דליפות המתאן מקידוחי הגז הטבעי הימיים בארה"ב הוערכה בעבר ב-0.5%.

עוד עולה מהדוח כי מקטע הפקת ועיבוד הגז הטבעי באסדות הגז בישראל אחראי ל-95% מפליטות המתאן במערך הגז הטבעי, אולם הן צפויות לרדת הודות לשיפורים באסדת תמר.

המעבר מפחם לגז טבעי יותר משמעותי מדליפות המתאן הזניחות

הדוח של משרד האנרגיה מסכם כי המעבר מפחם לגז טבעי לצורך ייצור חשמל הפחית את היקף פליטות הפחמן הדו חמצני (₂CO) בישראל בעשרות אחוזים, והתוספת של גזי החממה הנובעים מן הפליטות הלא מוקדיות של המתאן זניחה.

שימוש בגז טבעי עלול לפלוט יותר מתאן לעומת פחם

אלא שהמסקנות של משרד האנרגיה לא מתיישבות עם דוח שהציגה לפני מספר חודשים עמותת אדם טבע ודין (אט"ד). לפי העמותה, היתרון שיש לגז טבעי על פני פחם הוא יתרון מדומה. לדבריה, אם בוחנים דליפות של גז החממה מתאן מתעשיית הגז, הרי שבמצטבר הפליטה הכוללת של גזי חממה עלולה להיות גבוהה יותר אפילו בהשוואה לפחם גם אם בקצה תהליך השריפה הפחם פולט פי שניים יותר פחמן דו חמצני לקוט"ש. כבר כעת, ממשיכה העמותה, ההסבה לגז טבעי במשק הישראלי הובילה להגדלת פליטות של גזי חממה ולא להפחתה, בניגוד לעמדת משרד האנרגיה.

בדוח של אט"ד מסכימים כי מבחינת מזהמי אוויר שפוגעים בבריאות, אין ספק שפחם מזהם יותר מגז טבעי: פליטת תחמוצות חנקן [NOx] וחלקיקים [PM] משריפת גז טבעי קטנה פי 3 בערך לכל קוט"ש מיוצר בהשוואה לשריפת פחם, ופליטות של גופרית דו חמצנית [SOx] קטנות פי 12 בשריפת גז. כמו כן, לעומת הפחם, גז טבעי לא מכיל כספית, המזיקה למערכות אקולוגיות ימיות, מצטברת בשרשרת המזון היבשתית והימית ופוגעת במערכת העצבים.

בהיבט של גזי חממה והשפעתם על האקלים, לעומת שריפת פחם, פליטות פחמן דו חמצני [CO₂] קטנות פי 2 במקרה של גז טבעי. אך לפי הדוח של אדם טבע ודין, פליטות המתאן ממערך הגז הטבעי, עלולות לבטל את ההפחתה בפליטות הפחמן, והדוח מציג מספרים גבוהים בהרבה מאלה שמציג משרד האנרגיה.

לפי הדוח של אט"ד, גם אם בוחנים את הפליטות לא רק בקצה השרשרת (כלומר בתהליך השריפה), אלא גם במקטעי ההפקה והשינוע של פחם ודלק נוזלי לייצור חשמל, עדיין גדלה הפליטה הכוללת של גזי חממה ב- 8%.

כמו כן, לצד היתרונות של שימוש בגז טבעי על פני פחם, לרבות ביטחון אנרגטי ותמלוגים עתידיים בקופת המדינה, השימוש בו מצריך בניית תשתיות רבות ומורכבות עם השלכות סביבתיות נרחבות.

---

מסמכים רלוונטיים: