התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית
תוכנית חדשה של משרד האנרגיה: חובת אימוץ תקן ISO 50001 למפעלים בעלי היתר פליטה, איסור יבוא צמיגים בעלי דירוג אנרגטי נמוך, והתייעלות אנרגטית ברשויות המקומיות
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 26/11/2020

משרד האנרגיה פרסם את התוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה לשנים 2030-2020, במסגרתה נקבעו יעדים לאומיים חדשים לשנים הקרובות ומפורטים הצעדים שייושמו לשם כך. מדובר בעדכון של התוכנית שפורסמה בשנת 2017.

מרבית הצעדים המפורטים בתוכנית מוכרים וכבר נמצאים בתהליכי יישום שונים, אך יש מספר צעדים חדשים שכדאי להכיר, בינהם:

  1. חובת אימוץ תקן לניהול מערכות אנרגיה ISO 50001 למפעלים בעלי היתר פליטה לאוויר
  2. איסור על יבוא ומכירה של צמיגים בדירוג אנרגטי נמוך
  3. איפוס צריכת האנרגיה ברשויות מקומיות

 


כתבות רלוונטיות:

  1. התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית יוצאת לדרך, 26.12.2017
  2. משרד האנרגיה מעגן את יעד האנרגיות המתחדשות, 25.10.2020
  3. משנת 2030 מבני מגורים עד 5 קומות יהיו מאופסי אנרגיה, 21.10.2020
  4. מאות עסקים נוספים יחויבו בהגשת סקר התייעלות אנרגטית, 25.02.2019
  5. מידע נוסף על שינוי אקליםinfospot

חובת אימוץ תקן לניהול מערכות אנרגיה ISO 50001

תקן  ISO 50001 הוא תקן ניהול מערכות אנרגיה המחייב ארגונים להציב יעדים ואמצעים לניהול רציף ותמידי של מערכות האנרגיה, כמו גם צעדים למעקב אחר הצריכה וההתייעלות על פני זמן. הטמעת התקן אמורה להביא לחיסכון בצריכת האנרגיה של הארגון.

כיום בישראל יש עשרות בודדות של גופים העומדים בתקן 50001 ISO והם כוללים בעיקר ארגונים גדולים הפועלים גם בחו"ל דוגמת כי"ל, בז"ן ותעשייה אווירית. עד כה עמידה בתקן הנ"ל הייתה וולונטרית ומשרד האנרגיה ניסה לעודד גופים לאמץ את התקן על ידי מתן הקלות למי שברשותו הסמכה לתקן.

לפי התוכנית החדשה, החל משנת 2021 יחויבו מפעלים הנדרשים להיתר פליטה לאוויר מהמשרד להגנ"ס, לאמץ את תקן 50001 ISO ולהחזיק בתעודה המאשרת עמידה בדרישות התקן שתינתן על ידי גוף התעדה בעל הסמכה. הכוונה היא לדרוש זאת ממי שמחדש את היתר הפליטה (אחת לשבע שנים) או מבקש היתר פליטה חדש.

תהליך ההתעדה כולל שני מרכיבים עיקריים: זיהוי, תכנון והקצאת משאבים עבור פרויקטים טכנולוגים שמטרתם התייעלות אנרגטית, וניהול כללי של משאבי האנרגיה בארגון.

התוכנית מסבירה כי אימוץ התקן לא צפוי להוות נטל משמעותי על התעשייה שכן מבדקי ההסכמה לתקן יהוו חלופה למרבית הדרישות המופיעות כבר היום בפרק האנרגיה בהיתר הפליטה ויצמצמו מאוד את האכיפה מצד הרגולטור.

עם זאת, התוכנית מעריכה את עלות התעדת התקן מוערכת בכ-50,000 ₪ לשנה בממוצע למפעל. מלבד זאת, ייתכן שמפעלים בעלי היתר פליטה שאינם צרכני אנרגיה גדולים יוחרגו מהדרישה לאמץ את התקן.

איסור על מכירת צמיגים עם דירוג אנרגיה נמוך

לצד הדרישה לאימוץ תקן ISO 50001 זה על ידי מפעלים בעלי היתרי פליטה, התוכנית החדשה מציעה כי החל משנת 2023 תיאסר בישראל מכירה של צמיגים בעלי דירוג אנרגיה נמוך, הן כצמיג נפרד והן כמכלול במכונית מיובאת.

הרעיון הוא שצמיגים בעלי דירוג אנרגטי גבוה, יכולים לתרום לצמצום צריכת הדלק של כלי הרכב.  

צעד זה דורש חקיקה של תקנות חדשות, שהתוכנית החדשה מעריכה כי ייקח שנתיים להשלים אותן. לכן הצפי הוא שרק בשנת 2023 ייחל האיסור למכירת צמיגים בעלי דירוג אנרגטי נמוך, ומכיוון ששיעור החלפת הצמיגים הוא כ- 25% בשנה, רק בשנת 2026 יוחלפו כלל הצמיגים במשק לצמיגים בעלי דירוג אנרגטי גבוה.

איפוס צריכת החשמל ברשויות מקומיות – 80% עד 2030

צעד מתוכנן נוסף להאצת תהליכי ההתייעלות באנרגיה הוא איפוס צריכת החשמל ברשויות המקומיות. צריכתן הנוכחית מהווה כ-2.5% מכלל צריכת החשמל במשק.

לפי מסמך התוכנית, במקרים רבים הרשויות המקומיות לא מנהלות את משאבי האנרגיה שלהן ועושות שימוש בטכנולוגיות מיושנות ולא יעילות.

במסגרת התוכנית לאיפוס צריכת החשמל מתוכננים התקנה של מערכות חכמות לבקרה, ניהול וניתוח של צריכת האנרגיה במטרה לקדם צעדי התייעלות, בידוד המעטפת של מבני הרשות, התקנה או שדרוג של מערכות אנרגיה, כולל מערכות מיזוג ומערכות תאורת פנים וחוץ, וכן התקנת מערכות PV לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות.

היעדים שקבע משרד האנרגיה הם 25% איפוס בצריכת  החשמל המוניציפאלית עד לשנת 2025 ו-80% עד לשנת 2030.

צריכת האנרגיה במשק – תמונת מצב

לפי נתוני התוכנית, בשנת 2017 צריכת האנרגיה הגבוהה ביותר הייתה של מגזר התחבורה (44% מהצריכה המשקית), לאחר מכן צריכת החשמל של מבנים מסחריים-ציבוריים ומבנים ביתיים (28%) ואז על ידי התעשייה (22%) ועל ידי גורמים נוספים (6%).

התפלגות צריכת האנרגיה במשק לפי ענפים

רק התעשייה הפחיתה את צריכת החשמל האבסולוטית

מגזר התעשייה הוא המגזר היחיד שהפחית את צריכת האנרגיה האבסולוטית שלו בשנים 2017-2013. צמצום צריכת האנרגיה בתעשייה בשנים אלה עומד על כ-6% אף שבשקלול הנתונים לפי המדד החדש (עצימות אנרגיה) הצמצום באנרגיה עומד על 6.6% מאחר שהתוצר התעשייתי גדל בשנים אלה ב-0.8%.

הצמצום בצריכת האנרגיה קרה הודות להסבת מפעלי תעשייה לגז טבעי, תמריצים ומענקים שחולקו במטרה לקדם טכנולוגיות יעילות באנרגיה, צעדים רגולטוריים דוגמת חובת ביצוע סקרי אנרגיה, שיפורים טכנולוגיים וחדירה של טכנולוגיות חדשות לשוק.

עדכון המדד: צריכת אנרגיה סגולית ליחידת תפוקה

כחלק מהתוכנית הלאומית משרד האנרגיה מעדכן את המדד להתייעלות אנרגטית ומבקש להשתמש ב'עצימות האנרגיה' (צריכת אנרגיה סגולית ליחידת תפוקה) במקום במדידת ההתייעלות בצורה אבסולוטית שלא הביאה בחשבון את התפוקה המושגת כתוצאה מצריכת האנרגיה. כך, תיבחן עצימות האנרגיה של המשק – כלומר צריכת החשמל לפי התוצר המקומי הגולמי.

המדד המעודכן יאפשר לערוך השוואה נוחה בין מדינות, משום שהוא מתייחס גם לקצב גידול האוכלוסייה והצמיחה הכלכלית בישראל, שהם מהגבוהים במדינות ה- OECD.

היעד: 18% שיפור בעצימות האנרגיה עד שנת 2030

משרד האנרגיה ממליץ על יעד ביניים של 11% שיפור בעצימות האנרגיה (צריכת האנרגיה ביחס לתמ"ג) עד שנת 2025, בהשוואה לשנת 2015 (כ- 1.2% שיפור שנתי ממוצע).

היעד שמשרד האנרגיה הגדיר לשנת 2030 הוא 18% שיפור בעצימות האנרגיה בהשוואה לשנת 2015 (כ-1.3% שיפור שנתי ממוצע). יעד זה משקף שיפור בעצימות האנרגיה מ- 148.6 MWh למיליון ₪ תוצר בשנת 2015 ,לכדי כ- 122.4 MWh  למיליון ₪ תוצר בשנת 2030.

בנייה ירוקה ותקינה של מוצרי חשמל

דגשים נוספים בתוכנית עלו מתוך שיחה שקיימנו עם עומר תמיר, מנכ"ל חברת אקוטריידרס שריכזה את הכנת התוכנית עבור משרד האנרגיה: "העבודה המקיפה שבוצעה בשנה וחצי האחרונות, ניתחה לעומק את משק האנרגיה הישראלי, מגמות עבר ותחזיות לעתיד, חלוקה לסגמנטים שונים, ניתוח חסמים ועוד. לצד האמצעים הבולטים המוצגים לרוב בתקשורת, כגון ייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת ושימוש ברכבים חשמליים, התכנית מציגה אמצעים נוספים ומשמעותיים ביותר לעתיד ישראל.

בתחום הבניה, התכנית מציגה חיוב בניה ירוקה ובניה מאופסת אנרגיה, אשר תניב תועלת צנועה בטווח הזמן המיידי, בשל הזמן הנדרש להטמעה של אמצעים אילו, אולם הינם הכרחיים לאור הגידול העצום הצפוי באוכלוסיית ישראל ובהיקפי הבניה הצפויים ב- 30 השנים הקרובות. התכנית כוללת אמצעים רבים בתחום תקינת מוצרים צורכי חשמל, אשר צפויים להציב את ישראל בשורה אחת עם המתקדמות במדינות האיחוד האירופי ולטפל ב"חסם המודעות" המפורסם ועוד.

מימוש האמצעים המוצגים בתכנית, יביא להתייעלות וחיסכון כספי רב ויסייע לתחרותיות של המשק הישראלי וצפוי להיות מנוף ליצירה של מקומות תעסוקה איכותיים ובכך לסייע להתמודדות עם המשבר הכלכלי שנוצר בעקבות משבר הקורונה. כולי תקווה כי נצליח לממש הבטחה גדולה זו."

התייחסויות

שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ: "משבר האקלים העולמי דורש מאתנו שינויים מהותיים בהרגלי החיים ובפרט באופן שבו אנו מפיקים וצורכים אנרגיה. באמצעות תוכניות פורצות דרך בתחום האנרגיה, אנחנו לא רק מאטים את העלייה בביקוש לאנרגיה, אלא גם הופכים את ישראל למרכז לפיתוח ויישום טכנולוגיות ושיטות עבודה מתקדמות, אשר יאפשרו לחברות ישראליות לפרוץ לשווקים חדשים ברחבי העולם בתחום חשוב ומתפתח זה. בעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי, זהו צו השעה לנתב תקציבים והשקעות לפיתוח תשתיות, אשר מלבד תועלות מובהקות למשק האנרגיה, יקדמו את היכולת לשמש כמנועי צמיחה ליציאה מהמשבר. התוכנית להתייעלות באנרגיה משלבת צעדים שבכוחם להניע את גלגלי המשק הישראלי, לאפשר צמיחה כלכלית ולתרום לתעסוקה המקומית".

מנכ"ל המשרד, אודי אדירי: "השינויים הגלובליים שחלים במשק האנרגיה משתקפים בעדכון התוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה, והצעדים המוצגים בה נועדו במטרה לצמצם את צריכת האנרגיה ולהפחית פליטות גזי חממה, וכדי להתמודד עם שני אתגרים עיקריים: משבר האקלים ותהליך העיור המואץ. התוכנית היא תוצר של תהליך נרחב בשיתוף משרדי הממשלה השונים ובעלי עניין מהמגזר הציבורי והפרטי. תוצריה משלימים את התוכניות האחרות שפרסם המשרד, ישמשו מפת דרכים לצמצום צריכת האנרגיה במשק ויסייעו למשרד להגשים את חזונו לכלכלה משגשגת ומקיימת עד שנת 2050. הפעילות המקיפה שלנו במשק האנרגיה היא הסיבה היחידה שמדינת ישראל עומדת כיום ביעדי הסכם פריז".

-------

מסמכים רלוונטיים:

  1. התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית, משרד האנרגיה, 11.2020
  2. נספחים לתוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית, משרד האנרגיה, 11.2020
  3. מצגת תמצית התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית, משרד האנרגיה, 11.2020